בחירה שווה? (1 צופה)

[מחשבה]

בחירה ניכרת דווקא כאשר שני הצדדים שקולים.
אולם יש לתמוה, הרי עולם השקר מלא תענוגות ופינוקים גשמיים, בעוד שהתורה הקדושה - לפחות בתחילת הלימוד - קשה היא, והמתיקות שבה נגלית רק לאחר זמן ומאמץ. אם כן, כיצד ניתן לומר ששני הצדדים שווים, והיכן מתבטאת כאן הבחירה האמיתית?

 

[תענוג]

ידידי היקר, אשאל אם בשניהם היה התענוג פתוח בשוה (לכל איש) ולאחד מהם עם התענוג גם בא תוספות תענוג נפלא נצחי האיך היית מסביר את הבחירה ?

אגב, מתיקות רוחני לא קשור דיקא ללימוד זה גם ברכה קרי"ש תפילה ושויתי ה' קדושה שבת מקוה חסד כו', יש לנו מעניו (תפריט) רחב מלא תענוגות.
ועולם השקר לא ממש מלא תענוגות גשמיים, יש הרבה בעלי תשובה שמדווחים שהסיבה שהביאם לחזור בתשובה כי הרגישו ריקנות נורא, וכמדומה שכל לומד תורה כאשר אינו לומד כהרגילו מרגיש ריקנות חסר טעם גם עם התענוגים גשמיים.

 

[בד קודש]

בחירה ניכרת דווקא כאשר שני הצדדים שקולים.

לחץ כדי לכווץ...

מי אמר?
כשאתה בוחר בין לעשן סיגריה לבין לא לעשן אותה,
הצדדים שקולים? או שזה לא בחירה?

 

[תענוג]

נוכל קצת להסביר קושית המקשן ע"פ פשטות הכתובים שהתורה מסביר טעם הבחירה בטוב, א"כ יש כאן ענין הגיוני, והמקשן מקשה על השכל של הבחירה
רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: כז אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יי' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יי' אֱלֹהֵיכֶם כו' ובאור החיים הק' שם שהפסוקים באו להסביר הסבר שכלי על טוב הבחירה בעניני עוה"ב נגד הנאות עוה"ז ושעצם הבחירה ברע הוא קללה ויעו"ש.
רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע כו' הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים וברש"י ובחרת בחיים אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים כאדם האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק היפה ואומר לו את זה ברור לך

 

[בד קודש]

נוכל קצת להסביר קושית המקשן ע"פ פשטות הכתובים שהתורה מסביר טעם הבחירה בטוב, א"כ יש כאן ענין הגיוני, והמקשן מקשה על השכל של הבחירה
רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: כז אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יי' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יי' אֱלֹהֵיכֶם כו' ובאור החיים הק' שם שהפסוקים באו להסביר הסבר שכלי על טוב הבחירה בעניני עוה"ב נגד הנאות עוה"ז ושעצם הבחירה ברע הוא קללה ויעו"ש.
רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע כו' הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים וברש"י ובחרת בחיים אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים כאדם האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק היפה ואומר לו את זה ברור לך

לחץ כדי לכווץ...

ברור.
כי האמת היא שהתורה היא הטוב האמיתי היחדי בעולם.
משל למה הדבר דומה לאדם שרוצה חטיף מלא בסוכרים ושומנים, ולא רוצה מאכלים בריאים.

אבל זה עדיין לא מקור לכך שהטוב והרע צריכים להיות שקולים בשביל בחירה.

 

[תענוג]

אפשר להסביר את המקשן
דלפי הצעת הקושיא של המקשן היינו לפי הסתכלותו (או הסתכלות כמה בני אדם מבחוץ) בחירת התורה הלימוד זה קשה מאד משא"כ ההיפך, אזי חיוב הבחירה בטוב זה כעין בכפיה כי אם לאו תלך לגיהנם, דמשום טעם הטוב שיוכל לבסוף לזכות בתורה בעוה"ז הוא לא היה בוחר מעצמו.

והרי זה לא סגנון הכתובים המסבירים הבחירה בשכל, שדרך הטוב הוא בעצמו חלק יפה, ולא בלשון כפיה, א"כ צריך שיהיו שקולים או קרוב לשקול דאי לאו ככפיה דמיא.

(ועל זה בא הסבר דעצם הידיעה בטוב הנצחי והפסדת הנצחי זה עושה די שיקול קרוב (ובעצם השכר בזה הוא טבעי כמבואר בספרים ובדרשות הר"ן כי הנפש נמשך לבחינה שעסקה בגוף)).

 

[בד קודש]

אפשר להסביר את המקשן
דלפי הצעת הקושיא של המקשן היינו לפי הסתכלותו (או הסתכלות כמה בני אדם מבחוץ) בחירת התורה הלימוד זה קשה מאד משא"כ ההיפך, אזי חיוב הבחירה בטוב זה כעין בכפיה כי אם לאו תלך לגיהנם, דמשום טעם הטוב שיוכל לבסוף לזכות בתורה בעוה"ז הוא לא היה בוחר מעצמו.

והרי זה לא סגנון הכתובים המסבירים הבחירה בשכל, שדרך הטוב הוא בעצמו חלק יפה, ולא בלשון כפיה, א"כ צריך שיהיו שקולים או קרוב לשקול דאי לאו ככפיה דמיא.

(ועל זה בא הסבר דעצם הידיעה בטוב הנצחי והפסדת הנצחי זה עושה די שיקול קרוב (ובעצם השכר בזה הוא טבעי כמבואר בספרים ובדרשות הר"ן כי הנפש נמשך לבחינה שעסקה בגוף)).

לחץ כדי לכווץ...

אתה מבאר קושיא ומתרץ תירוץ.
אני כופר בשאלה מעיקרא.

גם אחר תשובתך, אין זה שקול כי הטוב האמיתי הוא רק התורה וכל מה שלא תורה אינו טוב כלל..
וגם בשכר הנצחי הוא בלא גבול כלל, והעונש הוא עם גבול כמבואר בנפש החיים.

אלא שהשאלה אינה מתחילה מאחר ובחירה לא חייבת להיות שקולה כלל ועיקר.

 

[תענוג]

בודאי כן הוא כדבריך כי הטוב האמיתי הוא רק התורה, וצד התורה שקול יותר מהנאות עוה"ז למי שמשיג האמת, וכבר בחר לו חלקו מכבר.

אבל מי ששואל שנראה לו דצד העוה"ז שקול הרבה יותר הוו"ל אצלו חיוב הבחירה בטוב ככפיה וזה לא כסגנון הפסוקים בבחירה שאינם בכפיה.​

*​

וז"ל הרמח"ל בריש ספר דרך ה'
אולם גזרה חכמתו שלהיות הטוב שלם ראוי שיהיה הנהנה בו בעל הטוב ההוא פירוש מי שיקנה הטוב בעצמו ולא מי שיתלוה לו הטוב בדרך מקרה ותראה שזה נקרא קצת התדמות בשיעור שאפשר אל שלימותו יתברך שמו כי הנה הוא יתברך שמו שלם בעצמו ולא במקרה אלא מצד אמיתת ענינו מוכרח בו השלימות ומשוללים ממנו החסרונות בהכרח ואולם זה אי אפשר שיקרא בזולתו שיהיה אמיתותו מכרחת לו השלימות ומעדרת ממנו החסרונות אך להתדמות לזה במקצת צריך שלפחות יהיה הוא הקונה השלימות שאין אמיתת ענינו מכריח לו ויהיה הוא מעדיר מעצמו החסרונות שהיו אפשריים בו ועל כן גזר וסידר שיבראו עניני שלימות ועניני חסרון ותברא בריה שיהיה בה האפשרות לשני הענינים בשוה ויתנו לבריה אמצעים שעל ידם תקנה לעצמה את השלימות ותעדיר ממנה את החסרונות ואז יקרא שנתדמתה במה שהיה אפשר לה לבוראה ותהיה ראויה לידבק בו וליהנות בטובו
​

 

[בד קודש]

[]אבל מי ששואל שנראה לו דצד העוה"ז שקול הרבה יותר הוו"ל אצלו חיוב הבחירה בטוב ככפיה וזה לא כסגנון הפסוקים בבחירה שאינם בכפיה.[/][][/]

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי את אריכות דבריך אתה כותב בשפה די מילצית שאינה מובנת די הצורך, וגם מטרת תשובותיך אינה מובנת.

השואל טען שיש צורך לשתי צדדים שקולים.
עניתי שאין צורך כזה.

יש לך מה להוסיף??

 

[לב טוב]

בחירה ניכרת דווקא כאשר שני הצדדים שקולים.
אולם יש לתמוה, הרי עולם השקר מלא תענוגות ופינוקים גשמיים, בעוד שהתורה הקדושה - לפחות בתחילת הלימוד - קשה היא, והמתיקות שבה נגלית רק לאחר זמן ומאמץ. אם כן, כיצד ניתן לומר ששני הצדדים שווים, והיכן מתבטאת כאן הבחירה האמיתית?

לחץ כדי לכווץ...

בודאי כן הוא כדבריך כי הטוב האמיתי הוא רק התורה, וצד התורה שקול יותר מהנאות עוה"ז למי שמשיג האמת, וכבר בחר לו חלקו מכבר.

אבל מי ששואל שנראה לו דצד העוה"ז שקול הרבה יותר הוו"ל אצלו חיוב הבחירה בטוב ככפיה וזה לא כסגנון הפסוקים בבחירה שאינם בכפיה.​

*​

וז"ל הרמח"ל בריש ספר דרך ה'
אולם גזרה חכמתו שלהיות הטוב שלם ראוי שיהיה הנהנה בו בעל הטוב ההוא פירוש מי שיקנה הטוב בעצמו ולא מי שיתלוה לו הטוב בדרך מקרה ותראה שזה נקרא קצת התדמות בשיעור שאפשר אל שלימותו יתברך שמו כי הנה הוא יתברך שמו שלם בעצמו ולא במקרה אלא מצד אמיתת ענינו מוכרח בו השלימות ומשוללים ממנו החסרונות בהכרח ואולם זה אי אפשר שיקרא בזולתו שיהיה אמיתותו מכרחת לו השלימות ומעדרת ממנו החסרונות אך להתדמות לזה במקצת צריך שלפחות יהיה הוא הקונה השלימות שאין אמיתת ענינו מכריח לו ויהיה הוא מעדיר מעצמו החסרונות שהיו אפשריים בו ועל כן גזר וסידר שיבראו עניני שלימות ועניני חסרון ותברא בריה שיהיה בה האפשרות לשני הענינים בשוה ויתנו לבריה אמצעים שעל ידם תקנה לעצמה את השלימות ותעדיר ממנה את החסרונות ואז יקרא שנתדמתה במה שהיה אפשר לה לבוראה ותהיה ראויה לידבק בו וליהנות בטובו
​

לחץ כדי לכווץ...

אם אני מבין נכון את דברי @תענוג
דהיינו שלא בכל רגע בחיים אדם רואה ב' צדדים שוים
כי אדם צריך שיהיה לו גם שכל שלא כל דבר שנראה טוב יותר הוא באמת טוב יותר,
ועל האדם מוטל לברר את הדרך הנכונה כמבואר במסילת ישרים בתחילת ספרו
ויש רגע או כמה רגעים שבהם האדם מגיע לנקודת הבחירה ומוטל עליו לבחור בטוב
וזו נראית לי סברא יפה וישרה מאוד.