פסח, חודש ניסן תשובה על החרוסת

[מערבא]

נפל ברעיוני,
שכשם שמפרשים מדאורייתא את סיבת אכילת המרור - ע"ש שמיררו המצרים כו'
כך לכאורה [למ"ד חרוסת מצוה] יש לפרש מדרבנן את סיבת אכילת החרוסת - זכר לטיט ולתבן.
מה דעת רבותינו?

 

[בן יהושע]

הרעיון הכביר שלך כבר מובא בירושלמי פרק ערבי פסחים-
ר' יהושע בן לוי אמר צריכא שתהא עבה. מילתיה אמר זכר לטיט. אית תניי תני צבריה שתהא רבה. מילתיה אמר זכר לדם.
וכן הביאו הרמ''א להלכה תע''ב ה' -
וחרוסת יעשה עב זכר לטיט ואחר כך נותנין בו מעט חומץ או יין אדום זכר לדם (טור).

 

[גרינפלד]

הרעיון הכביר שלך כבר מובא בירושלמי פרק ערבי פסחים-
ר' יהושע בן לוי אמר צריכא שתהא עבה. מילתיה אמר זכר לטיט. אית תניי תני צבריה שתהא רבה. מילתיה אמר זכר לדם.
וכן הביאו הרמ''א להלכה תע''ב ה' -
וחרוסת יעשה עב זכר לטיט ואחר כך נותנין בו מעט חומץ או יין אדום זכר לדם (טור).

לכאורה אין הכוונה של הירושלמי שצריך לומר זאת בפה בליל הסדר,
אלא שהדין הזה אומר (היינו מובן ממנו) שזה זכר לטיט או לדם.

 

[גרינפלד]

בפשוטו לא צריך לומר, כיון שאין זה מצווה אלא מנהג,

ואולי לר' אליעזר ברבי צדוק שזו מצווה - צריך לומר, עי' רמב"ם בפיה"מ שלשיטתו יש ברכה על החרוסת.