- הודעות
- 195
- תודות
- 688
- נקודות
- 85
בהמשך למה שנאמר כאן:
forum-otzar-hatorah.co.il
ואם כן אמירה זו הפסק היא בין הברכה לקיום המצוה.
שורש המנהג לומר קל מלך נאמן הוא מדברי המדרש שבקריאת שמע יש רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איבריו של אדם, אמנם אם נמנה את מנין התיבות בקריאת שמע לא נמא אלא רל"ט, משכך נהגו להשלים למנין רמ"ח על ידי אמירת קל מלך נאמן קודם אמירת שמע ועל ידי אמירת בשכמל"ו לאחר שמע.
הרמב"ן כותב לדחות ענין זה ומבאר כי מה שנהגו להשלים על ידי אמירת קל מלך נאמן היה זה במקומות שלא היו בקיאים בברכות והיה שליח הציבור מוציא את הקהל ידי חובתו בברכת אהבת עולם, הקהל במקום לענות אמן אם סיום הברכה היה עונה קל מלך נאמן (שכן מצינו בשבת מאי אמן? אמר ר' חנינא א'ל מלך נאמן) כדי להשלים למנין רמ"ח בקריאת שמע.
המאירי במגן אבות (א) מחדד חידוש זה העולה מדברי הרמב"ן:
"והיתה ראיה זו פשיטא בעיניו שעניית אמן זה הוא הפסק, עד שחתך את הדין מכחה, שכל שאומר אל מלך נאמן הרי הוא כאומר אמן"
כיוצא בזה ביא' השטמ"ק (ברכות מה:) וכן בספר התשב"ץ כתב כי אין לומר אחר ברכת עצמו קל מלך נאמן שכן אמירת קל מלך נאמן היא במקום ענית אמן וכל העונה אמן אחר ברכותיו הרי הוא בור.
חידה חופשית - מועיל במקום עניית אמן? | אוצר החידות
איזו ענייה אחר שמיעת ברכה יכולה להועיל לצאת ידי חובה בשומע כעונה מלבד עניית אמן? אופן המובא בראשונים
forum-otzar-hatorah.co.il
מקור הדברים ברמב"ן תחילת חידושיו לברכות (יא:)
אכתוב בהרחבה בעזרת ד' בהמשך
הרמב"ן (ברכות יא:) משיג על המנהג לומר קל מלך נאמן קודם קריאת שמע שכן לדעתו ברכת אהבת עולם ברכת המצות היא למצות קריאת שמעואם כן אמירה זו הפסק היא בין הברכה לקיום המצוה.
שורש המנהג לומר קל מלך נאמן הוא מדברי המדרש שבקריאת שמע יש רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איבריו של אדם, אמנם אם נמנה את מנין התיבות בקריאת שמע לא נמא אלא רל"ט, משכך נהגו להשלים למנין רמ"ח על ידי אמירת קל מלך נאמן קודם אמירת שמע ועל ידי אמירת בשכמל"ו לאחר שמע.
הרמב"ן כותב לדחות ענין זה ומבאר כי מה שנהגו להשלים על ידי אמירת קל מלך נאמן היה זה במקומות שלא היו בקיאים בברכות והיה שליח הציבור מוציא את הקהל ידי חובתו בברכת אהבת עולם, הקהל במקום לענות אמן אם סיום הברכה היה עונה קל מלך נאמן (שכן מצינו בשבת מאי אמן? אמר ר' חנינא א'ל מלך נאמן) כדי להשלים למנין רמ"ח בקריאת שמע.
המאירי במגן אבות (א) מחדד חידוש זה העולה מדברי הרמב"ן:
"והיתה ראיה זו פשיטא בעיניו שעניית אמן זה הוא הפסק, עד שחתך את הדין מכחה, שכל שאומר אל מלך נאמן הרי הוא כאומר אמן"
כיוצא בזה ביא' השטמ"ק (ברכות מה:) וכן בספר התשב"ץ כתב כי אין לומר אחר ברכת עצמו קל מלך נאמן שכן אמירת קל מלך נאמן היא במקום ענית אמן וכל העונה אמן אחר ברכותיו הרי הוא בור.
נערך לאחרונה:
