השיר "השם יתברך תמיד תמיד אוהב אותי", אהבת ה' הנצחית לכל יהודי | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 3 השיר "השם יתברך תמיד תמיד אוהב אותי", אהבת ה' הנצחית לכל יהודי | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 3
דבריך דברי טעם
רק לא הבנתי מה הויכוח, הסברת בטוב טעם שיש מסרים שפעמים והם גורמים לעות ופעמים שהם מהוים לגיטימציה לירידה ולכן לא תמיד ראוי "לחגוג" עליהם. איזה ויכוח יש פה? אתה מתכון שיש מישהו שחושב שד' לא אוהב את בניו??
אין כאן ויכוח אם השי"ת אוהב כל יהודי או לא ח"ו
כונתי הייתה שכל אלו שהיה משמע מדבריהם כך בעצם כיוונו לומר שלא זו הגישה שצריכה להיות, רק שהם לא ניסחו זאת כמו שצריך.
 
טאטאלע קום שוין אהיים...
יש לבקש "אבא תחזור כבר הביתה"
ויש להגיד:
"אז יאל'ה תביא כבר ת'משיח ונפרוס לי ת'שטיח ונאכל אבטיח"....
אני חושב שהחילוק ברור
[המילים 'השי"ת תמיד אוהב אותי' הם רק חלק מהשיר... רק שבאמת רבים לא שמעו את כל המילים שחלקם מאד רחוביות]
 
ויש להגיד:
"אז יאל'ה תביא כבר ת'משיח ונפרוס לי ת'שטיח ונאכל אבטיח"...
יש אנשים שזו השפה שלהם,
כל אחד צריך לדבר עם אלוקיו בשפתו
אנחנו לא מצפים מהם שידברו בשפה של אברך..
 
כל אחד צריך לדבר עם אלוקיו בשפתו
כמדומה שברמב"ם כתוב ההיפך
היינו שמאחר ויש כאלה שזה השפה שלהם לא נותרה ברירה והצרכו לתקן נוסח אחיד לכולם כי לא יעלה על הדעת להתפלל כך לפני השי"ת.
 
ברצוני לשתף כאן סיפור שמשקף מעט את 'ירידת הדורות' בימינו:

לפני כמה שנים למדתי בישיבה חסידית גדולה ומפורסמת מאד.
באחד השבתות שעשינו, הבחורים החלו לשיר בסעודה את השיר 'אם היו בני אדם מרגישים' מדברי האור החיים הק', שהלחין ר' הלל פלאי.
ואז, באמצע השיר, התרומם המשגיח ממקומו, דפק על השולחן בחמת זעם, ושפך על הבחורים קיתון של רותחין על השיר.
בין דבריו אמר כי איך יתכן לקחת מילים כה קדושות של ה'אור החיים' ולעשות מזה שיר רדוד כל כך.
כך יצא נגד השיר באופן חריג במיוחד.

כעת, עברו כמה שנים, ואותו מלחין מדבר נגד השיר 'עוד יותר טוב' וקצת מעלה גיחוך על שפתי.
רק לשם דוגמה, דמיינו את מלחין השיר 'עוד יותר טוב' מדבר בעוד כמה שנים נגד איזה שיר רדוד ועל ההידרדרות של הדור.
מצחיק, לא?
 
כמדומה שברמב"ם כתוב ההיפך
אשמח אם תפרט
אגב, חשוב להזכיר דברים ברורים, שגם האדם הנעלה ביותר בעם ישראל אין ערך לשפלותו הנוראה מול מלך מלכי המלכים, ולכן הפער בין השפה שראוי לדבר בה לפני בורא עולם לבין שפת הרחוב של פחותי הערך הגדולים ביותר בעם ישראל, אינו גדול בהרבה מהפער שיש בין השפה הראויה לשפתו של האיש הנעלה. ולכן כמו שענותנותו הגדולה של הבורא יתברך היא לשמוע את תפילת האדם הנעלה וכו' כך מועילה ענותנותו לשמוע את שפת רועה האווזים התורן.
 
בין דבריו אמר כי איך יתכן לקחת מילים כה קדושות של ה'אור החיים' ולעשות מזה שיר רדוד כל כך.
הסתבכתי,
מילותיו של האור החיים הקדוש קדושות יותר ממילים בספר תהלים? או שאר מימרות חז"ל שמספר השירים בהם כחול הים?
לדברי המשגיח שליט"א הנ"ל ראוי לשיר דוקא את השיר עוד יותר טוב, לא?
 
הסתבכתי,
מילותיו של האור החיים הקדוש קדושות יותר ממילים בספר תהלים? או שאר מימרות חז"ל שמספר השירים בהם כחול הים?
לדברי המשגיח שליט"א הנ"ל ראוי לשיר דוקא את השיר עוד יותר טוב, לא?
זה לא העניין של המילים, אלא של סגנון השיר.
 
אשמח אם תפרט
אגב, חשוב להזכיר דברים ברורים, שגם האדם הנעלה ביותר בעם ישראל אין ערך לשפלותו הנוראה מול מלך מלכי המלכים, ולכן הפער בין השפה שראוי לדבר בה לפני בורא עולם לבין שפת הרחוב של פחותי הערך הגדולים ביותר בעם ישראל, אינו גדול בהרבה מהפער שיש בין השפה הראויה לשפתו של האיש הנעלה. ולכן כמו שענותנותו הגדולה של הבורא יתברך היא לשמוע את תפילת האדם הנעלה וכו' כך מועילה ענותנותו לשמוע את שפת רועה האווזים התורן.
אנסה לפרט מעט.
א. ראשית יש לדעת שעובדה שגדולתו של השי"ת היא אין סופית אינה נוגעת לכאן. על כיוצ"ב מספרים [כך שמעתי] על אחד מתלמידי האדוה"ז שאמר לו כעין זה [הלא מה שאני יודע הרב'ה יודע, מה שהרב'ה לא יודע אני גם לא יודע, ומה שנשאר זה מה שהרב'ה יודע ואני לא, נו, מה זה מול מה ששתינו לא יודעים...] וכמובן שלא יעלה על הדעת משום כך לבטל את כל כבוד ת"ח. הביאור הוא פשוט, הכבוד שאנחנו נותנים לת"ח או להשי"ת [שהוקש כבודם] הוא לא מצידם אלא מצידנו, דהיינו שאנחנו צריכים לעורר בקרבנו הרגשה שאנו עומדים לפני ממ"ה הקב"ה. ולכן המדד הוא כמו שקבעו חז"ל - עומד לפני המלך, וזה יעורר לנו הרגשה כזו אצל השי"ת.
ב. הרמב"ם בהלכות תפילה כותב שמתחילה היה כל אחד מתפלל כפי צחות לשונו אולם מאחר ובעקבות גלות בבל נתבלבל לשונם של רבים מעמ"י "חציו מדבר אשדודית" הוצרכו חז"ל לקבוע נוסח אחיד ומכובד לכולם. היינו שאדם שלשונו מגומגם צריך שיערכו לו נוסח בדיוק כמו שינהג אם יבוא לפני מלך בו"ד.
ג. היום אמר לי ידיד חסיד ברסלב ראיה לכך שזו היתה גם דעת מוהר"ן ממה שטרח מוהרנ"ת לחבר את ליקוטי תפילות.
 
תהיו מוכרחים למחול לי על ההקפצה, רק עכשיו מצאתי את האשכול...
אנסה לסכם את הנידון

א. ברור ופשוט שהבורא אוהב כל יהודי בכל מצב, אהבה שאינה מותנית או תלויה בשום דבר (חוץ מד' שהקב"ה שונאן)ואין מי שמפקפק בה. אבל - תורת ברסלב האדירה את המושג הזה בלי פורפורציה למושגי היהדות האחרים, עד כדי שיצא - בטעות או לא - שאנשים חושבים "אם ממילא ד' אוהב אותי אפשר לעשות את כל העבירות, לומר תיקון הכללי ו'הופ' הכל נמחק". וזה ממש ממש לא כך! ד' אוהב כל יהודי אבל זה לא מתיר - ואפי' מחייב יותר להישמר - מלעבור עבירות. (כמדומני שגם בברסלב לא היו מתירים כן, אבל מה לעשות שאפשר לשמוע מי שאומר "אני יעשה את כל העבירות ורבי נחמן יאחוז אותי בציציות ראשי"...).
השיטה הליטאית אומרת כי יש להקביל את המושגים - הבורא אוהב אותנו תמיד אבל אנחנו צריכים לאהוב אותו תמיד, וברגע שיש הקבלה ביניהם זה אמנם יכול אולי להוריד קצת את ההכרה באהבת ד' אבל לעומת זאת אין מצב שיבוא מישהו - ובגלל אהבת ד' שממילא קיימת - ילך ויעשה את כל הרע שבעולם. ובדיוק כמו הדוגמה שכבר הביא כאן @בדן על ההוא שהשמיע "ד' אוהב אותי" בנסיעה בשבת...רח"ל.

ב. ברור ופשוט שאפשר ולפעמים נצרך לדבר בשפה עצמית, אבל בתורת ברסלב נקטו גישה שמדגישה את הדרך הזו ומגדילה אותה. ואת זה לא הסכימו לקבל גדולי ישראל מהציבור הליטאי. האור יחזקאל תמיד אמר שחז"ל הכניסו את כל הכוונות בתפילה ועל כל בקשה אפשר למצוא מקום לכוון במה שהם תיקנו!
השיטה הליטאית לדבר עם הבורא בשפת הלב זה משהו שעושים אותו הרבה יותר 'באישי', זה לא משהו שיש לעשות עליו קמפיין אלא זה משהו שעדיף שלא לעשות אותו, ואם זה נצרך אז בשקט ובלי צלצולים. וזה לא עניין של לדבר כמו אברך! אם יבוא מישהו אל מלך בשר ודם וידבר אליו כך, לא יהיה תירוץ מספיק העובדה שזה כפרי שלא יודע נימוסים! יש צורה איך מדברים עם מלך! נקודה. ומי שלא יודע איך לעשות את זה הוא מקלקל יותר מאשר מועיל.

ג. ברור ופשוט שר' הילל פלאי צודק! ומי שלא חושב כך לא ביקר בחתונות בשנתיים האחרונות.
המציאות היא שחתונות הפכו לאוסף טרנדים כפשוטו, כל תקופה יוצא טרנד שאותו מחכים כל בחורי הישיבות ושיאו בחתונות. ובדיוק כמו "אפצה" שזה שיר גויי לחלוטין, ובדיוק כמו הריקוד המוזר של ליפא, ובדיוק כמו מנגינות של שירי אהבה שהפכו לטרנדים, כך גם השיר הזה וכך גם הטרנד הבא אחריו הלא הוא "ובשלטון הכופרים"...
לשיר בחתונה ישיבתית ד' יתברך תמיד אוהב אותי זה בדיוק כמו להשמיע את המגינה של השיר אם תרצי (חנן בן ארי). ולא זה פסול ולא זה פסול אלא עצם הטרנדיות שנכנסה לישיבות!

ד. במחילה ממי שיפגע, אבל מי שחושב שיצאו נגד השיר בגלל הזמר הוא לגמרי לא ישיביש... ברור ופשוט שכל אברך שרק יראה את מילות השיר כתובות, יקפוץ מיד ויאמר - "זה לא לבחורי ישיבות"! המילים הם סגנון "חזבת'י", לעומת זאת המגינה של הפזמון - ישיבתית לגמרי!!.
 
תהיו מוכרחים למחול לי על ההקפצה, רק עכשיו מצאתי את האשכול...
אנסה לסכם את הנידון

א. ברור ופשוט שהבורא אוהב כל יהודי בכל מצב, אהבה שאינה מותנית או תלויה בשום דבר (חוץ מד' שהקב"ה שונאן)ואין מי שמפקפק בה. אבל - תורת ברסלב האדירה את המושג הזה בלי פורפורציה למושגי היהדות האחרים, עד כדי שיצא - בטעות או לא - שאנשים חושבים "אם ממילא ד' אוהב אותי אפשר לעשות את כל העבירות, לומר תיקון הכללי ו'הופ' הכל נמחק". וזה ממש ממש לא כך! ד' אוהב כל יהודי אבל זה לא מתיר - ואפי' מחייב יותר להישמר - מלעבור עבירות. (כמדומני שגם בברסלב לא היו מתירים כן, אבל מה לעשות שאפשר לשמוע מי שאומר "אני יעשה את כל העבירות ורבי נחמן יאחוז אותי בציציות ראשי"...).
השיטה הליטאית אומרת כי יש להקביל את המושגים - הבורא אוהב אותנו תמיד אבל אנחנו צריכים לאהוב אותו תמיד, וברגע שיש הקבלה ביניהם זה אמנם יכול אולי להוריד קצת את ההכרה באהבת ד' אבל לעומת זאת אין מצב שיבוא מישהו - ובגלל אהבת ד' שממילא קיימת - ילך ויעשה את כל הרע שבעולם. ובדיוק כמו הדוגמה שכבר הביא כאן @בדן על ההוא שהשמיע "ד' אוהב אותי" בנסיעה בשבת...רח"ל.

ב. ברור ופשוט שאפשר ולפעמים נצרך לדבר בשפה עצמית, אבל בתורת ברסלב נקטו גישה שמדגישה את הדרך הזו ומגדילה אותה. ואת זה לא הסכימו לקבל גדולי ישראל מהציבור הליטאי. האור יחזקאל תמיד אמר שחז"ל הכניסו את כל הכוונות בתפילה ועל כל בקשה אפשר למצוא מקום לכוון במה שהם תיקנו!
השיטה הליטאית לדבר עם הבורא בשפת הלב זה משהו שעושים אותו הרבה יותר 'באישי', זה לא משהו שיש לעשות עליו קמפיין אלא זה משהו שעדיף שלא לעשות אותו, ואם זה נצרך אז בשקט ובלי צלצולים. וזה לא עניין של לדבר כמו אברך! אם יבוא מישהו אל מלך בשר ודם וידבר אליו כך, לא יהיה תירוץ מספיק העובדה שזה כפרי שלא יודע נימוסים! יש צורה איך מדברים עם מלך! נקודה. ומי שלא יודע איך לעשות את זה הוא מקלקל יותר מאשר מועיל.

ג. ברור ופשוט שר' הילל פלאי צודק! ומי שלא חושב כך לא ביקר בחתונות בשנתיים האחרונות.
המציאות היא שחתונות הפכו לאוסף טרנדים כפשוטו, כל תקופה יוצא טרנד שאותו מחכים כל בחורי הישיבות ושיאו בחתונות. ובדיוק כמו "אפצה" שזה שיר גויי לחלוטין, ובדיוק כמו הריקוד המוזר של ליפא, ובדיוק כמו מנגינות של שירי אהבה שהפכו לטרנדים, כך גם השיר הזה וכך גם הטרנד הבא אחריו הלא הוא "ובשלטון הכופרים"...
לשיר בחתונה ישיבתית ד' יתברך תמיד אוהב אותי זה בדיוק כמו להשמיע את המגינה של השיר אם תרצי (חנן בן ארי). ולא זה פסול ולא זה פסול אלא עצם הטרנדיות שנכנסה לישיבות!

ד. במחילה ממי שיפגע, אבל מי שחושב שיצאו נגד השיר בגלל הזמר הוא לגמרי לא ישיביש... ברור ופשוט שכל אברך שרק יראה את מילות השיר כתובות, יקפוץ מיד ויאמר - "זה לא לבחורי ישיבות"! המילים הם סגנון "חזבת'י", לעומת זאת המגינה של הפזמון - ישיבתית לגמרי!!.
ברור ופשוט שלא אתה קובע מה ברור ופשוט.
 
אם זה היה אני, אתה צודק אבל פוק חזי מאי עמא דבר... אלו דברים שכל אחד שקצת שמע ולמד יודע אותם....
תלמד, תשמע, תקבל, תאזין ואז תחזור
לא אכפת לי לקבל את מה שאתה אומר, אבל ברגע שאתה כותב שזה ברור ופשוט אתה יוצר אנטגוניזם.
 
לא אכפת לי לקבל את מה שאתה אומר, אבל ברגע שאתה כותב שזה ברור ופשוט אתה יוצר אנטגוניזם.
לא אכפת לי לקבל את מה שאתה אומר, אבל ברגע שאתה כותב את דעתך האישית בעניין כמו זה אתה יוצר גיחוך. אין משמעות לדעה של אדם 'פשוט' בעניין שכבר עסקו בו גדולי התורה והחסידות לפני מאות שנים. וכיון שאין זו דעתי האישית אלא מה שאמרו רבותי, כתבתי זאת בלשון ברורה למען יבין המעיין שאין על זה כל עירעור.
מה שכן, את דעתי האישית הבאתי בשני הנקודות האחרונות, עליהם אתה בהחלט יכול לחלוק אבל שוב, זה באמת פשוט וברור.
 

הודעות מומלצות

התמונה מרמזת על משפט חז"ל
[IMG width="450px"...

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • חזור
    חלק עליון