מה המקור? דעות שסוברות שיצחק אבינו נעקד בעל כורחו

[אהבת ישראל]

מי הסוברים שיצחק אבינו נעקד בע"כ

 

[התורה]

מי הסוברים שיצחק אבינו נעקד בע"כ

לחץ כדי לכווץ...

רבינו האור החיים הקדוש מביא בשם 'יש מפרשים' שיצחק אבינו נעקד בעל כרחו, וזו היא שיטת ה'אבן עזרא' בפרשת וירא. ורבינו הקדוש חולק ואומר, שבוודאי יצחק אבינו עשה זאת ברצונו השלם, כי אברהם אבינו הכניס בו את כוח המסירות נפש על רצונו יתברך. ויצחק אבינו למד מאברהם אביו לעשות מצוות ומעשים טובים במסירות נפש.

ולפי זה כך מתפרש הפסוק 'וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק'. שהרי ידוע שמצוות ומעשים טובים נקראים 'תולדות' וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה אצל נח 'תולדותיהם של צדיקים - מצוות ומעשים טובים'.

וגם כאן נפרש 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם' שגם במעשים טובים הנקראים 'תולדות' היה יצחק אבינו בנו של אברהם אבינו, והתנהג כמוהו. שהרי 'אברהם הוליד את יצחק' שכאשר אברהם אבינו הוא המוליד, אז בטוח שגם יצחק בנו, כמותו במצוות ומעשים טובים.
אור החיים תולדות פרק כה פסוק יט



המלבי"ם מבאר שיצחק אבינו נעקד על המזבח מרצונו: "וילכו שניהם יחדו - רצה לומר, הגם שאברהם ידע שהולך לשחוט את בנו, ויצחק חשב שיהיה השה לעולה, בכל זאת היו שווים בשמחת לבם לקיים מצות ה', ואחר שגילה אברהם ליצחק שהוא השה לעולה, אמר שנית 'וילכו שניהם יחדיו', ללמד שבכל זאת הלך יצחק בשמחה כמו אברהם, וכמו שכתוב במדרש: זה לשחוט וזה להשחט" (בראשית כב, ו).



רש"י בראשית כב ח – וילכו שניהם יחדיו השני
אלהים יראה לו השה – כלומר יראה ויבחר לו השה. ואם אין שה – לעולה בני. ואף על פי שהבין יצחק שהוא הולך לישחט, וילכו שניהם יחדו בלב שוה




רד"ק בראשית כב ח – יצחק מקבל באהבה
"אלהים יראה לו השה לעולה בני" – ענה לו מענה שיוכל אדם להבינו לשני פנים: האחד, שיהיה "בני" תשובת הקריאה כמו "הנני בני". כלומר: בני, אלהים יראה לו השה, רוצה לומר: הוא יודע מי יהיה השה והוא יזמיננו לנו. והשני, אלהים יראה לו השה לעולה. ומי הוא השה? בני הוא. ויצחק הבין כי הוא יהיה השה, לפיכך אמר: "וילכו שניהם יחדיו", כלומר בלב אחד, כי קבל הבן מאהבה למסור נפשו לאל ולהקריבו לפניו.



פסיקתא רבתי פיסקא מ – בחודש השביעי – זה שמח וזה שמח
"ויאמר יצחק אל אברהם אביו [וגו'] הנה האש והעצים ואיה השה לעולה" (בראשית כב). אמר לו אברהם: "אלהים יראה לו השה" – יזמן קרבנו. ואם לא שה – לעולה בני … אתה הוא הקרבן, אעפ"י כן, "וילכו שניהם יחדיו" … שלא הֵיצֵר במה שאמר לו אביו, אלא כשם שזה היה שמח לקרב כך זה היה שמח ליקרב, אברהם שמח לעקוד ויצחק שמח ליעקד, אברהם שמח לשחוט ויצחק שמח לישחט.



מדרש הגדול בראשית כב ח – שלא יברח יצחק
וילכו שניהם יחדו. אחז בידו והלכו כאחד, אמר אברהם שמא ישא יצחק רגליו וירוץ.

ועוד טובא ולאו כי רוכלא....

 

[אברך מעמיק]

רבינו האור החיים הקדוש מביא בשם 'יש מפרשים' שיצחק אבינו נעקד בעל כרחו, וזו היא שיטת ה'אבן עזרא' בפרשת וירא. ורבינו הקדוש חולק ואומר, שבוודאי יצחק אבינו עשה זאת ברצונו השלם, כי אברהם אבינו הכניס בו את כוח המסירות נפש על רצונו יתברך. ויצחק אבינו למד מאברהם אביו לעשות מצוות ומעשים טובים במסירות נפש.

לחץ כדי לכווץ...

וכן משמע לכאו' בדברי הגמרא בשבת (פט:) שאומר יצחק להקב"ה לעתיד לבוא -
"אם אתה סובל את כולם מוטב ואם לאו פלגא עלי ופלגא עליך ואת''ל כולם עלי הא קריבית נפשי קמך".
ואם נעשה הדבר בעל כורחו, מה היא המעלה הגדולה שמחמתה יתכפרו כל עוונות ישראל?