אביי

תוספות במסכת בבא בתרא דף ע"ז א' ד"ה אמר אמימר כותבים: "וי"ל דגרסינן התם רבה מדאיירי אביי בתר הכי". והיינו, שמסתבר לגרוס שם במקום 'רבא' - 'רבה', משום שאם הגירסא היא 'רבא' הרי שקשה כי אביי צריך להופיע לפני רבא. אבל אם גורסים רבה, מובן שרבה לפני אביי. האם כלל הוא בכל הש"ס שאביי לפני רבא? כרגע...

מקור

יש לשאול שאלה פשוטה מאד (שמסתמא כ"א התעורר עליה, וממילא ריבוי התשובות אמור להיות בהתאם - "איש לפי מהללו" - מלשון משלי כז, כא), מדוע נקטו בסגנון ונהפוכו דעולם הפוך, ולא אמרו בלשון "קודם מערכה גדולה, ואחריה מערכה שניה ואחריה" [ולדוגמא אציין שאלת החינוך (שו) המפו' על ספירת העומר].

אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם (איכה ג, ג) אי' מהאריז"ל (שער הגלגולים הקדמה ל"ו) אביי נרמז בר"ת פסוק אך בי ישוב יהפך. אולי רמז לפסיקתא רבתי (פיסקא כט): אמרו משום אביי אין משיח בא אלא בתשעה באב. נוסחא אחרת: אין שמחה בא אלא בתשעה באב. ולכן אך בי ישוב יהפוך ר"ת אביי, כי אביי אמר...

היכן מצאנו שאליהו הנביא מרגיע את אביי? (לא מוכח אבל יתכן)

כידוע בכל מקום הלכתא כרבא לגבי אביי חוץ מיע"ל קג"ם. יש מי שהסביר את הטעם בזה?

למה לא נתכנה אביי בתואר רב?