יורד לשדה חבירו - מתי חל החיוב לשלם? (1 צופה)

[בן הגולה]

אדם שהתחיל להשביח בנכסי חבירו ולא גמר מלאכתו, וכגון שבנה שלד בלבד, האם יוכל הבעה"ב לטעון שישלם רק כשישלים הכל?

 

[חיים ארוכים]

לא גרע מכל פועל דאין משלם לו אלא לכשישלים מלאכתו

 

[הצעיר שבחבורה]

לא גרע מכל פועל דאין משלם לו אלא לכשישלים מלאכתו

לחץ כדי לכווץ...

והרי קיי"ל "פועל יכול לחזור בו בחצי היום"?

 

[בן הגולה]

והרי קיי"ל "פועל יכול לחזור בו בחצי היום"?

לחץ כדי לכווץ...

שם זה מבוסס על 'כי לי בני ישראל עבדים' ולא עבדים לעבדים מה שלא שייך ביורד.

 

[הצעיר שבחבורה]

שם זה מבוסס על 'כי לי בני ישראל עבדים' ולא עבדים לעבדים מה שלא שייך ביורד.

לחץ כדי לכווץ...

לא השבתי אלא על מה שהניח בפשטות שפועל אינו מקבל שכרו עד שיגמור מלאכתו
ומש"כ מר, אי כוונתו שאכתי מהא דבעינן ל"כי לי בני ישראל עבדים' מוכח דבלא זה אינו חייב לשלם לו, ולהוכיח מזה דביורד דלכאו' לא שייך דין זה דעבדים אין צריך לשלם לו עד שיגמור מלאכתו.
אכתי אין הנדון דומה לראיה, שהרי בפועל גמר מלאכתו הוא מה שהתנו ביניהם ועל דעת לעשות מלאכה זו ירד
מה שאין כן ביורד, שאין לבעל הבית אלא מה שעשה מרצונו, וכל שיש בזה תועלת לבעל הבית, חייב לשלם

 

[תיבת גמא]

מה שאין כן ביורד, שאין לבעל הבית אלא מה שעשה מרצונו, וכל שיש בזה תועלת לבעל הבית, חייב לשלם

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה יש כאן סברא נוספת, שבשונה מפועל שרוצה הבעלים המלאכה לכתחילה.
אבל כאן שזה דיעבד, יאמר לו לא מעוקצך ולא מדובשך, היינו שאיני חפץ לטרוח בסיום המלאכה,

 

[הצעיר שבחבורה]

לכאורה יש כאן סברא נוספת, שבשונה מפועל שרוצה הבעלים המלאכה לכתחילה.
אבל כאן שזה דיעבד, יאמר לו לא מעוקצך ולא מדובשך, היינו שאיני חפץ לטרוח בסיום המלאכה,

לחץ כדי לכווץ...

במאי קמיירי הכא?
אם בשאומר לו טול עציך ואבניך, הרי אף כשגמר המלאכה יכול לומר כן
וע"כ בשאינו אומר לו כן, וא"כ הרי אינו אומר לו "לא מדובשך ולא מעוקצך".

 

[תיבת גמא]

אם בשאומר לו טול עציך ואבניך, הרי אף כשגמר המלאכה יכול לומר כן

לחץ כדי לכווץ...

כב' בטוח ? [הנידון בגמ' הוא מצד הפועל כדומה

 

[הצעיר שבחבורה]

כב' בטוח ?

לחץ כדי לכווץ...

כ"כ השו"ע (חו"מ שעה ב) "אמר ליה בעל השדה עקור אילנך ולך שומעין לו"

 

[תיבת גמא]

כ"כ השו"ע (חו"מ שעה ב) "אמר ליה בעל השדה עקור אילנך ולך שומעין לו"

לחץ כדי לכווץ...

אני מסופק אם גם בעשוי ליטע בודאי [ היינו דשו'ע אולי מיירי באינו עשוי ליטע

 

[הצעיר שבחבורה]

אני מסופק אם גם בעשוי ליטע בודאי [ היינו דשו'ע אולי מיירי באינו עשוי ליטע

לחץ כדי לכווץ...

בסמ"ע שם איתא בהדיא שאף בשדה העשויה ליטע שומעין לו יעו"ש

 

[בן הגולה]

בסוגיות של חזרת פועלים אין דיון על עיכוב השכר כלל ולכל היותר ידו על התחתונה כשהוקרה המלאכה.
אמנם שם ברור שנשכר לעשות מלאכה. אמנם ביורד, התשלום איננו על מלאכתו אלא על מה שקיבל בעה"ב בפועל.

ומכאן השאלה, האם כשבנה שלד לבית הבעה"ב יוכל לטעון ששלד איננו שוה לו דבר בפני עצמו אלא כשיהיה חלק מבית שלם.
וזה ברור שכשתושלם בניית הבית כולו חייב לתת לו את ערך השלד.
או שבכלל החיוב הוא משום ההשבחה ועליית הערך של הנכס בכל דרך שיגרום לכך היורד.

 

[תיבת גמא]

בסמ"ע שם איתא בהדיא שאף בשדה העשויה ליטע שומעין לו יעו"ש

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי בטוב'י שהוא מחלוקת עי'ש. ( אמנם להלכה משמע כמו שכתבתם

 

[חיים ארוכים]

והרי קיי"ל "פועל יכול לחזור בו בחצי היום"?

לחץ כדי לכווץ...

הוא יכול לסיים מלאכתו באמצע היום ולקבל שכרו משום דאז הוא סיום מלאכתו, אך אינו יכול לבקש שכר באמצע היום ולהמשיך לעבוד

 

[חיים ארוכים]

בסוגיות של חזרת פועלים אין דיון על עיכוב השכר כלל ולכל היותר ידו על התחתונה כשהוקרה המלאכה.
אמנם שם ברור שנשכר לעשות מלאכה. אמנם ביורד, התשלום איננו על מלאכתו אלא על מה שקיבל בעה"ב בפועל.

ומכאן השאלה, האם כשבנה שלד לבית הבעה"ב יוכל לטעון ששלד איננו שוה לו דבר בפני עצמו אלא כשיהיה חלק מבית שלם.
וזה ברור שכשתושלם בניית הבית כולו חייב לתת לו את ערך השלד.
או שבכלל החיוב הוא משום ההשבחה ועליית הערך של הנכס בכל דרך שיגרום לכך היורד.

לחץ כדי לכווץ...

בגמ' מבו' דאם בנה לו גדר מג' רוחות אין חייב לשלם לו כל עוד לא גדר את הרבעית, ולא אמרינן דהשביח לו במה דמעתה אין צריך להוסיף רק גדר מרוח אחת ולא מד' רוחות, מבואר דאין נהנה על חצי עבודה

 

[בן הגולה]

בגמ' מבו' דאם בנה לו גדר מג' רוחות אין חייב לשלם לו כל עוד לא גדר את הרבעית, ולא אמרינן דהשביח לו במה דמעתה אין צריך להוסיף רק גדר מרוח אחת ולא מד' רוחות, מבואר דאין נהנה על חצי עבודה

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה שם אין השבחה בגוף הקרקע אלא הנאה שמשתמרת בכך ובלא שגדורה לגמרי אין הנאה וצ"ת

 

[חיים ארוכים]

לכאורה שם אין השבחה בגוף הקרקע אלא הנאה שמשתמרת בכך ובלא שגדורה לגמרי אין הנאה וצ"ת

לחץ כדי לכווץ...

גם משלד אין הנאה בלא סיום הבניה, וכל ההנאה שיש הוא או עליית הערך או הנאה שכשירצה לבנות יהיה לו קל מהר וזול יותר, מחמת השלד או מחמת הגדר מג' רוחות

 

[בן הגולה]

גם משלד אין הנאה בלא סיום הבניה, וכל ההנאה שיש הוא או עליית הערך או הנאה שכשירצה לבנות יהיה לו קל מהר וזול יותר, מחמת השלד או מחמת הגדר מג' רוחות

לחץ כדי לכווץ...

איני בקיא מספיק בזה אך זכורני שיש שתי תביעות חלוקות א. נהנה. ב. אישתרשי.
הגדר איננה בנוייה ברשותו אלא מהנה אותו בכך שהשדה גדורה.
השלד הנ"ל נהפך לחלק מממונו ואינ"ז הנאה בעלמא אלא שנתרבה ממונו ממש.

 

[הצעיר שבחבורה]

הוא יכול לסיים מלאכתו באמצע היום ולקבל שכרו משום דאז הוא סיום מלאכתו, אך אינו יכול לבקש שכר באמצע היום ולהמשיך לעבוד

לחץ כדי לכווץ...

מי ממשיך לעבוד כאן? היורד סיים את מלאכתו

 

[הצעיר שבחבורה]

בגמ' מבו' דאם בנה לו גדר מג' רוחות אין חייב לשלם לו כל עוד לא גדר את הרבעית, ולא אמרינן דהשביח לו במה דמעתה אין צריך להוסיף רק גדר מרוח אחת ולא מד' רוחות, מבואר דאין נהנה על חצי עבודה

לחץ כדי לכווץ...

שם מיירי בגודר בין שלו לבין חבירו, ואינו נהנה כל זמן שאינו מוקף לגמרי.
ויפה השיבוך בזה לעיל

איני בקיא מספיק בזה אך זכורני שיש שתי תביעות חלוקות א. נהנה. ב. אישתרשי.
הגדר איננה בנוייה ברשותו אלא מהנה אותו בכך שהשדה גדורה.
השלד הנ"ל נהפך לחלק מממונו ואינ"ז הנאה בעלמא אלא שנתרבה ממונו ממש.

לחץ כדי לכווץ...