הגרשש"ק בביאורו לכסף החוזר לא חייב להיות דומה כי שם הבעלים מעמיד את הכסף לפירעון חוב המעות ולכן זה נקנה לו ומשא"כ הכא הנושא הוא אם התחייבות בשוי של הדבר מחייבת את קנייתו
זה שאין סיבה שיהיה לבעלים, אינו סיבה לקנין לשני, הן אומנם שצדקו דבריך שמתבקש שככה זה יהיה אך אני קשה לי האיך קונה הדבר
אכתי במאי קני לה, כל דבריך הם הכרח למה זה אמור להיות כך, וע"ז לא תמהתי ,
אם נסתכל על כל חפץ לא כחפץ ממשי אלא כהיכי תמצא להיות שווי, כלומר שהחפץ הוא עוד צורה של שוה כסף (כלומר לא במובן היום יומי אלא כשזה מגיע למצב של תחליפים) א"כ זה ענין של שווי כלומר הכסף הממשי מחליף את החפץ אלא ברגע שיש לבעלים את השווי א"כ יש לו שווי ומימלא החפץ מגיע למי שנתן או התחייב את השווי הזה לבעלים
למה, כי הבעלים מסכים, אני מסכים מאוד עם תחילת דבריך אך לא נראה לי שזה קשור להמשך
התכוונתי לשאול האיך בתשלומיו זכה בקניני הבעלים דוגמת המקרה שהזכרתי, קנין כסף הוא ענין של חלות עם משמעות של שווי וכו' אך לא לזאת כוונתי
ומה עם הצד בדעת ר''מ דהקדש במזיד מתחלל ואילו מעילה פשיטא דהוא רק בשוגג?
