ליטאי כבד

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
257
תודות
745
נקודות
126
האמת שיש לכך דיוק נוסף שהנה בוידוי הארוך של החיי אדם (מצוי היום בהרבה סידורים או חוברות) מובא שחלק מן הודוי הוא על כך שהאדם לא מספיק ציפה למשיח ואם יש על זה וידוי כנראה זה עבירה שצריך להתוודות עליה
אני גם ראיתי בפירוש נכבד שמונה בוידוי 'שיקור עין' גם את כל הראיות שצריך לראות ולא ראה, ובכללם 'לא הבטתי באצבעות בברכת מאורי האש' 'לא הסתכלתי בפני הרב לקיים והיו עיניך' 'לא הסתכלתי בבע"ח לקיים ראה דרכיה וחכם' 'לא הבטתי בס"ת בשעת הגבהה'.
ויש לתמוה האם כל אלו עבירות שמתוודים עליהם??
 
אני גם ראיתי בפירוש נכבד שמונה בוידוי 'שיקור עין' גם את כל הראיות שצריך לראות ולא ראה, ובכללם 'לא הבטתי באצבעות בברכת מאורי האש' 'לא הסתכלתי בפני הרב לקיים והיו עיניך' 'לא הסתכלתי בבע"ח לקיים ראה דרכיה וחכם' 'לא הבטתי בס"ת בשעת הגבהה'.
ויש לתמוה האם כל אלו עבירות שמתוודים עליהם??
באיזה מחזור ראית דבר כזה
 
אני גם ראיתי בפירוש נכבד שמונה בוידוי 'שיקור עין' גם את כל הראיות שצריך לראות ולא ראה, ובכללם 'לא הבטתי באצבעות בברכת מאורי האש' 'לא הסתכלתי בפני הרב לקיים והיו עיניך' 'לא הסתכלתי בבע"ח לקיים ראה דרכיה וחכם' 'לא הבטתי בס"ת בשעת הגבהה'.
ויש לתמוה האם כל אלו עבירות שמתוודים עליהם??
למה לא? [חוץ מהבטה בבע"ח שזה לא דין הסתכלות..]
כל סעיף בשו"ע זה הוראה של בורא עולם נותן התורה
כל שינוי מזה הוא הפרת פקודה
 
אני גם ראיתי בפירוש נכבד שמונה בוידוי 'שיקור עין' גם את כל הראיות שצריך לראות ולא ראה, ובכללם 'לא הבטתי באצבעות בברכת מאורי האש' 'לא הסתכלתי בפני הרב לקיים והיו עיניך' 'לא הסתכלתי בבע"ח לקיים ראה דרכיה וחכם' 'לא הבטתי בס"ת בשעת הגבהה'.
ויש לתמוה האם כל אלו עבירות שמתוודים עליהם??
למה לא? [חוץ מהבטה בבע"ח שזה לא דין הסתכלות..]
כל סעיף בשו"ע זה הוראה של בורא עולם נותן התורה
כל שינוי מזה הוא הפרת פקודה
 
למה לא? [חוץ מהבטה בבע"ח שזה לא דין הסתכלות..]
כל סעיף בשו"ע זה הוראה של בורא עולם נותן התורה
כל שינוי מזה הוא הפרת פקודה
לא נכון, לא כל סעיף בשו"ע אם לא קיימת אותו זו עבירה.
כמו שמי שלא עשה כפרות בערב יו"כ זו לא עבירה שמתוודים עליה. (ספציפית השו"ע עצמו נגד אבל לא משנה).
כל דבר צריך ללמוד בשורשו האם הוא חובה מעיקר הדין או מנהג או ראוי או נכון או חסידות או בעל נפש או יודעי ח"ן וכו' וכו'.
 
לא נכון, לא כל סעיף בשו"ע אם לא קיימת אותו זו עבירה.
כמו שמי שלא עשה כפרות בערב יו"כ זו לא עבירה שמתוודים עליה. (ספציפית השו"ע עצמו נגד אבל לא משנה).
כל דבר צריך ללמוד בשורשו האם הוא חובה מעיקר הדין או מנהג או ראוי או נכון או חסידות או בעל נפש או יודעי ח"ן וכו' וכו'.
כל סעיף בשו"ע שאתה אמור לקיים ולא קיימת, זה עבירה,
אם הסעיף הזה נכתב רק לבעל נפש, אתה לא אמור לקיים את זה,
אבל אם אתה בעל נפש ולא קיימת יש לך עבירה.
אנחנו חיילים במסדר, ולכל קבוצה יש את תפקיד שלה במסדר,
כל סטיה או זיוף בשירת ההמנון זהו סירוב פקודה,
וודאי שאין העונש חמור כמו מי שבורח בשעת המלחמה,
אבל התביעה נמצאת באותה קטגוריה אי ציות לפקודה,
וע"ז צריך לעשות תשובה, ויוה"כ מכפר.
 
כל סעיף בשו"ע שאתה אמור לקיים ולא קיימת, זה עבירה,
אם הסעיף הזה נכתב רק לבעל נפש, אתה לא אמור לקיים את זה,
אבל אם אתה בעל נפש ולא קיימת יש לך עבירה.
אנחנו חיילים במסדר, ולכל קבוצה יש את תפקיד שלה במסדר,
כל סטיה או זיוף בשירת ההמנון זהו סירוב פקודה,
וודאי שאין העונש חמור כמו מי שבורח בשעת המלחמה,
אבל התביעה נמצאת באותה קטגוריה אי ציות לפקודה,
וע"ז צריך לעשות תשובה, ויוה"כ מכפר.
התכוונתי לומר כמו הדוגמא שהבאתי שלא כל מה שלא כתוב עליו שהוא לבעל נפש הוא חיוב גמור ומי שלא מקיים אותו הוא עבריין, אלא צריך להבין לבד.
וגם לא התכוונתי לומר שלא צריך לקיים, אבל לא כל דבר שצריך לעשות ולא עשה הוא עבירה שמתוודים עליה ביום הכיפורים.
 
מניין לך?
אם צריך לעשות ולא עשית
מה יכפר לך אם לא תשובה
מה זה התנדבות?
זה שצריך לעשות ולא עשית לא מחייב שעברת על מצוה, כי זה לא מצוה, אלא צריך לעשות כי יש חשיבות וערך למנהג.
וצריך עוד בדיוק להגדיר את הדברים, אבל הדבר פשוט כך.
האם אתה מתוודה על שלא קיימת המנהג לאחר התפילה בשב"ק בשחרית....
 
זה שצריך לעשות ולא עשית לא מחייב שעברת על מצוה, כי זה לא מצוה, אלא צריך לעשות כי יש חשיבות וערך למנהג.
וצריך עוד בדיוק להגדיר את הדברים, אבל הדבר פשוט כך.
האם אתה מתוודה על שלא קיימת המנהג לאחר התפילה בשב"ק בשחרית....
יש מצווה דאו' יש דרבנן ויש דינא דגמ' כמו תפילה במנין זה לא חיוב אפי' מדרבנן
אם אתה לא מתפלל במנין אתה לא מתוודה?!
יש מנהגי חובה שהתקבלו מאוד כמו מעשר כספים תפילה במנין וכדו' ויש שפחות
אבל לכאו' אין הבדל בין המנהגים וכולם אותה רמת חיוב
בוודוי המפורט שברשותי דווקא כן כתוב סרנו ממנהגי ישראל
והרי גם אתה לא מתוודה על מה שלא קמת בפני זקן או ת"ח שעבר לידך אף שזה מצווה דאו' [או שכן..]
 
יש מצווה דאו' יש דרבנן ויש דינא דגמ' כמו תפילה במנין זה לא חיוב אפי' מדרבנן
אם אתה לא מתפלל במנין אתה לא מתוודה?!
יש מנהגי חובה שהתקבלו מאוד כמו מעשר כספים תפילה במנין וכדו' ויש שפחות
אבל לכאו' אין הבדל בין המנהגים וכולם אותה רמת חיוב
כמובן שיש מנהגים שנזכרו בפוסקים שהם לא ממש חיוב, כמו הדוגמא שהבאתי בענין השחרית בשב"ק, ואפשר להביא עוד הרבה דוגמאות.
בוודוי המפורט שברשותי דווקא כן כתוב סרנו ממנהגי ישראל
והרי גם אתה לא מתוודה על מה שלא קמת בפני זקן או ת"ח שעבר לידך אף שזה מצווה דאו' [או שכן..]
לא התכוונתי לדון על הפירוט, אין כלל חובה לפרט החטאים, אלא השאלה על מה אתה מתכוון (בפועל או שאתה חושב שצריך) בוידוי הכללי, ועל המצוה דאורייתא לקום בפני ת"ח בהחלט יש מה להתוודות, (בתקוה שלא יחשב לוידוי פה רח"ל...).
 
מי שלא מתפלל במנין גורם גלות לו ולבניו (ברכות ח.) ולכן נראה ששיך להתוודות על זה

ובעצם הנושא עיין בדברי החיי אדם (קמ"ג)
"קשינו עורף ע"ש הכתוב והנה עם קשה עורף שהרי מהראוי לאדם כשישמע לדברי המוכיח או כשרואה שנענש בממון או בחולי ר"ל הוא או בניו בודאי מהראוי שיכנע וישוב אל ה' אבל קשינו עורף ולא עשינו תשובה ותלינו שזה בא במקרה ולא מן ה'"
אך י"ל שזה שאני שאף שאין בזה ציוי גמור דבר זה מבואר מן מתורה בפרשת הקללות
 
אין כלל חובה לפרט החטאים,
אין חיוב, אבל ראוי לפרט החטא.
אלא השאלה על מה אתה מתכוון (בפועל או שאתה חושב שצריך) בוידוי הכללי
בוודוי הכללי גם לא נזכר חילול שבת, אלא זה שרשי החטאים לציבור,
ביחיד וודאי ראוי לפרט החטא
וגם ווידוי זה הוא לא חיוב, החיוב הוא לומר חטאנו, בזה יצא חובת וודוי.
מי שלא מתפלל במנין גורם גלות לו ולבניו (ברכות ח.) ולכן נראה ששיך להתוודות על זה
מה קשור העונש לוודוי?
 
אם אדם רוצה לעקור את המעשה - כדי למנוע את העונש הראוי לו הוא צריך לעשות סדר תשובה הכולל וידוי
אבל אם אין עבירה את מה התשובה תעקור..
ואם יש עבירה אפי' אם העונש הוא נקיפת האצבע צריך לעשות תשובה..
 
אבל אם אין עבירה את מה התשובה תעקור..
אמנם אין עבירה גמורה אבל אם יש עונש בהכרח שיש כאן רמה של עבירה מסוימת
ואף אם נימא שאין עבירה כלל מ"מ אפשר לעקור כל מעשה רע ע"י תשובה ורק שהטענה היתה שאנו לא באים בתשובה (הפשוטה) לעשות תשובה על כל מיני מידות חסידות שיכלנו להשיג (מידת חסידות היא דבר רציונלי ואם לא הצלחת תמשיך הלאה ואל תבוא בסדר האיש החוטא להתוודות על "חטא" זה שלא התנהגת במידת חסידות) אך בזה שיש בזה עונש ודאי שייך לעשות על זה
 
(מידת חסידות היא דבר רציונלי ואם לא הצלחת תמשיך הלאה ואל תבוא בסדר האיש החוטא להתוודות על "חטא" זה שלא התנהגת במידת חסידות)
מידת חסידות היא דרך הנהגה למי שהגיע למדריגת חסידות,
מה שכתבת נכון למי שלא הגיע והוא בוודאי לא יענש אפי' עונש כ"ש
אבל מי שהוא עומד בדרגת חסיד צריך להתוודות על הנהגות של חסיד שלא קיים
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון