הגר"י זילברשטיין "ראוי מאד שלא לאכול צ'ולנט בימות החול" (2 צופים)

[מאן דהו]

פסק הלכה אקטואלי ומיוחד במינו, התפרסם אמש בעלון 'דברי חמד' היוצא לאור מדי שבוע מתורתו של מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין, הנוגע לבחורי ישיבות רבים הנוהגים מדי ליל-שישי לקנות צ'ולנט ולהתענג על אכילתו.

להלן נוסח מכתב השאלה שהגיע לשולחנו של מרן, מכמה בני ישיבות: "רצינו לשאול את מרן, היות וידוע שיש עניין גדול לאכול 'חמין' [צ'ולנט] בשבת קודש, וכל השנים זה היה מאכל מיוחד שהיו אוכלים אותו בסעודת צפרא דשבתא, והיו רבים שהיו מקיימים מצוות 'טועמיה חיים זכו' ממאכל מעודן זה בערב שבת או בליל שבת. אך הנה לאחרונה התחילו רבים 'להדר' כבר להקדים לטעום ממאכל זה גם בליל שישי, עד כדי כך שיש שכבר מכינים מאכל מיוחד זה בסירים ענקיים רק עבור ליל שישי, לא בשביל לטעום ממאכל שבתי, אלא בשביל לעדן את עצמם בליל שישי, ויש 'המהדרים' לאכלו ביום חמישי ואף בשאר ימות השבוע. ושאלתנו היא, האם יש בזה טעם לפגם שמאכל שתחילת הווייתו הייתה עבור שבת, שאוכלים אותו גם בימות החול, או שאין בזה חסרון. והאם ממידת חסידות יש עניין שמאכל שבכל הדורות היה מיוחד לשבת קודש, שימשיכו לאכלו דווקא בשבת קודש ולא בשאר ימות השבוע?".

מרן הגר"י זילברשטיין מביא בתשובתו ידיעות רבות, ושלל מקורות ונימוקים מהש"ס והפוסקים, על הענין הגדול לייחד ולכבד את השבת עם מאכלים מיוחדים, ושלא תהיה האכילה ביום חול, כמו האכילה בשבת. [בין המקורות שמצטט הרב הם: מדרש תנחומא (פרשת בראשית סימן ב), תיקוני זוהר (תיקון כא, ותיקון מח), רמב"ן (ויקרא כג, ב), רד"ק (ישעיהו נח, יג)]. בין הדברים הביא הרב שיש פוסקים הסוברים [ים של שלמה (גיטין דף לח ע"ב)] שעדיף לא לאכול דגים בליל שבת, כדי שיוכלו לענג את סעודת השבת בבוקר עם דגים, שהרי 'כבוד יום קודם לכבוד לילה', מזה מסיק הרב זילברשטיין: "ומכאן נלמד קל וחומר, שאם יש להימנע מלאכול מאכל חביב בסעודת ליל שבת, כדי לכבד את סעודת היום, כל שכן שיש לכבדו מימות החול, ואין לאכול בימות החול מאכלי שבת שאוהבים, ואז יוכל לכבד את השבת כדבעי".

כמו כן מביא הרב זילברשטיין מה שהעידו הפוסקים על האר"י הקדוש שהיה מקפיד מאד שלא לעשות שום תבשיל הנהוג לעשות בשבת, כגון פישטיד"א וכיוצא, בימות החול. וכן מסופר על הבעש"ט שהתאכסן בבית ועשו לכבודו סעודה, ובצד עמד ילד שאכל 'אי מיט צויבל' ואמר לו 'קינד לעבין, מאכל זה אוכלים יהודים רק בשבת', גם על החת"ס מסופר שהכינו לו מאכל של צימע"ס באמצע השבוע, ואמר שהוא מאכל שבת, והוסיף: "ומאכל שבת עסט מען ניקסט אין דער וואכען" [מאכל שבת אין אוכלים בימות החול].

מרן מוסיף, שבפרט מאכל הצ'ולנט שנוצר במיוחד לכבוד השבת, כדי שיוכלו לאכול מאכל חם בשבת בבוקר, וכמו שכתב הבעל המאור (שבת דף טז ע"ב) שתקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין, וכל מי שאינו אוכל חמין, צריך בדיקה אחריו אם הוא מין ואפיקורס.

עוד מדגיש הרב שמאכל הצ'ולנט הוא מאכל שכבר בדורות עברו היו שחששו לאכלו מחמת בריאות, וכמו שכתב בספר הקדוש 'בני יששכר' (מאמרי השבתות, מאמר ג), שבשבת אין צריך לחשוש כי השבת משרה ברכה במאכל, וכך כתב המשנה ברורה ששומר מצוה לא ידע דבר רע. אבל האוכלו בימות החול, אין לו שמירה זו.

את פסק ההלכה המרעיש, מסכם מרן הרב זילברשטיין בשורות ספורות: "הצ'ולנט הוא מאכל שנוצר במיוחד עבור שבת, ולכן מאד ראוי שלא לאכול ממנו בימי החול, כדי שיוכל לענג את השבת במאכל זה. ובפרט שמאכל זה אינו בריא, ורק בזכות השבת שורה בו ברכה ומעדן את הגוף, ושומר מצווה לא ידע דבר רע".

ללא ספק, מדובר בפסק אקטואלי, הנוגע הלכה למעשה ממש לבחורי ישיבות רבים, אשר נהגו עד היום לקנות ולפנק את עצמם מדי ליל-שישי במאכל זה. אך 'תורה היא וללמוד אנו צריכים', ובכל מעשה ותנועה שאנו באים לעשות, עלינו לשמוע לדעת התורה וההלכה, וככל היוצא מפי חכמי הדור – כן נעשה, ובפרט בענין זה הנוגע לכבוד ועונג השבת.

 

[צדיק]

צ''ע מה הדין לאכול משיירי מאכלי שבת בימות השבוע?​

 

[מאן דהו]

צ''ע מה הדין לאכול משיירי מאכלי שבת בימות השבוע?​

לחץ כדי לכווץ...

אין שום בעיה. כי הוא אוכל ביום ראשון ממאכל שנשאר משבת, ולא מאכל שבת שנוצר במיוחד ביום ראשון.

 

[חקר הלכה]

כמו כן מביא הרב זילברשטיין מה שהעידו הפוסקים על האר"י הקדוש שהיה מקפיד מאד שלא לעשות שום תבשיל הנהוג לעשות בשבת, כגון פישטיד"א וכיוצא, בימות החול.

לחץ כדי לכווץ...

מה המקור?

וכן מסופר על הבעש"ט שהתאכסן בבית ועשו לכבודו סעודה, ובצד עמד ילד שאכל 'אי מיט צויבל' ואמר לו 'קינד לעבין, מאכל זה אוכלים יהודים רק בשבת', גם על החת"ס מסופר שהכינו לו מאכל של צימע"ס באמצע השבוע, ואמר שהוא מאכל שבת, והוסיף: "ומאכל שבת עסט מען ניקסט אין דער וואכען" [מאכל שבת אין אוכלים בימות החול].

לחץ כדי לכווץ...

מה המקור?

 

[נדיב לב]

בין הדברים הביא הרב שיש פוסקים הסוברים [ים של שלמה (גיטין דף לח ע"ב)] שעדיף לא לאכול דגים בליל שבת, כדי שיוכלו לענג את סעודת השבת בבוקר עם דגים, שהרי 'כבוד יום קודם לכבוד לילה', מזה מסיק הרב זילברשטיין: "ומכאן נלמד קל וחומר, שאם יש להימנע מלאכול מאכל חביב בסעודת ליל שבת, כדי לכבד את סעודת היום, כל שכן שיש לכבדו מימות החול, ואין לאכול בימות החול מאכלי שבת שאוהבים, ואז יוכל לכבד את השבת כדבעי".

לחץ כדי לכווץ...

לאחה"מ לענ"ד דבריו תמוהים מרישא לסיפא.
וכי מדובר במקרה שיש מנת צ'ולנט אחת והוא מעדיף לאכול אותה ביום חול ולא בשבת?
המהרש"ל מדבר על מקרה שיש לו מנת דגים אחת, ואי לכך הוא כותב שעדיף לענג בהם את היום, שכבוד יום עדיף.

עוד מדגיש הרב שמאכל הצ'ולנט הוא מאכל שכבר בדורות עברו היו שחששו לאכלו מחמת בריאות, וכמו שכתב בספר הקדוש 'בני יששכר' (מאמרי השבתות, מאמר ג), שבשבת אין צריך לחשוש כי השבת משרה ברכה במאכל, וכך כתב המשנה ברורה ששומר מצוה לא ידע דבר רע. אבל האוכלו בימות החול, אין לו שמירה זו.
ובפרט שמאכל זה אינו בריא, ורק בזכות השבת שורה בו ברכה ומעדן את הגוף, ושומר מצווה לא ידע דבר רע".

לחץ כדי לכווץ...

תמוה. וכי בגלל שזה מכביד על מערכת העיכול עדיף לא לאוכלו בימות החול. ומה עם מאכלים כבדים לא פחות?
אם בגלל הרמב"ם בהלכות דעות. אז זה כולל את כל המאכלים הכבדים.

הרב מוסיף, שבפרט מאכל הצ'ולנט שנוצר במיוחד לכבוד השבת, כדי שיוכלו לאכול מאכל חם בשבת בבוקר, וכמו שכתב הבעל המאור (שבת דף טז ע"ב) שתקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין, וכל מי שאינו אוכל חמין, צריך בדיקה אחריו אם הוא מין ואפיקורס.

לחץ כדי לכווץ...

תמוה. מה בין זה ובין אכילתו בימות החול. וכי כל מאכל חמים לא ראוי לאוכלו בימות החול?

את פסק ההלכה המרעיש,

לחץ כדי לכווץ...

פסק הלכה אקטואלי ומיוחד במינו, התפרסם

לחץ כדי לכווץ...

ימחלו לי היחצני"ם, אבל לא פסק ולא מרעיש אלא הנהגה טובה וחסידות כפי שהובא מהאר"י הבעש"ט והחת"ס, וכלשון השואלים הצעירים "האם ממידת חסידות יש עניין", שפיקחים במידה רבה מהיחצני"ם המבוגרים.
ושוב במחילה מהסובבים את הרב שליט"א שגורמים לגיחוך לא קטן - בנופך הדרמטיות שהם מוסיפים לדברי הגר"י זילברשטיין כשמשגרים אותם לאתרי החדשות (כמובן הביקורת עליהם ורק עליהם, ולא חלילה על הגר"י זילברשטיין שליט"א מהת"ח הגדולים שבדור שאני עפר לרגליו), סגנון העריכה והמניפולציות בדבריו, לא מרוממים את כבודו בעיני הציבור התורני וחבל. אגב הוא לא הראשון שכתב על זה. לפני שנתיים כבר הקדימו אותו בדיוק באותו עניין.

ולמה זה כ"כ מקומם ומכעיס אותי.
כי מגיע מכתב מכמה בחורי ישיבה צעירים שרוצים לנהוג בחסידות (ואם להיות קצת ציניים זו שאלה מתוזמנת מהקרובים), והמקורבים הופכים אותו מיד ל"פסק הלכה מרעיש" ומוציאים אותו לציבור כאילו מדובר בתקנה לדורות או חיוב הלכתי מובהק. ובדור הזה, שבו בחורי ישיבות מתמודדים עם ניסיונות קשים ומרים - פי כמה מדורות קודמים, אין לנו זכות להטיף להם נגד אכילת צ’ולנט בחבורה. וגם אין שום סיבה להיתפס לזוטות. זה התרפיה שלהם, זה מה שמשמש להם למרגוע - לפחות לחלק מהבחורים - וטוב שכך, ולא דברים אחרים.

אגב, אני זוכר כשלמדתי בישיבה גדולה, אחד הרמי"ם ת"ח עצום ופיקח במידה רבה אמר באחד הוועדים - "מידי פעם זה טוב לצאת בערב לקנות גלידה ולהתענג עליה כמו שצריך".

בזמנו לא כ"כ הבנתי אותו. בחור עושה שטייגען תניח לו עם עצת אחיתופל הזו. כיום אני יותר ממבין שיש בחורים שזקוקים לזה כמו אוויר לנשימה. להתאוורר, לפחות פעם בשבוע. ואין סיבה שיסתכלו על בחור ששולח פיו בצלחת צ'ולנט כפרוסטער. ממש לא. זו דעתי.

 

[ישיבישער]

ומה יאמר על ההוא מאכלא קדישא הנקרא הערינ"ג?

 

[אהבת תורה]

אגב, אני זוכר כשלמדתי בישיבה גדולה, אחד הרמי"ם ת"ח עצום ופיקח במידה רבה אמר באחד הוועדים - "מידי פעם זה טוב לצאת בערב לקנות גלידה ולהתענג עליה כמו שצריך".

בזמנו לא כ"כ הבנתי אותו. בחור עושה שטייגען תניח לו עם עצת אחיתופל הזו. כיום אני יותר ממבין שיש בחורים שזקוקים לזה כמו אוויר לנשימה. להתאוורר, לפחות פעם בשבוע. ואין סיבה שיסתכלו על בחור ששולח פיו בצלחת צ'ולנט כפרוסטער. ממש לא. זו דעתי.

לחץ כדי לכווץ...

נראה מדבריך את רום מעלתך שכשהיית בחור התענגת כ"כ על התורה עד כדי שלא הבנת את הצורך ב"גלידה",
וכנראה שלגודל מעלתך הנך סבור שה"מנהג" שבחורי ישיבות נאספים לאכילת צו'לנט בליל שישי הוא צורך כמו "אוויר לנשימה".
אבל המציאות היא שכל מי שקצת מכיר ויודע, המנהג הזה מלווה ברעות רבות וצרות, והוא מקור וסיבה להרבה ירידות רוחניות.
בזמנו פורסמו מאמרים של הגר"ד כהן שליט"א, הגר"ב שרייבר שליט"א והגרח"פ ברמן שליט"א שדחו בשתי ידים את ה"מנהג" הזה.

 

[הצעיר שבחבורה]

המהרש"ל מדבר על מקרה שיש לו מנת דגים אחת, ואי לכך הוא כותב שעדיף לענג בהם את היום, שכבוד יום עדיף.

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' שטעות היא בידך, ואצטט את דברי רבינו המהרש"ל
ים של שלמה מסכת גיטין פרק ד

ומעתה אני קורא תגר על בני עמי זרע קודש שומרי שבת, שאינם נזהרים בזה, ויהי נקל בעיניהם להשוות סעודת בקר לסעודת ערב, אלא מוסיפים בסעודה בליל שבת במיני תבשילין מסעודת בוקר, ואוכלים בליל שבת דגים טובים, שהיא עיקר הסעודות בענין הכיבוד, ובבקר בסעודת שחרית נמי, מכל מקום השוו הסעודות, ואנו צריכים לכבד השבת בבקר יותר, משם כבוד יום, שהוא עיקר. ומיום עמדי על דעתי זאת גדרתי בעצמי שלא לאכול דגים בליל שבת, שהוא דבר חשוב ומסוים, ואוכל אני אותם בבקר, ואז אפילו יעשו בליל שבת כמה מעדנים לא יושוו לסעודת שחרית, שיש בה דגים.​

 

[מאן דהו]

לאחר שפורסם בימים האחרונים פסק ההלכה ממרן הגאון הרב זילברשטיין בו נאמר כי ראוי מאד להימנע מאכילת צ'ולנט בימות החול ולשמור מאכל זה לשבת קודש, ביקשו רבים הבהרות בנוגע למקרים שונים.

לשאלת רבים אם מותר להגיש ולאכול צ'ולנט בחתונות, בר מצוות ושמחות משפחתיות בימות החול, השיב מרן הרב זילברשטיין: "דבריי לא נאמרו באופן כזה, ובוודאי שבסעודות מצווה שנהגו להגיש מאכל זה – אפשר לאכול".

שאלה נוספת שעלתה נגעה לישיבות קטנות הנוהגות להגיש צ'ולנט לארוחת ערב ביום חמישי. רבינו השיב כי:"בוודאי שיאכלו ענווים וישבעו, כי בחורי ישיבות צריכים לסמוך על ראשי הישיבה בכל דבר ועניין, ואם הנהלת הישיבה מביאה מאכל זה לארוחת ערב בימות החול – בוודאי שיש לאכלו".

מרן הסביר כי עיקר דבריו נאמרו כמענה לשאלה פרטית של אברכים ובחורי ישיבות, אשר הרגישו כי אין הדבר מכובד לאכול מאכל זה בימות החול. רבינו הביא מקורות מהפוסקים, והמליץ לשמור מאכל זה לשבת קודש כדי לענג ולכבד את השבת, אך הבהיר כי במקומות ובמצבים בהם נהוג להגיש צ'ולנט בימות החול, אין מניעה הלכתית לאוכלו.

 

[צדיק]

מה המקור?
מה המקור?

לחץ כדי לכווץ...

הגר''י זילברשטיין הוא לא מספיק מקור?

 

[ימה של תורה]

לשאלת רבים אם מותר להגיש ולאכול צ'ולנט בחתונות, בר מצוות ושמחות משפחתיות בימות החול, השיב מרן הרב זילברשטיין: "דבריי לא נאמרו באופן כזה, ובוודאי שבסעודות מצווה שנהגו להגיש מאכל זה – אפשר לאכול".

לחץ כדי לכווץ...

ובאירוסין שזו לא סעודת מצווה לדעת הפמ"ג והחוות יאיר או ווארט?

 

[אוהב ספר]

אגב, ידוע מה שאמר הגרא''י סאלאווייציק שליט''א, לפני כמה שנים כשהתחילה תקופת ה'נשמת'-
שפעם היה מאכל מיוחד לשבת - קוגל, ואז זה נהיה מאכל של כל השבוע, אז מה נשאר לשבת? טשולנט.
ואז נהיה שגם מיום חמישי כבר אוכלים אותו, אז מה נשאר לשבת? נשמת.
ועכשיו באים לקחת גם את זה...

 

[מן הרמתיים]

היות וידוע שיש עניין גדול לאכול 'חמין' [צ'ולנט] בשבת קודש

לחץ כדי לכווץ...

העניין הוא לאכול חמין כלומר מאכל חם (לאפוקי מהצדוקים) כדברי בעל המאור המפורסמים ולא לאכול את המאכל הנקרא צ'ולנט

 

[נדיב לב]

נראה מדבריך את רום מעלתך שכשהיית בחור התענגת כ"כ על התורה עד כדי שלא הבנת את הצורך ב"גלידה",
וכנראה שלגודל מעלתך הנך סבור שה"מנהג" שבחורי ישיבות נאספים לאכילת צו'לנט בליל שישי הוא צורך כמו "אוויר לנשימה".
אבל המציאות היא שכל מי שקצת מכיר ויודע, המנהג הזה מלווה ברעות רבות וצרות, והוא מקור וסיבה להרבה ירידות רוחניות.
בזמנו פורסמו מאמרים של הגר"ד כהן שליט"א, הגר"ב שרייבר שליט"א והגרח"פ ברמן שליט"א שדחו בשתי ידים את ה"מנהג" הזה.

לחץ כדי לכווץ...

שים לב שאתה מערבב כאן בין שני נושאים.

כמדו' שטעות היא בידך, ואצטט את דברי רבינו המהרש"ל
ים של שלמה מסכת גיטין פרק ד
ומעתה אני קורא תגר על בני עמי זרע קודש שומרי שבת, שאינם נזהרים בזה, ויהי נקל בעיניהם להשוות סעודת בקר לסעודת ערב, אלא מוסיפים בסעודה בליל שבת במיני תבשילין מסעודת בוקר, ואוכלים בליל שבת דגים טובים, שהיא עיקר הסעודות בענין הכיבוד, ובבקר בסעודת שחרית נמי, מכל מקום השוו הסעודות, ואנו צריכים לכבד השבת בבקר יותר, משם כבוד יום, שהוא עיקר. ומיום עמדי על דעתי זאת גדרתי בעצמי שלא לאכול דגים בליל שבת, שהוא דבר חשוב ומסוים, ואוכל אני אותם בבקר, ואז אפילו יעשו בליל שבת כמה מעדנים לא יושוו לסעודת שחרית, שיש בה דגים.

לחץ כדי לכווץ...

תודה על ציטוט דברי המהרש"ל במלואם.
ועדיין, בשבת אין להשוות סעודת בוקר לסעודת ערב מטעם שכבוד יום עדיף מאשר כבוד לילה ואם יאכל אף בלילה דגים במה זה יהיה ניכר?, אבל לאכול צ'ולנט ביום חול על אף שנאכל גם בשבת, אין זה פיחות מכבוד השבת, כי המציאות היא שכו"ע מוסיפים במאכלי שבת, אם זה סלטים ואם זה דג וכדומה. ואין דין דווקא בצ'ולנט.

שאלה נוספת שעלתה נגעה לישיבות קטנות הנוהגות להגיש צ'ולנט לארוחת ערב ביום חמישי. רבינו השיב כי:"בוודאי שיאכלו ענווים וישבעו, כי בחורי ישיבות צריכים לסמוך על ראשי הישיבה בכל דבר ועניין, ואם הנהלת הישיבה מביאה מאכל זה לארוחת ערב בימות החול – בוודאי שיש לאכלו".

לחץ כדי לכווץ...

בכל דבר ועניין? גם לעבור על איסור/מצוה דרבנן?
בהכרח כפי שכתבתי, שזו הנהגה טובה ותו לא, וממילא סובר הגר"י שאפשר במקרה כזה לסמוך על רה"י. בפרט שבהימנעות אכילת הצ'ולנט והעדפת מאכל אחר בפומבי, עולה ניחוח (אפרופו צולנט...:) של קריאת תגר כלפי האחראים.

מרן הסביר כי עיקר דבריו נאמרו כמענה לשאלה פרטית של אברכים ובחורי ישיבות, אשר הרגישו כי אין הדבר מכובד לאכול מאכל זה בימות החול. רבינו הביא מקורות מהפוסקים, והמליץ לשמור מאכל זה לשבת קודש כדי לענג ולכבד את השבת, אך הבהיר כי במקומות ובמצבים בהם נהוג להגיש צ'ולנט בימות החול, אין מניעה הלכתית לאוכלו.

לחץ כדי לכווץ...

הוא שכתבתי טרם התפרסמה ההבהרה!
דברי הגר"י זילברשטיין לא נאמרו כפסק הלכה מרעיש. והסובבים שבחרו לערוך את הדברים בסגנון דרמטי ולשגר לאתרי החדשות תחת כותרת מפציצה "פסק הלכה מרעיש", הם שגרמו להתנצלות והבהרה החוזרת. חבל.

 

[הצעיר שבחבורה]

ועדיין, בשבת אין להשוות סעודת בוקר לסעודת ערב מטעם שכבוד יום עדיף מאשר כבוד לילה ואם יאכל אף בלילה דגים במה זה יהיה ניכר?, אבל לאכול צ'ולנט ביום חול על אף שנאכל גם בשבת, אין זה פיחות מכבוד השבת, כי המציאות היא שכו"ע מוסיפים במאכלי שבת, אם זה סלטים ואם זה דג וכדומה. ואין דין דווקא בצ'ולנט.

לחץ כדי לכווץ...

סברא זו ניתנת להיאמר, אך היא אינה מוכרחת, ודעת הגר"י זילברשטיין היא

"ומכאן נלמד קל וחומר, שאם יש להימנע מלאכול מאכל חביב בסעודת ליל שבת, כדי לכבד את סעודת היום, כל שכן שיש לכבדו מימות החול, ואין לאכול בימות החול מאכלי שבת שאוהבים, ואז יוכל לכבד את השבת כדבעי".

לחץ כדי לכווץ...

ובתחילה, כפי שהביא מר את דברי המהרש"ל, היו נראים דברי הגר"י כטעות מוכרחת, ולא היא.

 

[הצעיר שבחבורה]

בכל דבר ועניין? גם לעבור על איסור/מצוה דרבנן?

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' שידוע בשם החזו"א שבישיבה ניתן להקל ולאכול דברים שהינם בחשש, ואינך אוכל זאת במקומות אחרים

 

[מרכז]

הגר''י זילברשטיין הוא לא מספיק מקור?

לחץ כדי לכווץ...

מה? הוא שאל מה המקור בפוסקים לעדות על האר"י המובאת שם, וכן המקור לסיפור על הבעש"ט. וכי הרב זילברשטיין שליט"א פטור מהבאת מקורות לדבריו לעומת כל גדולי ישראל מאז ומעולם?

 

[מנורה בדרום]

ולמה זה כ"כ מקומם ומכעיס אותי.
כי מגיע מכתב מכמה בחורי ישיבה צעירים שרוצים לנהוג בחסידות (ואם להיות קצת ציניים זו שאלה מתוזמנת מהקרובים), והמקורבים הופכים אותו מיד ל"פסק הלכה מרעיש" ומוציאים אותו לציבור כאילו מדובר בתקנה לדורות או חיוב הלכתי מובהק. ובדור הזה, שבו בחורי ישיבות מתמודדים עם ניסיונות קשים ומרים - פי כמה מדורות קודמים, אין לנו זכות להטיף להם נגד אכילת צ’ולנט בחבורה. וגם אין שום סיבה להיתפס לזוטות. זה התרפיה שלהם, זה מה שמשמש להם למרגוע - לפחות לחלק מהבחורים - וטוב שכך, ולא דברים אחרים.

אגב, אני זוכר כשלמדתי בישיבה גדולה, אחד הרמי"ם ת"ח עצום ופיקח במידה רבה אמר באחד הוועדים - "מידי פעם זה טוב לצאת בערב לקנות גלידה ולהתענג עליה כמו שצריך".

בזמנו לא כ"כ הבנתי אותו. בחור עושה שטייגען תניח לו עם עצת אחיתופל הזו. כיום אני יותר ממבין שיש בחורים שזקוקים לזה כמו אוויר לנשימה. להתאוורר, לפחות פעם בשבוע. ואין סיבה שיסתכלו על בחור ששולח פיו בצלחת צ'ולנט כפרוסטער. ממש לא. זו דעתי.

לחץ כדי לכווץ...

באמת אף פעם לא הבנתי מה יש למשגיחים [מסויימים] נגד צ'ולנט בליל שישי הרי בחור צעיר קלאסי לא ממלא את לילה זה בתורה, אלא הולך לחפש תעסוקה, ואני זועק הנח לו בתרבות זו לבל ירעה בשדות זרים, וכמאמרם ז"ל היה זנב לאריות ולא ראש לשועלים. לא כן?

 

[חקר הלכה]

הגר''י זילברשטיין הוא לא מספיק מקור?

לחץ כדי לכווץ...

לא באתי לפקפק, אני רוצה לקרוא את הדברים בלשונם המדויקת

 

[אוהב ספר]

באמת אף פעם לא הבנתי מה יש למשגיחים [מסויימים] נגד צ'ולנט בליל שישי הרי בחור צעיר קלאסי לא ממלא את לילה זה בתורה, אלא הולך לחפש תעסוקה, ואני זועק הנח לו בתרבות זו לבל ירעה בשדות זרים, וכמאמרם ז"ל היה זנב לאריות ולא ראש לשועלים. לא כן?

לחץ כדי לכווץ...

כמובן שאם אכילת הצ'ולנט היתה נשארת בגדר ארוחה בעלמא במקום משהו אחר לא היתה בזה כל בעיה, הבעיה מתחילה כאשר זה נהיה בילוי שלם שגורם הרבה מאוד ביטול תורה (במקרים מסויימים)