למה לא נימא שתרומה חלה במחשבה. ודעתו היה שיחול בשעה שיקרא השם- ואין כאן פיו שסותר הלב .ואוי"ל שלא היה מחשבה של חלות. ותלוי בפירושי הראשונים בהמתכוון לאמר תרומה ואמר מעשר ובשטמ"ק נדרים ז . ועכ"פ עוד סניף מיהא הוה.עשרתי אתמול לימונים טבל וודאי
ולפני המעשר חציתי את אחד הלימונים בסכין
ובשעת מעשה חשבתי לעצמי שהרי עכשיו נבלע בסכין טבל
[דוחקא דסכינא בדבר חריף]
ואמרתי לעצמי בלב שאני יעשר אף על מה שבלוע בכלי
אולם בשעת אמירת הנוסח נצמדתי לנוסח הסידור ולא אמרתי שיחול גם על הבלוע בכלי
האם הסכין טעונה טבילה?
