הקנין הוא על הנישואין, מאימת שיעשו ואילך
אכן. נשאר קניין הקידושין.
הוא לא התכוון שתקנה עצמה, אלא תחזור להיות כארוסה כמבואר בדבריו, ובזה לא איירי המשנה שם
הוא חל בייחוד וכוונתו לשאול הרי הייחוד בטל
הוא לא נפקע, ואין הגדרה הלכתית של בטל.
אין הנידון דומה לראיה, שם היה 'קנין' שקנה ברגע הקנין,
זה בדיוק הטעות, יש קנין נישואין.
נכון, אבל זה לא חל ע"י מעשה קנין, אלא ע"י מצב
יתכן, אבל אחר שחל קנין צריך להפקיעו במעשה ואינו בטל בלא זה.
שמא.
עדיין לא זכיתי להבין מה ההו"א שהקנין נפקע בהחלטה בעלמא.
אכן כדבריו, אבל בזה בדיוק הוא החידוש דלאחר מ''ת.
יישר כח עצום!
אם אתה מבין שנוסף בנישואין משהו קנייני אדרבא תאמר מהו הדבר שנוסף
ההגדרה הפשוטה היא כך:
לענ''ד התירוץ טמון בשאלה מדוע אין נידון האם ניתן לעשות קניין נישואין ע''י כסף או שטר כבקניין הקידושין (ואילו בקידושין יש להדעה שיעשה קניין ע''י חופה ועד''ז הדיון גבי קידושי ביאה ו'חזקה' באישה)
האיסור לבעל בארוסה הוא רק דרבנן
אכן, אבל למעשה זה נוסף בקנין נישואין.