צריך להיות נושא בעול עם החיילים הנמצאים בכל מיני צער וייסורים ופחד מוות (2 צופים)

[חיים ש]

מתי? במלחמת ששת הימים נהרגו למעלה משבע מאות, ל"ע
במלחמת סיני היו 172 הרוגים, ל"ע

לחץ כדי לכווץ...

הוא דיבר על ששת הימים
לא דייקתי במספרים, סליחה,

 

[היושב בישיבה]

המחלוקת האידיאלוגית שלנו עם החילוניים ועם המדינה, לא אמורה לשבש לנו את ההסתכלות הישרה על מה שקורה סביבנו.

הערבים שפרצו את גדרות עזה ושחטו וטבחו באחינו בית ישראל הגרים ב"עוטף עזה" -
לא עשו כן משנאת תושבי "רעים" ו"בארי",
הם עשו זאת משנאת עם ישראל,
ולכן המלחמה היא מלחמה כנגד עם ישראל.

אותם חטופים שיושבים ונאנקים במנהרות החשוכות של עזה,
לא נבחרו על ידי ה"פרא אדם" בגלל אישיותם,
אלא בגלל שהם יהודים כמוני וכמוך,
ולכן הצרה שלהם היא צרה כללית של עם ישראל, ולא צרה פרטית שלהם.

לא לחינם אמר מרן הגרד"ל שהדבר שהמצב של החטופים כואב לו מאוד ומטריד אותו מאוד.

לחץ כדי לכווץ...

כ"ז לא קשור לצער, נכון שהם רוצים להשמיד אותנו, לכן מה, לכן נצטער?, זה הרי לא יעזור, אלא מה אתה רוצה שנצטער על אלה שהם כן השמידו, מה ההבדל בינם לבין חולה סרטן, מה זה קשור מה שהם בתאוריה (או לא רק..) רוצים את כולם למעשה מספר מסוים של אנשים סובלים בגללם כמעט זהה למאושפזי המחלקה האנקולוגית בשיבה

 

[אהבת תורה]

כ"ז לא קשור לצער, נכון שהם רוצים להשמיד אותנו, לכן מה, לכן נצטער?, זה הרי לא יעזור, אלא מה אתה רוצה שנצטער על אלה שהם כן השמידו, מה ההבדל בינם לבין חולה סרטן, מה זה קשור מה שהם בתאוריה (או לא רק..) רוצים את כולם למעשה מספר מסוים של אנשים סובלים בגללם כמעט זהה למאושפזי המחלקה האנקולוגית בשיבה

לחץ כדי לכווץ...

בראש השנה דנים בבית דין של מעלה על "בריות בו יפקדון להזכירם לחיים ולמוות",
וכן גם דנים "על המדינות בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום".

כשגזרו על חולה אונקולוגי - זה היה כשדנו על "ובריות בו יפקדון",
וכשדנו על ארץ ישראל - נקבע שאנחנו כל האנשים הגרים בארץ ישראל יגורו בארץ שלא יהיה בה שלום אלא יהיה בה חרב.

כך שהגזירה של המלחמה והחטופים היא גזירה כללית, ואילו גזירת החולים היא גזירה פרטית.

 

[הצעיר שבחבורה]

בראש השנה דנים בבית דין של מעלה על "בריות בו יפקדון להזכירם לחיים ולמוות",
וכן גם דנים "על המדינות בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום".

כשגזרו על חולה אונקולוגי - זה היה כשדנו על "ובריות בו יפקדון",
וכשדנו על ארץ ישראל - נקבע שאנחנו כל האנשים הגרים בארץ ישראל יגורו בארץ שלא יהיה בה שלום אלא יהיה בה חרב.

כך שהגזירה של המלחמה והחטופים היא גזירה כללית, ואילו גזירת החולים היא גזירה פרטית.

לחץ כדי לכווץ...

נפרט

כשדנו על המדינה, נקבע שתהיה עת מלחמה, וחטופים וכו' וכו'
אך
כשדנו על פלוני שיחטף, או על פלוני שיהרג בעת המלחמה, דנו בכלל "בריות בו יפקדון להזכירם לחיים ולמוות"

ופשוט.

 

[אהבת תורה]

נפרט

כשדנו על המדינה, נקבע שתהיה עת מלחמה, וחטופים וכו' וכו'
אך
כשדנו על פלוני שיחטף, או על פלוני שיהרג בעת המלחמה, דנו בכלל "בריות בו יפקדון להזכירם לחיים ולמוות"

ופשוט.

לחץ כדי לכווץ...

ממש כדבריך.

נגזר שיהיו ב"כלל ישראל" מלחמה וחטופים,
והקב"ה קיים את הגזירה של כלל ישראל באותם יחידים, כי "הצור תמים פעלו",
כך שבפועל הם מקיימים את הגזירה שנגזרה על "כלל ישראל".

 

[הצעיר שבחבורה]

ממש כדבריך.

לחץ כדי לכווץ...

הם לא 'מקיימים'.
ואי"ז ממש כדברי, צרת היחיד עומדת לעצמה.
וכפועל יוצא ממנה, צרת הרבים, שאינה מוכרחת לגמרי.
ותתכן צרת היחיד אף ללא צרת הרבים.