א) הנה בדורנו נתרבו מאד עזרים שונים ללימוד התורה, החל מאנציקלופדיות תורניות, וגמרות מבוארות באר היטב, כולל כל דברי הראשונים והאחרונים מקובצים ומבוארים במקום אחד וסיכום השיטות וגם המסקנה להלכה. וכן מאגרים תורניים ממוחשבים שבלחיצת כפתור אפשר לקבל בסקירה אחת כל דברי המפרשים ומפרשי המפרשים על הסוגיא או הלכה מסוימת.
ומצד אחד יש מעלה גדולה בדבר שניתן לחסוך זמן יקר של חיפוש בספרים וכן לרדת במהרה לעומק דברי הגמ'/ראשונים/אחרונים.
ואין ספק שבדורנו, חלק מהנ"ל נצרך בהרבה מקרים לתועלת ידיעת והבנת התורה למשל בעה"ב שלומד דף היומי ורוב יומו אינו פנוי ללימוד תורה וליבון הסוגיא.
אמנם לציבור עמלי התורה שזכו להיות תורתם אומנותם, כל העזרים וקיצורי הדרך הנ"ל פעמים רבות ממעטים עמל התורה במקום שהוא נדרש. וכבר אחז"ל אם בחקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה וכן אמרו נפש עמל עמלה לו, ויגעתי ומצאתי תאמין לא יגעתי ומצאתי אל תאמין.
ובגמ' (שבת פח:) היינו דאמר רבא למיימינים בה סמא דחיי, למשמאילים בה סמא דמותא ופרש"י למיימינים עסוקים בכל כחם, וטרודים לדעת סודה, כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר. עכ"ל. ומשמע דפי' המשמאילים הוא להיפך.
ומצינו בחז"ל שאפילו עמל שיש בו ביטול תורה הוא נצרך לזכיה לתורה ע' בגמ' (מנחות ז.) אבימי מסכתא איתעקרא איתעקר ליה, ואתא קמיה דרב חסדא לאדכורי גמריה ולישלח ליה וליתי לגביה סבר הכי מסתייעא מילתא טפי. ופרש"י ז"ל מסתייע מילתא - משום יגעתי ומצאתי. עכ"ל. וחזינן שכל טרחא וגם טורח בגופו הוא בכלל עמל התורה שמביא סיעתא דשמיא לזכות לתורה שלימה.
ב) ועד כמה מקפידים בשמים על מיעוט עמל התורה יש ללמוד מד' התוס' רי"ד ע"ד הגמ'- דאי' בגמ' (מגילה ג.) תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם? עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם; גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל. וכ' התוס' רי"ד (שם) ז"ל ונזדעזעה א"י ד' מאות פרסה וכו' דכיון דכתב תרגומא דקראי לא מסרי נפשייהו למילפינהו כדמעיקרא. עכ"ל.
למדנו מכאן עד כמה מקפידים בשמים על מיעוט עמל התורה, אלמלא שהיה בכך כבוד שמים למנוע ריבוי מחלוקות בתורה.
וכאן הבן שואל- בינה מלאכותית תורנית- בשורה טובה או להיפך?
אשמח לשמוע דעתכם בענין.
ומצד אחד יש מעלה גדולה בדבר שניתן לחסוך זמן יקר של חיפוש בספרים וכן לרדת במהרה לעומק דברי הגמ'/ראשונים/אחרונים.
ואין ספק שבדורנו, חלק מהנ"ל נצרך בהרבה מקרים לתועלת ידיעת והבנת התורה למשל בעה"ב שלומד דף היומי ורוב יומו אינו פנוי ללימוד תורה וליבון הסוגיא.
אמנם לציבור עמלי התורה שזכו להיות תורתם אומנותם, כל העזרים וקיצורי הדרך הנ"ל פעמים רבות ממעטים עמל התורה במקום שהוא נדרש. וכבר אחז"ל אם בחקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה וכן אמרו נפש עמל עמלה לו, ויגעתי ומצאתי תאמין לא יגעתי ומצאתי אל תאמין.
ובגמ' (שבת פח:) היינו דאמר רבא למיימינים בה סמא דחיי, למשמאילים בה סמא דמותא ופרש"י למיימינים עסוקים בכל כחם, וטרודים לדעת סודה, כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר. עכ"ל. ומשמע דפי' המשמאילים הוא להיפך.
ומצינו בחז"ל שאפילו עמל שיש בו ביטול תורה הוא נצרך לזכיה לתורה ע' בגמ' (מנחות ז.) אבימי מסכתא איתעקרא איתעקר ליה, ואתא קמיה דרב חסדא לאדכורי גמריה ולישלח ליה וליתי לגביה סבר הכי מסתייעא מילתא טפי. ופרש"י ז"ל מסתייע מילתא - משום יגעתי ומצאתי. עכ"ל. וחזינן שכל טרחא וגם טורח בגופו הוא בכלל עמל התורה שמביא סיעתא דשמיא לזכות לתורה שלימה.
ב) ועד כמה מקפידים בשמים על מיעוט עמל התורה יש ללמוד מד' התוס' רי"ד ע"ד הגמ'- דאי' בגמ' (מגילה ג.) תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם? עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם; גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל. וכ' התוס' רי"ד (שם) ז"ל ונזדעזעה א"י ד' מאות פרסה וכו' דכיון דכתב תרגומא דקראי לא מסרי נפשייהו למילפינהו כדמעיקרא. עכ"ל.
למדנו מכאן עד כמה מקפידים בשמים על מיעוט עמל התורה, אלמלא שהיה בכך כבוד שמים למנוע ריבוי מחלוקות בתורה.
וכאן הבן שואל- בינה מלאכותית תורנית- בשורה טובה או להיפך?
אשמח לשמוע דעתכם בענין.
