ד' תעניות בין המצרים ת"ב למה הגריש"א אסר על סיום מסכת עם מוזיקה בבין המצרים? (1 צופה)

[נדיב לב]

השבוע סיפר לי מו"צ חשוב, מבאי ביתו של הגריש"א זצ"ל, הוראה מעניינת: כאשר שאלו את הגריש"א האם מותר לערוך סיום מסכת עם מוזיקה, הוא השיב בשאלה: "האם בכל סיום מסכת אתם מביאים מוזיקה?".
וזה הזכיר לי את הדיון לגבי אכילת בשר בתשעת הימים, כאשר המ"ב מתיר זאת רק למי שרגיל בכך. (אם כי יש שחולקים).

למעשה יש מקום להעיר על זה, שהרי גם הגריש"א מודה שסעודת מצווה מתירה מוזיקה. אם כן, מדוע העובדה שבדרך כלל לא מביאים מוזיקה לסיום מסכת צריכה לשנות את הדין בבין המצרים? האם זה מגדיר את המוזיקה כלא נצרכת לסעודת מצווה מאחר ובד"כ לא נוהגים להביא מוזיקה? לענ"ד זה קשה לומר. כי סוף סוף המוזיקה מוסיפה לסעודה ומי לי אם נוהגים או לא בשאר הימים.

כמובן אפשר לפלפל שכיוון שבדרך כלל לא מביאים מוזיקה לסיום מסכת, הרי שאין כאן תוספת אמיתית הנדרשת לסעודת מצווה. אך לדעתי, זהו רק פלפול.

ולכן נלענ"ד שהתשובה היא (מסקנה מרחיקת לכת...), שלפעמים הפסק וההוראה בפרט במילי דמנהג וכמו בנידון דנן, זה סוג של עונש למי שמנסה להתחכם, למרות שההתחכמות עצמה עשויה להיות נכונה! ר' @יואל שילה ..:)

אגב, לפי זה נשאלה שאלה לגבי סיום שעורכים בתענית בכורות. אך לדעתי ניתן ליישב זאת בקלות: זו דרכו של עולם, בסיום אוכלים... וק"ל.

 

[יואל שילה]

אין לי עמדה בנושא כי לא למדתיו
וקשה לי להגדיר שזה ההסבר, שהרי הגריש"א לא היה איש של בדיחות או עונשים [זה דוקא יותר מתאים להגרח"ק זצ"ל - שהיה מאד בעניין של בדיחות הדעת]
אלא סביר בעיני שכוונתו היתה רק לומר - האם זה ממש בוער לכם? אם כן - לכו על זה, ואם לא - מה העניין בזה? זו לא חובה אך גם לא איסור.

 

[נדיב לב]

וקשה לי להגדיר שזה ההסבר, שהרי הגריש"א לא היה איש של בדיחות או עונשים [זה דוקא יותר מתאים להגרח"ק זצ"ל - שהיה מאד בעניין של בדיחות הדעת]

לחץ כדי לכווץ...

בדיחה? לדעתי ממש לא. ככל ולא נמצא הסבר אמיתי אחר, זה ההסבר ההגיוני ביותר שמצאתי להוראה הזו.

אלא סביר בעיני שכוונתו היתה רק לומר - האם זה ממש בוער לכם? אם כן - לכו על זה, ואם לא - מה העניין בזה? זו לא חובה אך גם לא איסור.

לחץ כדי לכווץ...

סביר בעיניך וגם בעיני ומסתבר בעיני כל אחד, לולא שהגריש"א הורה לאסור (וכך מובא בשמו בספרי זמנינו), וזו הסיבה להערתי.

 

[הצעיר שבחבורה]

ראה בסוף הסימן

 

[יואל שילה]

סביר בעיניך וגם בעיני ומסתבר בעיני כל אחד, לולא שהגריש"א הורה לאסור (וכך מובא בשמו בספרי זמנינו), וזו הסיבה להערתי.

לחץ כדי לכווץ...

היכן ראית הוראה לאיסור במה שציטטת?

 

[נדיב לב]

היכן ראית הוראה לאיסור במה שציטטת?

לחץ כדי לכווץ...

בספרי זמנינו כפי שציינתי.

אגב, כשערכו הכנסת ס"ת לע"נ אשתו בימי ספירת העומר, הוא התיר בדיעבד (לאחר שהתברר שא"א לערוך את זה לאחר ימי הספירה) להביא מוזיקה. אבל במקרה הזה הדרך להביא מוזיקה. כך שזה עולה בקנה אחד עם הוראתו בדבר סיום בבין המצרים.

ראה בסוף הסימן

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח.
אני מבין שכוונתך להפנות למה שהובא בשם ג"א, ככל ולא רגילים תמיד בכלי זמר, הוי כמזלזל בבין המצרים.
אמנם גם זה צ"ב. מה לי אם הורגלו או לא סו"ס מביא כלי זמר בסעודת מצווה שמתירה גם בימי בין המצרים (אילו היה אסור בכל מקרה, ניחא, אבל הלא בסעודות שזה הדרך, מותר גם מותר בביה"מ). ולכן שוב מתחדדת ההבנה, שלא די בעצם ההיתר (כלי זמר בסעודת מצוה), וישנם שיקולים חיצוניים שמעקרים את עצם הדין.

 

[יואל שילה]

מה אומר לך, קשה לי עם סוג כזה של לימוד הלכה
הרב ההוא אמר, והוא אמר אחרת, ויש שמועה כזו, והרב ההוא הסכים, וכו'

 

[הצעיר שבחבורה]

אני מבין שכוונתך להפנות למה שהובא בשם ג"א, ככל ולא רגילים תמיד בכלי זמר, הוי כמזלזל בבין המצרים.

לחץ כדי לכווץ...

וכפי שידוע לי, וראיתי, אותו "גאון אחד" היינו הגריש"א

 

[נדיב לב]

מה אומר לך, קשה לי עם סוג כזה של לימוד הלכה
הרב ההוא אמר, והוא אמר אחרת, ויש שמועה כזו, והרב ההוא הסכים, וכו'

לחץ כדי לכווץ...

קשה ועוד פעם קשה, אבל למעשה בכל הספרים מובא דעתו לאיסור. כך שנדרש הסבר להבין את הטיעון של הגריש"א.