מצורף כאן ספר יפה בענין בטחון. לא שלי. קבלתי.
יש הרבה מ"מ, ועונה על השאלה שלך.
 

קבצים מצורפים

בעולם נהוג להסביר ביטחון, שבוטח בהשי"ת שוודאי יעשה לו רק טוב, ונשאלת השאילה על סמך מה? והרי לפעמים הקב"ה מחליט להעניש (שלא יקרה).
א. שיטת החזון איש ידועה שבטחון הוא להאמין שרק הוא פועל הכל ולא הסיבות וגם בעת צרה עי תשובה ותפילה ומעשט הכל יכול להשתנות. ולהשקיע בזה ולא בהשתדלות גשמית.
ב. ישנם שיטות ע במכתב מאליהו עפ הגמרא בסוף סוטה בטלו אנשי אמנה ופירש רשי אנשים הבוטחים בקבה לבזבז מממונם לצדקה וצרכי מצוה.
ג. עיין בספר המספיק לעובדי השם לרא בן הרמבם שמונה מדרגות שונות בבטחון. ודרגת החזון איש נקראת בפיו הפקדה. שמפקיד כל עניניו להשם.
ד. בספר העיקרים. וגם מגמרא סוף ברכות גבי הלל. בוטח בה משמועה רעה לא יירא. משמע דאכן יהיה טוב. וע בביאור הגרא על הגמרא. בשתי הלישנות. ובמהרל שער הבטחון בנתיבות עולם. ודוק.
 
א. שיטת החזון איש ידועה שבטחון הוא להאמין שרק הוא פועל הכל ולא הסיבות וגם בעת צרה עי תשובה ותפילה ומעשט הכל יכול להשתנות. ולהשקיע בזה ולא בהשתדלות גשמית.
שמעתי פעם מהגרי"מ ארלנגר שליט"א שהחזו"א גם מודה שיש דרגה בבטחון שבוטח שאכן יהיה טוב, רק הוא סובר שזו דרגה גבוהה ואינה נדרשת מהאדם באופן רגיל, והפירוש הפשוט בבטחון הוא להאמין וכו'.
 
שמעתי פעם מהגרי"מ ארלנגר שליט"א שהחזו"א גם מודה שיש דרגה בבטחון שבוטח שאכן יהיה טוב, רק הוא סובר שזו דרגה גבוהה ואינה נדרשת מהאדם באופן רגיל, והפירוש הפשוט בבטחון הוא להאמין וכו'.
החזון איש עצמו מסיים דרוח פנימית מבשרת את האדם כי השם יהיה בעזרו. וממ משנת רא בן הרמבם מרבותינו הראשונים תהיה לעיניים לכל המעיין בזה.
 
רש"י בתהילים על הפסוק "וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני" כותב "שכבודו של מלך להושיע הבוטחים בו"
ונראה שזה גם דלא כהחזו"א שהאדם בדרגה גבוהה אלא שיש לו על מה לסמוך
[ולפ"ז לכאורה יש להסביר מה שרשעים היו אלא כו']
 
בעולם נהוג להסביר ביטחון, שבוטח בהשי"ת שוודאי יעשה לו רק טוב, ונשאלת השאילה על סמך מה? והרי לפעמים הקב"ה מחליט להעניש (שלא יקרה).
אין ע"ז מספיק אשכולות???..
תעשה חיפוש למילה ביטחון, ותרווה נחת.
 
אענה גם אני חלקי.
בטחון לא בהכרח שהקב"ה יעשה מה שנראה לך הטוב, כי יש הטוב האמיתי ואכהמ"ל.
אלא הידיעה שהקב"ה מנהל את הכל וא"כ אין מקום לדאגה.
משל לבחור שכל חבריו התארסו ונישאו והוא עדיין מחכה, חבריו כבר יש להם ילדים והוא עדיין בישיבה.
הרי א"א להסביר את דאגת הבחור ליום המחר.
אך אם היה אותו בחור יודע בוודאות שהוא הולך להתארס כשיהיה בן 30. היש מקום לדאגה? אולי יכאב לו על כך וכדו' אבל לחץ ודאגה? הרי ברור לו מתי יבוא זמנו
כי הדאגה באה מאי וודאות.
אבל הבוטח בה' חי בתחושת וודאות, כי אפי אם אינו יודע מה יהיה איתו, הרי עצם הידיעה שה' כן יודע מה ומתי ועושה הטוב בשבילו - על אף שקשה הדבר - אבל דאגה אין.
 
שמעתי משל של ר' מיילך לאוטבוס שהיה נוסע ולפתע התחיל לדרדר במדרון הנוסעים היו בטוחים שהנהג לא עלה עדין ונכנסו לבהלה עד שאחד מהנוסעים הבחין שהנהג יושב במקומו ושולט בנסיעה אז כולם נרגעו
כמובן שישנם דרגות באמונה ובכוחה לשנות דברים אבל ודאי שאם אדם יאמין לפחות שמה שיש זה טוב כבר ירדו לו רוב הדאגות
 
המעיין בספרי המוסר יראה שבטחון זה לא רק לזרוק את החבילות הכבידות לרבש"ע,
אלא גם עבודה עצמית קשה להאמין שאין כח בלתו וא"כ מה לנו כועסים, אומבקשים דבר אחר מבלתי רצון הבורא, וגאוה וכבוד מאן דכר שמיה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון