נכון. ואני חושב שהמנעד הזה לא ראוי לנזרי הבריאה ונשותיהם
- מתחיל חוט שומר מצרות נפשו
- תאריך התחלה
דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום
נשותיהם של נזרי הבריאה צריכות להראות כמו איראניות?
זה יהודי בעיניך?
אגב, אמרה לנו שכנה, שברחה מאיראן, שבאיראן מתמחים בניתוח פלסטי של אף, כי זה הדבר היחיד הגלוי בתלבושת הנשית שלהם - ולכן משקיעות בזה הרבה
ועוד אמרה, שלמרות הלבוש הזה - הפריצות שם ברמה אדירה
זה יהודי בעיניך?
אגב, אמרה לנו שכנה, שברחה מאיראן, שבאיראן מתמחים בניתוח פלסטי של אף, כי זה הדבר היחיד הגלוי בתלבושת הנשית שלהם - ולכן משקיעות בזה הרבה
ועוד אמרה, שלמרות הלבוש הזה - הפריצות שם ברמה אדירה
איראניות?
אני מתפלא עליך.
איך לאה רבקה רחל ולאה היו נראות לדעתך? עם פאה כשרה?
אמותינו הקדושות שמו שני כיסויים ורדיד, הבוז הזה רק מראה כמה התרבות הקלוקלת חדרה עמוק לתודעה.
ה֣וֹי הָאֹמְרִ֥ים לָרַ֛ע ט֖וֹב וְלַטּ֣וֹב רָ֑ע שָׂמִ֨ים חֹ֤שֶׁךְ לְאוֹר֙ וְא֣וֹר לְחֹ֔שֶׁךְ שָׂמִ֥ים מַ֛ר לְמָת֖וֹק וּמָת֥וֹק לְמָֽר׃
אשמח לקבל תמונה שלהן כדי להווכח
מענין שהמצרים היללו את יופיה של שרה
ומ"מ נראה שחסר לך הרבה בהבנת ההגדרה של צניעות
צניעות איננה פורמט לבוש קבוע לדורי דורות, אלא חסרון ההתבלטות כלפי מה שמקובל באותו מקום ותקופה
והדורש לבוש של ימי הקדמונים בתקופות שהלבוש הזה כלל לא נהוג - פשוט לא מבין מה היא צניעות
אין זו צניעות אלא התבלטות
וכי נראה לך שהיתה מגיעה לכאן אותה רחל אימנו מהדמיונות שלך - המראה שלה היה נבלע ברחוב - או שהיה צריך מאמץ רציני כדי לא לסובב את הראש אליה
בנשים שלנו שלבושות כמו שלבושות הנשים שלנו שנחשבות כצנועות - לא צריך מאמץ רציני כדי לא לקלוט את דמותן, הן פשוט בלועות
בחבורה של השאליות, כשהן בשכונה שבה זה לא מקובל - צריך מאמץ שלא לקלוט את דמותן
מו"ר אמר לי פעם 'בזאת תבחנו' אם לובשות השאל, בחורף, מסתפקות במעיל רחב ולא בשאל - אות הוא שהן מבינות ענין, שהנידון הוא הסתרת צורת הגוף, ובחורף די במעיל רחב, אבל אם גם בחורף הן לובשות שאל בולט - הרי שהן צריכות כיוונון בעניין הזה.
מענין שהמצרים היללו את יופיה של שרה
ומ"מ נראה שחסר לך הרבה בהבנת ההגדרה של צניעות
צניעות איננה פורמט לבוש קבוע לדורי דורות, אלא חסרון ההתבלטות כלפי מה שמקובל באותו מקום ותקופה
והדורש לבוש של ימי הקדמונים בתקופות שהלבוש הזה כלל לא נהוג - פשוט לא מבין מה היא צניעות
אין זו צניעות אלא התבלטות
וכי נראה לך שהיתה מגיעה לכאן אותה רחל אימנו מהדמיונות שלך - המראה שלה היה נבלע ברחוב - או שהיה צריך מאמץ רציני כדי לא לסובב את הראש אליה
בנשים שלנו שלבושות כמו שלבושות הנשים שלנו שנחשבות כצנועות - לא צריך מאמץ רציני כדי לא לקלוט את דמותן, הן פשוט בלועות
בחבורה של השאליות, כשהן בשכונה שבה זה לא מקובל - צריך מאמץ שלא לקלוט את דמותן
מו"ר אמר לי פעם 'בזאת תבחנו' אם לובשות השאל, בחורף, מסתפקות במעיל רחב ולא בשאל - אות הוא שהן מבינות ענין, שהנידון הוא הסתרת צורת הגוף, ובחורף די במעיל רחב, אבל אם גם בחורף הן לובשות שאל בולט - הרי שהן צריכות כיוונון בעניין הזה.
ר' יואל שליט"א, האם כבודו צריך סיפור מאיזו שכנה בשביל להגיד שהגמ' בקידושין (מט:) צודקת? ["עשרה קבים זנות ירדו לעולם, תשעה נטלה ערביא"]
וכעת אתה מקיש כך על יהודיות צנועות?! מכנה אותן איראניות?
וכי האיראנים המציאו את הצניעות?, זו דוגמא שאני שומע הרבה מחילוניים... אני מאד מתפלא לשמוע כאן מוטיבים כאילו על שומרי תומ"צ!
חלילה לומר כן על אנשים שרוצים לשמור על צניעות, כאשר הניסיון הזה הוא קשה לכל בר דעת, - כאמור לא בשופטני עסקינן.
משפטי פרובוקציות של שונאי דת כמו ר"ע תל-אביב ודומיו הם "ישראל זו לא איראן", ועוד הרבה היקשים בכגון דא ממדינה זו לשומרי התורה
המצרים היללו אותה אל פרעה מסיבה אחת פשוטה, ראה רש"י עה"מ (יב יא) ורמב"ן. "שהיו המצרים שחורים ומכוערים".
וכ"ת מכך שהייתה שרה גלויה - חלילה?
לבד מכך ידוע לכל על התרבות הצנועה יותר של פעם, אני בכלל לא מבין את הדיון, זה פשוט שאימותינו היו מכוסות הרבה יותר מנשותינו. רוצה תמונה?
מגילה י: וכן בסוטה י: "כי הא דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה, זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים. מנלן - מתמר. דכתיב ויראה יהודה ויחשבה לזונה - כי כסתה פניה. משום דכסתה פניה ויחשבה לזונה?! אלא משום דכסתה פניה בבית חמיה ולא הוה ידע לה!" ראה רש"י אם צריך. יהודה לא מזהה את כלתו!... אין צורך להמשיך
"איה שרה אשתך... הנה באהל" הלוואי עלינו...
וגם אם אנו לא בעד השאלים, מכל הטעמים. עדיין לא הצלחתי להבין מה הבעיה לתשומת לב זו, אז תסתובב לכיוון ערימת הסחבות ותביט, שוין, יש בעייה בזה?
נערך לאחרונה:
הגזמת!
בלי בכלל - איסור דאורייתא.
פיאה רעשנית - פריצותא בעלמא!
אתה רואה מה קורא כששמים דגש על משהו אחד, ולא מחשבנים את ההלכה!
ואעפ"כ היא לא הלכה עם זה ביום-יום.
כלומר, גם אם הפיאות יהיו יפיפיות, זה לא יגרום לאלו שהולכות בגילוי ללכת עם.
הרב @עמוסיך והרב @ן' מיגאש היקרים.
הודועתיכם נפלאות, כל מילה פנינה, ויש הרבה מה לדון בהם.
אבל זה לא קשור לכאן!
בבקשה נא לדון על כשרות הפיאה, והאם פיאה באופן כללי ראויה או לא,
ללא שום קשר לפיאות הנפוצות היום, זה פשוט לא קשור!
תדמיינו שכעת אנחנו לפני מאה שנה, ועל זה הויכוח!
וודאי שאין עכשיו מקום לדון ב'שאלים' 'רדידים' ו'סמרטוטים', שההקשר ביניהם לנושא המקורי מקקרי בלבד.
בבקשה, אינני רוצה לפנות למנהלים.
הודועתיכם נפלאות, כל מילה פנינה, ויש הרבה מה לדון בהם.
אבל זה לא קשור לכאן!
בבקשה נא לדון על כשרות הפיאה, והאם פיאה באופן כללי ראויה או לא,
ללא שום קשר לפיאות הנפוצות היום, זה פשוט לא קשור!
תדמיינו שכעת אנחנו לפני מאה שנה, ועל זה הויכוח!
וודאי שאין עכשיו מקום לדון ב'שאלים' 'רדידים' ו'סמרטוטים', שההקשר ביניהם לנושא המקורי מקקרי בלבד.
בבקשה, אינני רוצה לפנות למנהלים.
מחילה על הבורות. היכן נאסר יציאת פרועת ראש לשוק בתורה? משום שיער באישה ערווה?, אבל אני חושב שאם - כדבריו מדובר בדבר יפה ומושך יותר מהמותר הרי שהגענו לגדרי "כי קולך ערב ומראך נאווה" וכו' וכבר חז"ל הביאו דוגמאות מבגדי צבעונין שעל הכותל וכו' שאינן - רשמית - בכלל הגזירה אך נאסרו.
ושוב, אני בסה"כ ניסיתי למתן תגובות אשר רק הסיטו את דברי כותביהן ממטרתם. הוא כתב שהספרדיות [נקרא לאדם בשמו] מסירות יותר מהאשכנזיות את כיסוי הראש, ואילו לובשי הפאה אולי יעברו לפאה מודרנית וצעקנית. אני התפלאתי שהוא -כדאמרי אינשי- 'מרים להנחתה'... לשותפיו לוויכוח
אני מוחל על הבורות, הקב"ה אין לי מושג...
(כתובות עב.)
כך שכל טענה שהיא, לא תסתור את ההלכה.כך שלהתחיל לטעון טענות מסגנון 'רוח המחוקק' שגוברת על 'חוקת יסוד' מזכיר דברים מאוד לא טובים..
ולכן בדיוק, לא בדיוק הבנתי מה ענית, שאם בגלל הפיאות ילכו פחות בגילוי ראש - זה באמת סיבה טובה ללכת עם פיאות.
הרב, אם התחלת בדרך צחות אמשיך כך, אם בשר ודם יש בכוחו למחול, הרי שקוב"ה עאכ"ו.
אני לא יודע אם שמת לב, אבל אני לשנייה לא יצאתי נגד לבישת פאה, לא דיברתי נגד הלובשות או בעליהן.
הסגנון, הסגנון הוא זה שגרם לי להתערב. כאשר מישהו קורא לאישה עם 'שאל' איראנית, הערתי את הערתי [והבנתי את הערתך בנושא]. כנ"ל בשאר דברים כאשר היה נשמע זלזול בקהל או ביטוי שקצת יצא משליטה השתדלתי לדייק את הרב שכנראה ממילא התכוון לכך.
כאשר הרב הנ"ל טען שיותר "לא לובשי פאות" מורידות את הכיסוי ראש מאשר "לובשי הפאות" לא הייתי יכול יותר מלצחוק מהיכן לקח צדיק זה את הנתון המוזר, בוודאי שלא מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אלא שאגב ריתחא דאוריתא נשלפים מילים, שלעיתים מוזילות את ערך המאמר כולו.
שוב, כאשר זה מתארך - כמו שכבר העיר כבודו - זו זליגה מהנושא שצריכה להיפסק. יישר כח
קודם כל 'האומר קוב"ה ותרן יוותרו...' רח"ל.
צודק לחלוטין, אבל תבין שכך גם מרגיש הצד השני.
מגיע מישהו, מתחיל לפקפק בהלכה פסוקה, לזללל בנות ישראל ולהוציא עליהם לעז, טבעי ביותר שזה יעורר ריאקציה והתנגדות, בדיוק כפי שאתה הרגשת.
ואז נשלפות מילים..
והצד השני משיב גם הוא בחריפות, ואז כמו מנטרה העסק מדרדר מדחי אל דחי...
עכ"פ, אשמח אם הדיון ישוב למסלולו.
לא ממש איסור תורה, וראה ברבים שעסקו בזה שלא הגדירו זאת כאיסור, כגון אגרות משה, למרות לשונו של תנא דבי רבי ישמעאל - אזהרה לבנות ישראל, אלא כמצוה קיומית.
ברור שחילוניות לא ילכו בפאה כל הזמן, זה לא נוח, וחם, ומפריע לתפקוד היומי
אבל כשרוצות להתייפות - פאה או תוספות שיער הן מראה נפוץ אצל רבות
לא יודע ממי מקובל, ומי הם תלמידי החזו"א הנ"ל.
אבל כבר הבאתי באשכול דברים מפורשים ממרן החזו"א, כפי שמעיד הגרח"ק.
וכמדו' שכבר כתבתי, שבימי נעורי הקפידו שלא לצאת מהבית במטפחתואצטט ממה שראיתי כעת מובא בשם הגר"ח קניבסקי, מספר הזכרונות ממרן החזו"א זללה"ה
העידו משמו, שמוטב ללבוש פאה נכרית אע"פ שנראה כעין שערותי' (דמ"מ ניכר) מללבוש מטפחת שקשה ליזהר בזה לכסות כל השער
המשמעות הפשוטה, תמר כסתה פניה בבית חמיה, ולכן כשראה אותה חמיה ברחוב לא הכיר אותה...
כלומר, בבית חמיה היו פניה מכוסות, וברחוב מגולות?
כלומר, בבית חמיה היו פניה מכוסות, וברחוב מגולות?
כעת כשהייתה במסווה של פרוצה [של הדור ההוא] פניה גלויות, פשוט
פשוט כל כך?
גלתה את עצמה לצורך המסווה?
ובר מן דין
וַתְּכַ֤ס בַּצָּעִיף֙ וַתִּתְעַלָּ֔ף
מחילה, לא קראת את הגמ' לעיל, זו ציטטה
ואם תלונותיך, לא עלי תלונותיך כי אם על חז"ל - והייתי מצפה לקצת יותר כבוד אם אתה מקשה מרש"י... על רב שמואל...
לא כי, אלא פשוט שכסתה פניה בבית חמיה, אין הכוונה שהלכה עטופה כלל, אלא שנהגה בצניעות ולכך לא הכירה יהודה.
- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,443
- נקודות
- 1,280
חבל שטענת את זה, כי זה מוריד את הרמה של כל הטיעונים שלך.
מאיפה אתה יודע את זה?
באותה מידה אני יכול לטעון שהם הלכו בפאה רעשנית.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אבא ביתך
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אורות
- אוריאל
- אוריה ק.
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אמר הקטן
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנש א'
- אנשיל
- אספן עתיקות
- אפרים
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- בדליג
- בודד על גג
- בור סוד
- בין החכמים
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בעולם
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- גביהא בן פסיסא
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- הבנש"ק
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השוקד
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- חוצניק
- חזקי
- חיים ארוכים
- חיינו
- חן וחסד
- חסידישער יונגרמאן
- חקר הלכה
- טביה
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יהונתן איבגי
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- יחיאל דוד
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יקטן
- יראת ה'
- ירושלמי יונגרמאן
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כללים
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לב שומע
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאן דכר שמיה
- מאריס01
- מביט
- מבקשי תורה
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מי ישורנו
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה נ
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבדא דקודשא בריך הוא
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל העכט
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שאינו יודע לשאול
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שטייגעניסט
- שלום23
- שלומי
- שלמה דייטש
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- שמעון ן' יוסף
- תורת פיך
- תיבת גמא
- תיקו
- תלמיד אחד
- תלמיד חכמי הדור
- תנא קמא
- תשב"ר
- תתאה גבר