הלכה כללי חומרות - אשכול מרכזי (2 צופים)

[מכנדבי]

באשכול זה יעוררו חכמי בית מדרשנו על חומרות חדשות / לא ידועות, או כאלו שלא התקבלו דיין בציבור הרחב, וידונו בתוקפן.
לתועלת המשתמשים נא לציין מ"מ מדויקים.

 

[מכנדבי]

[א] כתב המשנ"ב (סי' תרמ ס"ק כז) שגם בסוכה קטנה יקפיד שבזמן השינה השולחן יהיה בסוכה, מדין גזירת שמא ימשך.
ורובא דעלמא אין חוששים לזה כלל.

 

[איישר חילי]

חלה מתוקה- בכזית ראשון יכול להיות חשש דילפינן סוכות ט''ו ט''ו מחג המצות, פמ''ג תרמג הובא בתשובות והנהגות

 

[מכנדבי]

[ג] שלא לברך על טלית קטן, כיון שבד"כ אין שיעור כדי שיצא בו גדול לשוק אף באקראי (הגאון מבוטשאטש בסידורו תפילה לדוד).

 

[חכמתא]

1. שלא להניח בשבת תבנית מתכת הפוכה על הפלטה, משום חימום המתכת.

2. להמתין שעה לאחר כל מאכל חלבי, ולא רק לאחר גבינה, קודם אכילת בשר.

3. בשבת, שלא להוסיף מים ישירות מן המיחם לכוס שכבר עורב בה קפה, אלא להעבירם תחילה לכלי נוסף.

4. להפריש חלה בברכה רק מעיסה שיש בה יותר משישה קילוגרם קמח, ואף לאפות ממנה כיכר אחת גדולה.

5. שלא לחלוץ תפילין בתוך בית הכנסת, משום שהוא כחולצן בפני רבו.

6. שלא לשתות רביעית מים אלא אם הוא בטוח שהוא צמא לכל השיעור, כדי שלא להיכנס לספק ברכה אחרונה.

7. לעמוד במשך כל התפילה כולה, כפי שהובא בספר הקדמון „מנהג טוב”.

8. לאכול מפירות שביעית כזית בתוך כדי אכילת פרס.

9. שלא להשתמש בשבת במנורת שבת ואף לא להזיזה, משום שימוש במוקצה.

10. שלא להדליק ביום טוב גפרור מאש קיימת, משום שהגפרור מתחיל להידלק מחום האש עוד קודם נגיעתו בה.

 

[חכמתא]

11. שלא להשתתף בסעודת פורים עם תלמידי חכמים כאשר קיים חשש שהשכרות תביא לפגיעה בכבודם.

12. להשחיר גם את תחתית בתי התפילין.

13. להכניס לפח השמיטה את שייריו של כל אחד מבני הבית בשקית נפרדת.

14. להפריד גם בתוך פח האשפה בין שיירי בשר לשיירי חלב.

15. שלא להשאיר את הבית ריק למשך שעות רבות, כדי שלא להיכנס לספק אם עליו לברך שוב על המזוזה בשובו.

16. לקום בכל יום קודם עלות השחר, כדי שיהיה הוא מעורר את השחר. (שו"ע או"ח א, א)

17. שלא להשתמש בכלים זהים לדגים ולבשר, מחשש סכנת תערובת בשר ודגים.

18. להחזיק מברשת שיניים נפרדת לאחר מאכלי בשר ומברשת נפרדת לאחר מאכלי חלב.

19. שלא להישען על מעקה ולא לעמוד עליו, משום ביזוי חפץ שנעשתה בו מצווה.

20. לעשות את מעקה הבית נאה ומכובד משום "זה אלי ואנווהו”.

 

[חכמתא]

21. כשאפשר לעשות את המעקה בידי יהודי, שלא למסור את עשייתו לנכרי.

22. שלא לטלטל בשבת ברחבת הכותל, לפי הדעה שרחבה המשמשת את הרבים אינה מאבדת דין רשות הרבים במחיצות.

23. להקפיד על אכילת מצה שמורה משעת קצירה במשך כל ימי הפסח, ולא רק בליל הסדר.

24. שלא להחזיר לצנצנת גרגרי קפה שכבר הוצאו ממנה.

25. שלא להניח בשבת מצקת על גבי החמין, על צלחת או על כלי הסעודה, מחשש ביטול כלי מהיכנו.

26. ליטול ידיים לאחר כל כניסה לבית הכיסא, גם אם לא עשה שם את צרכיו.

27. ליטול ידיים לאחר נגיעה בנעליים וגם לאחר חליצתן בלי נגיעה. (עיין שו"ע או"ח ד, יח)

28. שלא לאכול בשר בימי שני וחמישי.

29. שלא להשתמש לאור תאורת הבית שהודלקה לשם נרות שבת לצורך מגונה, כגון החלפת חיתול.

30. שלא לכבות קודם כניסת השבת תאורה שהודלקה לשם נר שבת.

 

[חכמתא]

31. לכבות את תאורת החדר קודם הדלקת נר ההבדלה, כדי שהנר יודלק מתחילה לצורך אור.

32. שלא להניח תפילין של רבנו תם בפרהסיה כאשר המניח אינו מפורסם בחסידות, מחשש יוהרה. (שו"ע או"ח ל"ד)

33. שלא לשמוע מוזיקה כלל במשך השנה, מלבד שבתות, ימים טובים וסעודות מצווה, משום אבלות החורבן.

34. שלא לשיר פסוקים בדרך של שירת חול. (סנהדרין קא ע"א; שו"ע או"ח תק"ס)

35. שגם השומעים יעצרו את נשימתם בשעת קריאת עשרת בני המן.

36. מי שנשם באמצע עשרת בני המן יחשוש שלא קיים את הקריאה בנשימה אחת, ואף החזרה על הקטע ייתכן ולא תועיל.

37. שלא להשתמש בגביע חד פעמי לקידוש, לברכת המזון ולהבדלה, אלא בכוס חשובה וקבועה.

38. לקדש ולהבדיל על יין ממש ולא על מיץ ענבים, למעט מי שקשה לו לשתות יין.

39. שלא למלא את הכוס של ארבע הכוסות עד גדותיה, כדי שלא יישפך מן היין.

40. שלא לקבל מתנות משום אדם, לקיים "שונא מתנות יחיה”. (רמ"א חו"מ רמ"ט, ה)

 

[חכמתא]

41. להפריש מעשר כספים מכל ההכנסה לפני ניכוי הוצאות, אף שיש המתירים לנכות הוצאות הנדרשות לייצור ההכנסה.

42. אברך יקבע עת לתורה שאינה במסגרת סדרי הכולל, כדי שקביעותו לא תהיה תלויה במסגרת עבודתו.

43. שלא לקבל מלגה מן הכולל, על פי דברי הרמב"ם שאין להתפרנס מלימוד התורה.

44. להימנע מקריאת ספרי סיפורים וחול שאין בהם תועלת ממשית.

45. שלא לדבר דברי חדשות ונייעס, גם כשהם נקיים מלשון הרע, משום ביטול תורה ומושב לצים.

46. להקפיד על תענית דיבור בימים מסוימים או במשך כל היום.

47. שלא לאכול קודם תפילת שחרית אפילו מאכלים שהותרו לצורך רפואה או יישוב הדעת, כשאין צורך ממשי. (שו"ע או"ח פ"ט)

48. להתפלל שחרית בכל יום כוותיקין, באופן ששמונה עשרה מתחילה עם הנץ החמה. (שו"ע או"ח נ"ח)

49. שלא לישון ביום יותר מחצי שעה, ויש שהציעו שלא לישון אפילו שלוש דקות רצופות.

50. לעמוד בפני אדם שהגיע לגיל שישים, ולא להמתין עד גיל שבעים. (עיין יו"ד רמ"ד)

 

[חכמתא]

51. שלא להעביר כיכר לחם מיד ליד בדרך זריקה.

52. שלא להניח לחם כשהצד החתוך או פניו כלפי מטה. (משנה ברורה או"ח קס"ז)

53. שלא לזרוק פירורי לחם במקום שידרכו עליהם. (שו"ע או"ח קע"א)

54. שלא לאכול מאכל פרווה חריף שנחתך בסכין בשרית יחד עם חלב, גם במקום שיש צד להקל.

55. להקפיד שלא לאכול בשום מקום שאין עליו הכשר מסודר, גם כשהמרכיבים עצמם נראים פשוטים וכשרים.

56. שלא לרכוש דירה הנמכרת בידי יורשים כשיש ביניהם בנות שאינן יורשות על פי דין תורה.

57. להימנע מנטילת משכנתה, אף באמצעות היתר עיסקא, מחמת חששות ריבית.

58. להקפיד שהאתרוג יהיה בלתי מורכב על פי כל הסימנים והמסורות, ולא להסתפק בהכשר כללי.

59. לבחור אתרוג עם פיטם שלם, גם כשהפיטם נפל בדרך שאינה פוסלת.

60. שלא לעטוף את ארבעת המינים במגבת רטובה למשך מעת לעת, מחשש כבוש.

 

[חכמתא]

61. שהגברים דווקא יתלו את קישוטי הסוכה, משום שהם המחויבים בעיקר מצוות הסוכה.

62. לקרוא בימי קרבנות הנשיאים גם את הקרבן השייך לספיקא דיומא.

63. להחזיק בפסח כלים נפרדים אפילו למוצרים שאינם באים במגע עם אוכל חם.

64. שלא להשתמש בפסח בספרי קודש שהיו מונחים במשך השנה על שולחן האוכל בלי לנקותם דף אחר דף.

65. לשרוף את החמץ בעודו ברשות בעליו, ורק לאחר השרפה להוציא את שייריו מרשותו.

66. שלא לומר „שלום” לאדם בבית המרחץ, מפני ששלום הוא משמותיו של הקב"ה. (שו"ע או"ח פ"ד)

67. שלא לעבור לפני המתפלל שמונה עשרה גם מחוץ לארבע אמותיו כאשר הדבר מפריע לכוונתו.

68. שלא לשבת כנגד המתפלל שמונה עשרה אף כשמחזיק ספר בידו, אלא אם הוא לומד בפועל. (שו"ע או"ח ק"ב)

69. שלא לעבור כנגד אדם האומר פסוק ראשון של קריאת שמע.

70. שלא לדבר מתחילת חזרת הש"ץ ועד לאחר הקדיש.

 

[חכמתא]

71. לעמוד במשך כל חזרת הש"ץ. (רמ"א או"ח קכ"ד, ד)

72. שלא לענות ברוך הוא וברוך שמו בברכה שמתכוון לצאת בה ידי חובה.

73. שלא להרבות בעניות אמן במקום שאין חיוב לענות.

74. לענות פעמיים אמן לאחר ספירת העומר.

75. מי ששמע ברכה מחברו קודם שבירך בעצמו יחשוש שכבר יצא ידי חובה ולא יברך שוב.

76. הבעל יכוון בברכות התורה להוציא גם את אשתו.

77. שלא לאחוז את תיק התפילין מתחת לבית השחי בזמן שהוא עטור בתפילין.

78. לחשוש שקשר רפוי בציצית העומד להיפתח נחשב הפסק בין הגדיל לפתיל ופוסל את הציצית.

79. בבגד העשוי כותנה או מין אחר, להטיל חוטי ציצית מאותו המין ולא חוטי צמר.

80. שלא להיכנס לבית המרחץ כשהטלית הקטן לבוש עליו.

 

[חכמתא]

81. להאריך את חוטי הציצית מעבר לשיעור הנצרך, כדי שגם אם ייקרעו יישאר בהם השיעור הדרוש.

82. לבדוק תפילין ומזוזות בתדירות גבוהה יותר מן החיוב הקבוע בהלכה.

83. לכתוב ספרי תורה, תפילין ומזוזות בצורת הכתב האשורי הקדומה שלדעת המציע הייתה נהוגה בתקופת חז"ל.

84. אם מזוזת אחד החדרים נפלה בשבת, לעבור לחדר אחר שיש בו מזוזה.

85. מי שיצא מביתו לזמן ממושך יימנע מלחזור אליו באותו יום, בדרך חידוד, כדי שלא להיכנס לספק ברכת המזוזה.

86. כהנים יימנעו מנגיעה בשיש שמקורו מחוץ לארץ, משום גזירת טומאת ארץ העמים.

87. מי שראה לראשונה את מקום המקדש בתוך הרגל יקרע את בגדו לאחר צאת הרגל.

88. שלא להכניס אצבעות בין אבני הכותל המערבי, מחשש שהמקום כלול בשטח הר הבית.

89. לעשות קריעה על מקום המקדש גם אם ראהו בתוך שלושים יום באמצעות צילום חי.

90. להקפיד שסעודת חול לא תהיה חשובה ומפוארת כסעודת שבת.

 

[חכמתא]

91. להתרחץ בערב שבת סמוך ככל האפשר לכניסת השבת.

92. להדליק נרות שבת שלוש דקות קודם השקיעה דווקא.

93. שלא ללבוש בשבת בגדים שאינם נחוצים כאשר יוצאים מחוץ לתחום לצורך פיקוח נפש.

94. שלא להכות בשבת באמצעות מטאטא על הרצפה.

95. הממלא כוס מן המיחם בשבת לא יפסיק את זרם המים באמצע המילוי ויחזור לפתוח אותו.

96. מי שקיבל שבת מוקדם יחשוש שקבלת השבת חלה גם על בני ביתו.

97. לאחר שהאב קיבל שבת, שלא יבקש מילד שטרם קיבל שבת לעשות עבורו מלאכה.

98. אב שבנו נמצא בארץ אחרת יחשוש שעליו למנוע ממנו מלאכה בהתאם לזמן השבת של האב.

99. להימנע מהנחת מאכל יבש על גבי כלי מתכת המתחמם מן הפלטה.

100. שלא לשנות את מצבו של שעון שבת במהלך השבת, גם באופנים שפוסקים רבים התירו.

 

[חכמתא]

101. שלא לפתוח מקרר בשבת בשעה שהמנוע כבוי, גם במקררים שבהם נותקו החיישנים.

102. שלא להשתמש במדיח כלים בשבת באמצעות שעון שבת.

103. שלא לפתוח בקבוקים חדשים בשבת, גם כשהפקק אינו יוצר כלי לדעת רוב הפוסקים.

104. שלא להשתמש בסבון מוצק בשבת, מחשש ממרח או נולד.

105. שלא להשתמש בתרסיס ריח בשבת, מחשש מוליד ריח בגוף.

106. שלא לשלם לילד בפרי שביעית על עבודה שעשה, וגם לא לקיים בדרך זו הבטחה שניתנה לו מראש.

107. שלא לשטוף מן החסה הקדושה בקדושת שביעית את החרקים, אם השטיפה תגרום להפסד החסה.

108. שלא להוציא מפח השמיטה אפילו ירקות שנרקבו.

109. שלא להתענות תענית רשות כל זמן שיש בבית פירות שביעית שאפשר לאוכלם.

110. לנהוג קדושת שביעית בפירות הדר שחנטו בשישית ונלקטו בשביעית.

 

[חכמתא]

111. שלא להשאיר שיירי פירות שביעית עד שיירקבו לגמרי, אלא להשתדל לאוכלם בזמן.

112. לבלוע בתחילת סעודת שבת כזית פת בבת אחת, כדי שלא לאכול קודם השלמת מצוות הסעודה.

113. להקפיד שבכל אחת משלוש סעודות השבת יאכל פת בשיעור כביצה.

114. להימנע מאכילת בשר בימות החול, כדי שסעודת שבת תהיה ניכרת בחשיבותה.

115. שלא להניח ילד בחיקו סמוך לסוף זמן תפילה, שמא יבכה או ילכלך את בגדיו ויעכב אותו.

116. להתפלל מנחה קודם אכילת סעודה גדולה, גם כשהסעודה מתחילה זמן רב לפני השקיעה.

117. קודם תפילת מנחה לאכול מאכל שטיבולו במשקה, כדי להתחייב בנטילה ולצרף את שיטת הרא"ש בנטילה לתפילה.

118. השומע קדושה מחוץ לבית הכנסת לא יפנה את גבו לבית הכנסת, אלא את צדו.

119. ביום הכיפורים לכוון שברכת „שים שלום” בחזרת נעילה תתחיל קודם השקיעה ותסתיים לאחריה, כדי לצאת מן הספק שנדון בפוסקים.

120. שלא להתפלל מנחה גדולה אלא להמתין למנחה קטנה, כשאין חשש שיפסיד את התפילה בציבור.

 

[חכמתא]

121. להתפלל ערבית רק לאחר צאת הכוכבים גם כשמתפללים בציבור מוקדם, ולחזור על קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים.

122. שלא לסמוך על צירוף אדם המתפלל מאחורי מחיצה או מחוץ לחדר למניין.

123. שעשרה אנשים שלא שמעו קריאת התורה לא יתאספו למניין מיוחד כדי להשלים את הקריאה.

124. שנשים שלא שמעו זימון יזמנו לעצמן.

125. להחזיק את כוס הברכה במשך כל שבע הברכות בחופה ולא להניחה עד סיומן.

126. לרשום מקרים של זיבה, הפלה או לידה מסופקת, לצורך חיוב הקרבנות כשייבנה בית המקדש.

127. להדליק נרות חנוכה באמצעות מצית דווקא, כדי שלא תהיה בשעת ההדלקה שלהבת נוספת בעלת פתילה.

128. שלא לבקש מן האב שום שליחות או טובה, אפילו בדבר קטן.

129. לעשות בטלית פתח כנגד קשר התפילין של ראש, כדי שיהיה אפשר לכסות את הראש בטלית במשך כל התפילה בלי לכסות את הקשר.

130. שלא ללכת על מדרכות שנבנו על קרקע שהופקעה בידי הרשויות, מחשש גזל לפי השיטות שאין בזה דינא דמלכותא.

 

[חכמתא]

131. שלא לצלם את נרות החנוכה בשעת דליקתם, מחשש שימוש באור הנרות וביזוי המצווה.

132. שלא להוציא בשבת עגלת ילדים או כיסא גלגלים, אפילו במקום שיש בו עירוב.

133. לטבול כלי חד־פעמי העשוי מתכת או זכוכית אם מתכוונים להשתמש בו פעמים רבות.

134. שלא ליטול ידיים במי ברז שמעורבים בהם מי ים מותפלים, מחשש שדינם כמים מלוחים.

135. שלא ללבוש גארטל או חגורה מעל חוטי הציצית, מחשש שהחגורה נחשבת כמחלקת את הבגד.

136. להוציא מערב שבת תרופות וחפצי מוקצה מדלת המקרר, כדי שלא לטלטלם אגב פתיחת הדלת.

 

[חסידישער כולל יונגערמאן]

חומרות חדשות / לא ידועות, או כאלו שלא התקבלו דיין בציבור הרחב,

לחץ כדי לכווץ...

הרה"ק השר שלום מבעלזא היה אומר: מה יהיה, כל אחד ואחד מוסיף חומרות על חומרות, מתי יבוא אברך ת"ח ויפסוק שמעתתא אליבא דהלכתא ע"פ האמת בלי חומרות יתירות!

 

[איישר חילי]

7. שלא ללכת על מדרכות שנבנו על קרקע שהופקעה בידי הרשויות, מחשש גזל לפי השיטות שאין בזה דינא דמלכותא.

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח
אפשר אגב לציין דינא ולא חומרא= לקצר דרך חדר מדרגות לא שלך לרחוב סמוך בעייתי, וכל שכן שימוש במעלית שלא לצורך הבניין, מקפידים, וזה עולה להם חשמל ובלאי.