אלול מהות ימי האלול (1 צופה)

[צריך ביאור]

אשמח לקבל מראי מקומות על תוכן ימי האלול האם הם רק ימי הכנה לראש השנה או ליום כיפור או שהם קובעים משמעות לעצמם או שיש את כל העניינים.
תודה רבה.

 

[עוזי ומגני]

אשמח לקבל מראי מקומות על תוכן ימי האלול האם הם רק ימי הכנה לראש השנה או ליום כיפור או שהם קובעים משמעות לעצמם או שיש את כל העניינים.
תודה רבה.

לחץ כדי לכווץ...

ידוע נראה לי מהגרי"ס
שלא רצה לעשות תוספת בר"ה כי ימי אלול הם ימי רצון ור"ה הוא יום דין..

 

[צריך ביאור]

ראיתי בלבוש בתחילת הלכות ראש השנה שכתב שהסיבה שתוקעים בשופר בראש חודש אלול זה משום שזה יום שמשה רבינו עלה למרום ובזמן זה תקעו בשופר והפסיקו מהעבודה זרה והיינו סור מרע כהכנה ליום הדין ומה שתוקעים במשך כל החודש זה משום עשה טוב ובזה יש ב' חלקים א. לעשות תשובה על העבירות שנעשו. ב. להתחזק בעשיית מצוות.
ומבואר מדבריו שכל ימים אלו הם ימי הכנה לר"ה והם אינם בעלי תוכן עצמי ומשמעות נפרדת.
אומנם במשנ"ב מביא שימים מ' יום שמשה רבינו עלה למרום שהם מ' יום הם ימים שהקב"ה שט בעולם.
ומבואר שהסיבה שהם ימים מיוחדים זה לא משום שהפסיקו מלעבוד ע"ז וזה הכנה ליום הדין אלא אלו ימים שמכיון שמשה עלה למרום אלו ימים מיוחדים. וצ"ב בזה.

 

[כלפי לייא]

ראיתי בלבוש בתחילת הלכות ראש השנה שכתב שהסיבה שתוקעים בשופר בראש חודש אלול זה משום שזה יום שמשה רבינו עלה למרום ובזמן זה תקעו בשופר והפסיקו מהעבודה זרה והיינו סור מרע כהכנה ליום הדין ומה שתוקעים במשך כל החודש זה משום עשה טוב ובזה יש ב' חלקים א. לעשות תשובה על העבירות שנעשו. ב. להתחזק בעשיית מצוות.
ומבואר מדבריו שכל ימים אלו הם ימי הכנה לר"ה והם אינם בעלי תוכן עצמי ומשמעות נפרדת.
אומנם במשנ"ב מביא שימים מ' יום שמשה רבינו עלה למרום שהם מ' יום הם ימים שהקב"ה שט בעולם.
ומבואר שהסיבה שהם ימים מיוחדים זה לא משום שהפסיקו מלעבוד ע"ז וזה הכנה ליום הדין אלא אלו ימים שמכיון שמשה עלה למרום אלו ימים מיוחדים. וצ"ב בזה.

לחץ כדי לכווץ...

אם אני זוכר נכון זה הבית יוסף כבר שכותב טעמים אלו.
אני חושב שכותב ג' טעמים לתקיעת שופר.

 

[צריך ביאור]

אם אני זוכר נכון זה הבית יוסף כבר שכותב טעמים אלו.
אני חושב שכותב ג' טעמים לתקיעת שופר.

לחץ כדי לכווץ...

מקור הטעמים זה בטור יש שם מחלוקת במפרשי הטור כיצד לפרש את דבריו.
מה שראיתי בלבוש זה שיש חילוק בתוכן סיבת התקיעה בשופר בין ראש חודש לבין שאר חודש אלול.

 

[צריך ביאור]

מקפיץ.

 

[אימתי]

מה המקור הראשון למעלת ימי האלול ??
ומה הם המקורות, לאלול - ימי רצון ??
ומה המשמעות של ימי רצון ?

 

[בד קודש]

ומה המשמעות של ימי רצון ?

לחץ כדי לכווץ...

במעגל השנה היהודי אין ימי זיכרון.
כשאנו אומרים שאי אז לפני אלפי שנים אלול היה זמן של קרבת ד' שבו משה עלה למרום והתפלל לסליחת הבורא, ובסופם נענה הבורא ואמר "סלחתי כדבריך", זה אומר שכל שנה ושנה אלול הוא זמן של קרבת ד' מיוחדת מעין מה שהיה אז.
בדיוק כמו שניסן זה זמן שעתידין ליגאל היינו שהוא זמן שמסוגל לגאולה, וכן שבועות זה זמן שאנו מקבלים את חלקינו בתורה וכו'.

 

[אימתי]

אלול היה זמן של קרבת ד' שבו משה עלה למרום והתפלל

לחץ כדי לכווץ...

כלומר עצם ימי התפילה שלו הם מורות על ימי רצון ?

 

[בד קודש]

כלומר עצם ימי התפילה שלו הם מורות על ימי רצון ?

לחץ כדי לכווץ...

גם ולא רק.
כל המהלך של הימים הללו הם שהם ימים של סליחה.

 

[המכבד את הבריות]

מה המקור הראשון למעלת ימי האלול ??

לחץ כדי לכווץ...

בפרקי דר' אליעזר (פמ"ו) הביא דברי הרב @בד קודש שויאמר ד' סלחתי כדבריך גו' הי' בחודש אלול, ומיני' משמע שימי חודש אלול הם ימי סליחה כו'.

ומה הם המקורות, לאלול - ימי רצון ??

לחץ כדי לכווץ...

'משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואח"כ בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה.
וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה, כי הנה כתיב יאר ה' פניו אליך, שהוא ענין הארת י"ג מדות .שיהיה פנים בפנים דהיינו שיאיר גילוי פנימיות רצונו יתברך למקור נשמות ישאל ע"י שיהיה עיקר פנימיות רצונו אליו יתברך לדבקה בו בלב ונפש מעומקא דליבא במסירת נפש' (לקו"ת לאדה"ז ראה עמ' לב).

 

[אימתי]

בפרקי דר' אליעזר (פמ"ו) הביא דברי הרב @בד קודש שויאמר ד' סלחתי כדבריך גו' הי' בחודש אלול, ומיני' משמע שימי חודש אלול הם ימי סליחה כו'.

'משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואח"כ בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה.
וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה, כי הנה כתיב יאר ה' פניו אליך, שהוא ענין הארת י"ג מדות .שיהיה פנים בפנים דהיינו שיאיר גילוי פנימיות רצונו יתברך למקור נשמות ישאל ע"י שיהיה עיקר פנימיות רצונו אליו יתברך לדבקה בו בלב ונפש מעומקא דליבא במסירת נפש' (לקו"ת לאדה"ז ראה עמ' לב).

לחץ כדי לכווץ...

מעניין שבמדרש שמדבר על הצומות שבהתחלה יוצאים רק החשובים ואח''כ בערב ראש השנה הגברים וביו''כ כולם
זה נשמע שתחילת אלול הוא דווקא יותר ליחידים והולך ומתרחב
הפוך בדיוק מהמשל ?

 

[מכנדבי]

בפרקי דר' אליעזר (פמ"ו) הביא דברי הרב @בד קודש שויאמר ד' סלחתי כדבריך גו' הי' בחודש אלול, ומיני' משמע שימי חודש אלול הם ימי סליחה כו'.

לחץ כדי לכווץ...

הו"ד בטור (או"ח סי' תקפא, ע"ש).

 

[אברך מישיבת מיר]

ידוע נראה לי מהגרי"ס
שלא רצה לעשות תוספת בר"ה כי ימי אלול הם ימי רצון ור"ה הוא יום דין..

לחץ כדי לכווץ...

מה שמציינים שהמעניין ששיא הרחמים הוא ער"ה, וראש השנה הוא יום דין, נמצא שבערב ר"ה עוברים בב"א משיא הרחמים לדין.

 

[אימתי]

מה שמציינים שהמעניין ששיא הרחמים הוא ער"ה, וראש השנה הוא יום דין, נמצא שבערב ר"ה עוברים בב"א משיא הרחמים לדין.

לחץ כדי לכווץ...

יש לך מקור שאתה זוכר?
ויכול להיות שההסבר לכך שרחמי האב מתגברים לקראת הדין, כדרך העולם.
ובשפה טיפה פשוטה מדאי, ערב ר''ה ה' הוא רק אבא מרחם וככל שהדין מתקרב מרחם יותר.
ובר''ה הוא כבר ממלא את, יושב על כיסא משפט, ומנהיג את המפשט ושם ה' כבר בהנהגת דין.

 

[איש פשוט מאוד]

אשמח לקבל מראי מקומות על תוכן ימי האלול האם הם רק ימי הכנה לראש השנה או ליום כיפור או שהם קובעים משמעות לעצמם או שיש את כל העניינים.
תודה רבה.

לחץ כדי לכווץ...

 

[אברך מישיבת מיר]

יש לך מקור שאתה זוכר?
ויכול להיות שההסבר לכך שרחמי האב מתגברים לקראת הדין, כדרך העולם.
ובשפה טיפה פשוטה מדאי, ערב ר''ה ה' הוא רק אבא מרחם וככל שהדין מתקרב מרחם יותר.
ובר''ה הוא כבר ממלא את, יושב על כיסא משפט, ומנהיג את המפשט ושם ה' כבר בהנהגת דין.

לחץ כדי לכווץ...

דרשות חתם סופר ח"א עמ' א'
אלול הם ימי רצון (היינו רחמים), רגע האחרון הוא תכלית הרצון, ומתחיל מיד ברגע יום ראש השנה שהוא תכלית הדין, נמצא בתחילת השנה מחברים רצון ודין.

מי שיוכל לעלות את זה תבא עליו ברכה.

 

[אברך מעמיק]

ומה המשמעות של ימי רצון ?

לחץ כדי לכווץ...

הביאור המילולי של 'ימי רצון' זה מלשון 'ריצוי' ופיוס. שניים שנמצאים בקשר טוב ובלב פתוח אחד לשני, נקראים מרוצים זה לזה ['עד שירצה את חבירו' וכיו"ב], ולכן המשמעות של 'ימי רצון' היינו ימים בהם הלב פתוח לבורא, וכן הבורא כביכול מתרצה ורוצה בנו, וזה הנקרא בלשוננו "קרבת ה'".

 

[אימתי]

הביאור המילולי של 'ימי רצון' זה מלשון 'ריצוי' ופיוס. שניים שנמצאים בקשר טוב ובלב פתוח אחד לשני, נקראים מרוצים זה לזה ['עד שירצה את חבירו' וכיו"ב], ולכן המשמעות של 'ימי רצון' היינו ימים בהם הלב פתוח לבורא, וכן הבורא כביכול מתרצה ורוצה בנו, וזה הנקרא בלשוננו "קרבת ה'".

לחץ כדי לכווץ...

יפה מאוד, ועכשיו אני אוחז שאכן המילה ריצוי ופיוס היא לא בין שני רחוקים אלא בין שני קרובים ואוהבים.
למרות שבעברית פשוטה המשמעות היא בין שני רחוקים שמתפייסים על מריבה וריצוי על כעס.
למרות שגם בחז''ל משתמשים בריצוי על כעס...
אז מה באמת?

 

[אברך מעמיק]

ועכשיו אני אוחז שאכן המילה ריצוי ופיוס היא לא בין שני רחוקים אלא בין שני קרובים ואוהבים.

לחץ כדי לכווץ...

המושג 'רצון' הוא הגדרת מצב של קרבה, וממילא נגזר מזה לשון 'ריצוי' ו'התרצות' - בלשון פועל - שפירושה יציאה ממצב הכעס חזרה אל מצב ה'רצון'.
נמצא שריצוי ממש לא חייב להיות עם כעס, אבל עם יש כעס שייך לומר שנעשתה פעולת 'ריצוי'. [אגב, מומלץ לעיין באורחות צדיקים לראות איך הוא מגדיר את המושג רצון שם הענין מבואר בהרחבה].