אני גם ראיתי בפירוש נכבד שמונה בוידוי 'שיקור עין' גם את כל הראיות שצריך לראות ולא ראה, ובכללם 'לא הבטתי באצבעות בברכת מאורי האש' 'לא הסתכלתי בפני הרב לקיים והיו עיניך' 'לא הסתכלתי בבע"ח לקיים ראה דרכיה וחכם' 'לא הבטתי בס"ת בשעת הגבהה'.
באיזה מחזור ראית דבר כזה
פירוש דובר שלום בסידור אוצר התפילות.
למה לא? [חוץ מהבטה בבע"ח שזה לא דין הסתכלות..]
למה לא? [חוץ מהבטה בבע"ח שזה לא דין הסתכלות..]
לא נכון, לא כל סעיף בשו"ע אם לא קיימת אותו זו עבירה.
כל סעיף בשו"ע שאתה אמור לקיים ולא קיימת, זה עבירה,
התכוונתי לומר כמו הדוגמא שהבאתי שלא כל מה שלא כתוב עליו שהוא לבעל נפש הוא חיוב גמור ומי שלא מקיים אותו הוא עבריין, אלא צריך להבין לבד.
מניין לך?
זה שצריך לעשות ולא עשית לא מחייב שעברת על מצוה, כי זה לא מצוה, אלא צריך לעשות כי יש חשיבות וערך למנהג.
יש מצווה דאו' יש דרבנן ויש דינא דגמ' כמו תפילה במנין זה לא חיוב אפי' מדרבנן
כמובן שיש מנהגים שנזכרו בפוסקים שהם לא ממש חיוב, כמו הדוגמא שהבאתי בענין השחרית בשב"ק, ואפשר להביא עוד הרבה דוגמאות.
לא התכוונתי לדון על הפירוט, אין כלל חובה לפרט החטאים, אלא השאלה על מה אתה מתכוון (בפועל או שאתה חושב שצריך) בוידוי הכללי, ועל המצוה דאורייתא לקום בפני ת"ח בהחלט יש מה להתוודות, (בתקוה שלא יחשב לוידוי פה רח"ל...).
אך י"ל שזה שאני שאף שאין בזה ציוי גמור דבר זה מבואר מן מתורה בפרשת הקללות
אין חיוב, אבל ראוי לפרט החטא.
בוודוי הכללי גם לא נזכר חילול שבת, אלא זה שרשי החטאים לציבור,
מה קשור העונש לוודוי?
אם אדם רוצה לעקור את המעשה - כדי למנוע את העונש הראוי לו הוא צריך לעשות סדר תשובה הכולל וידוי
אבל אם אין עבירה את מה התשובה תעקור..
אמנם אין עבירה גמורה אבל אם יש עונש בהכרח שיש כאן רמה של עבירה מסוימת
מידת חסידות היא דרך הנהגה למי שהגיע למדריגת חסידות,
