קפדנות וכעס המותרות

[נראה לפשוט]

מסופר כי א' עשה צרות צרורות להרב שך, ואח"ז בא אותו א' לבקש מהרב שך שיעשה לו איזה טובה, ואמר הרב שך לתלמידיו כי למדתי אצל ב' תחי"ם, א' הגרי"ז והב' הגרא"ז, אילו היה בא מעשה כזה לפני הגרי"ז הגרי"ז היה משיב פנים כלפי אותו א', ואילו היה זה להגרא"ז היה עושה לו את הטובה.
והדברים מפורסמים כי כן היתה דרכו של הגרי"ז וכל יוצא"ח בדרך קפידא וכעס ואכמ"ל.
רציתי לשאול כתלמיד על הנהגת רבו האין זה איסור כעס, ולא שנינו דברי האגדה לאלפים כי צריך להיות בעל סבר פנים יפות, ועוד יל"ע האם קיבל זאת הגרי"ז מהגר"ח והבית הלוי או שהתחיל זה מעצמו. אשמח לעזרת הציבור.

 

[מנסה להבין]

רציתי לשאול כתלמיד על הנהגת רבו האין זה איסור כעס, ולא שנינו דברי האגדה לאלפים כי צריך להיות בעל סבר פנים יפות, ועוד יל"ע האם קיבל זאת הגרי"ז מהגר"ח והבית הלוי או שהתחיל זה מעצמו. אשמח לעזרת הציבור.

לחץ כדי לכווץ...

למה לא קשה לך על שמאי הזקן למשל שהיה קפדן?

 

[בד קודש]

מסופר כי א' עשה צרות צרורות להרב שך, ואח"ז בא אותו א' לבקש מהרב שך שיעשה לו איזה טובה, ואמר הרב שך לתלמידיו כי למדתי אצל ב' תחי"ם, א' הגרי"ז והב' הגרא"ז, אילו היה בא מעשה כזה לפני הגרי"ז הגרי"ז היה משיב פנים כלפי אותו א', ואילו היה זה להגרא"ז היה עושה לו את הטובה.
והדברים מפורסמים כי כן היתה דרכו של הגרי"ז וכל יוצא"ח בדרך קפידא וכעס ואכמ"ל.
רציתי לשאול כתלמיד על הנהגת רבו האין זה איסור כעס, ולא שנינו דברי האגדה לאלפים כי צריך להיות בעל סבר פנים יפות, ועוד יל"ע האם קיבל זאת הגרי"ז מהגר"ח והבית הלוי או שהתחיל זה מעצמו. אשמח לעזרת הציבור.

לחץ כדי לכווץ...

זה עניין של טבע האדם.
יש נוח לרצות ויש נוח לכעוס,
ואין בזה שום בעיה,
אם ההתנהגות היא על פי גדרי ההלכה.

הגרי"ז לא צריך להראות סבר פנים יפות,
למי שפגע בו ועוד מבקש ממנו טובה.

 

[מרכז]

זה עניין של טבע האדם.
יש נוח לרצות ויש נוח לכעוס,

לחץ כדי לכווץ...

קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לְרַצּוֹת,חָסִיד; נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לְרַצּוֹת,רָשָׁע: (אבות, ה, י). נוסף על כך, אין עניין להדמות למדותיו של הבורא יתברך - מה הוא רחום וכו'?!

 

[בד קודש]

קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לְרַצּוֹת,חָסִיד; נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לְרַצּוֹת,רָשָׁע: (אבות, ה, י).

לחץ כדי לכווץ...

מי החליט שזה גם כשזה לא נוגד את ההלכה?

נוסף על כך, אין עניין להדמות למדותיו של הבורא יתברך - מה הוא רחום וכו'?!

לחץ כדי לכווץ...

והבורא תמיד נענה למכעיסיו?

ומלבד זאת מה תענה על שמאי הזקן?

 

[מרכז]

והבורא תמיד נענה למכעיסיו?

ומלבד זאת מה תענה על שמאי הזקן?

לחץ כדי לכווץ...

לא תמיד. אך עכ"פ רחום ולפנים משורות הדין. דובר כאן על מגמת קפדנות כללית.

 

[בד קודש]

דובר כאן על מגמת קפדנות כללית.

לחץ כדי לכווץ...

נו, ושמאי הזקן לא היה קפדן?

 

[מרכז]

נו, ושמאי הזקן לא היה קפדן?

לחץ כדי לכווץ...

התייחסתי לחלק הראשון של השאלה על הקב"ה.
את החלק הזה אינני מבין כ"כ, הרי הגמ' מסיקה להדיא (שבת ל:) : "ת"ר לעולם יהא אדם ענותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי".

 

[בד קודש]

התייחסתי לחלק הראשון של השאלה על הקב"ה.
את החלק הזה אינני מבין כ"כ, הרי הגמ' מסיקה להדיא (שבת ל:) : "ת"ר לעולם יהא אדם ענותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי".

לחץ כדי לכווץ...

זה לא עונה.
האם שמאי עצמו - עבר איסור?
ח"ו לאומרו.

אלא בהכרח שאין מדובר על חיוב אלא על עיצה או לפנים משורת הדין.

 

[מרכז]

זה לא עונה.
האם שמאי עצמו - עבר איסור?
ח"ו לאומרו.

אלא בהכרח שאין מדובר על חיוב אלא על עיצה או לפנים משורת הדין.

לחץ כדי לכווץ...

או - שמדובר בהנהגה ששמאי בגדלותו יכל לכוון אותה למקומות נכונים, אך מי שלא כמותו - לא זו ההנהגה שצריך לנקוט.
נראה לי הרבה יותר פשט

 

[בד קודש]

או - שמדובר בהנהגה ששמאי בגדלותו יכל לכוון אותה למקומות נכונים, אך מי שלא כמותו - לא זו ההנהגה שצריך לנקוט.

לחץ כדי לכווץ...

הרב נראה לפשוט הדגיש שהוא שואל כתלמיד לפני רבו,
דהיינו שברור לכולנו שהגרי"ז לא עבר איסור, או לא התנהג כשורה,
ואנו רק רוצים לדון מה המקור שלו להיתר לנהוג כך.

יתכן שכמו שאתה אומר - הוא גם ידע לנתב זאת למקומות הנכונים.

 

[מרכז]

הרב נראה לפשוט הדגיש שהוא שואל כתלמיד לפני רבו,
דהיינו שברור לכולנו שהגרי"ז לא עבר איסור, או לא התנהג כשורה,
ואנו רק רוצים לדון מה המקור שלו להיתר לנהוג כך.

יתכן שכמו שאתה אומר - הוא גם ידע לנתב זאת למקומות הנכונים.

לחץ כדי לכווץ...

הרב הנ"ל לא צריך פירוש לפירושו. לא היתה הו"א אחרת בהבנת דבריו.
ייתכן, אך כל מה שבאתי לומר הוא שלא ענית על השאלה. כי עדיין מצאנו שהדרך המובחרת היא נוח לרצות, ובודאי שהיה לגרי"ז כח לאמץ עמדה זו, ולכן התמיהה במקומה עומדת. ולו' טבע בני אדם אינו מספיק כאן לענ"ד.

 

[איסר האטלקי]

ברור שזה חסרון. למה תפילת ר"ע נשמעה ותפילת ר"א לא?

 

[אם היו]

איסור כעס

לחץ כדי לכווץ...

על מידה טובה לא לכעוס - שמעתי, אבל איפה קיים איסור לכעוס?

 

[בד קודש]

הרב הנ"ל לא צריך פירוש לפירושו. לא היתה הו"א אחרת בהבנת דבריו.
ייתכן, אך כל מה שבאתי לומר הוא שלא ענית על השאלה. כי עדיין מצאנו שהדרך המובחרת היא נוח לרצות, ובודאי שהיה לגרי"ז כח לאמץ עמדה זו, ולכן התמיהה במקומה עומדת. ולו' טבע בני אדם אינו מספיק כאן לענ"ד.

לחץ כדי לכווץ...

אתה בטח לא מתכוון לומר ששמאי הזקן היה בדרגה פחותה מהגרי"ז ולכן לא "היה לו כוח לאמץ עמדה זו",
מה שאמרתי זה, שזה עניין שתלוי בטבעים,
להגרי"ז - כמו לשמאי הזקן - היה מספיק יראת שמים לדעת היכן להשתמש עם הכעס והקפדנות,
וממילא זה לא חיסרון כלל.

 

[שלוות העמל]

אתה בטח לא מתכוון לומר ששמאי הזקן היה בדרגה פחותה מהגרי"ז ולכן לא "היה לו כוח לאמץ עמדה זו",
מה שאמרתי זה, שזה עניין שתלוי בטבעים,
להגרי"ז - כמו לשמאי הזקן - היה מספיק יראת שמים לדעת היכן להשתמש עם הכעס והקפדנות,
וממילא זה לא חיסרון כלל.

לחץ כדי לכווץ...

א. על הגרי"ז גם נאמר דברי הגמ' לעולם יהא וכו'
ב. על שמאי מסבירים שזה היה כלפי שמיא דהיינו שכלפי עצמו כבר אמר שמאי עצמו הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות ורק היכא שהיה זה כבוד שמים כמעשה הגרים שמה הקפיד.
וח"ו איני בא לשפוט את הגרי"ז וגם אינני יודע את הנהגתו בעניין.

 

[בד קודש]

א. על הגרי"ז גם נאמר דברי הגמ' לעולם יהא וכו'
ב. על שמאי מסבירים שזה היה כלפי שמיא דהיינו שכלפי עצמו כבר אמר שמאי עצמו הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות ורק היכא שהיה זה כבוד שמים כמעשה הגרים שמה הקפיד.
וח"ו איני בא לשפוט את הגרי"ז וגם אינני יודע את הנהגתו בעניין.

לחץ כדי לכווץ...

לא דחית כלום.
מה זה בדיוק כבוד שמים? רק כשגר בא עם שאלות מוזרות או גם כשבא מציק אחד לבקש עזרה?
ובכלל, האם דברי הגמ' לעולם יהא אדם נאמרו בכל מקום או שיש פעמים שאין צריך להתייחס למישהו שהציק לי?

 

[מרכז]

מה שאמרתי זה, שזה עניין שתלוי בטבעים,
להגרי"ז - כמו לשמאי הזקן - היה מספיק יראת שמים לדעת היכן להשתמש עם הכעס והקפדנות,
וממילא זה לא חיסרון כלל.

לחץ כדי לכווץ...

זה לא קשור ליר"ש, זה הנהגה שהתאימה כנראה לשמאי. ולשאר האנשים שאינם כמותו - כולל הגרי"ז (כפי שנכתב כבר לעי') מדריכה הגמ' שאין לנהוג כן.
אתה לא מתרץ בדבריך, הנחת היסוד של כולנו היא שהוא ידע היכן להשתמש וכו', השאלה מה היה הפרמטר לזה ומדוע עשה כן.

 

[בד קודש]

זה לא קשור ליר"ש, זה הנהגה שהתאימה כנראה לשמאי. ולשאר האנשים שאינם כמותו - כולל הגרי"ז (כפי שנכתב כבר לעי') מדריכה הגמ' שאין לנהוג כן.
אתה לא מתרץ בדבריך, הנחת היסוד של כולנו היא שהוא ידע היכן להשתמש וכו', השאלה מה היה הפרמטר לזה ומדוע עשה כן.

לחץ כדי לכווץ...

ממש לא ברור לי מדוע אתה מבדיל כל הזמן בין שמאי הזקן להגרי"ז,
אם הגרי"ז גם ידע את הגמ',
כנראה שאחז שבעניין זה אין הבדל בינו לבין שמאי.
על מה אתה מבסס את החילוק ביניהם?

 

[מרכז]

ממש לא ברור לי מדוע אתה מבדיל כל הזמן בין שמאי הזקן להגרי"ז,
אם הגרי"ז גם ידע את הגמ',
כנראה שאחז שבעניין זה אין הבדל בינו לבין שמאי.
על מה אתה מבסס את החילוק ביניהם?

לחץ כדי לכווץ...

על בסיס קביעת הגמ' ש"לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ולא.."
ממש לא ברור לי איך אתה דוחק לו' שהגרי"ז חשב שהוא לא נכלל בלעולם הזה.
לשמאי היתה התאמה מיוחדת לקפדנות שנהג בה, שמדברי הגמ' עולה שמאד לא פשוט להלביש את ההתאמה הזו על אדם אחר.