עבירה

היכי תמצי שאדם ישחט כהלכה בהמה כשרה השייכת לו, ללא שום כוונה של קרבן או להבדיל עבודה זרה, ובזמן ומקום שמותר לשחוט, ובעצם הוא עשה בזה משהו שאסור על־פי הלכה.

קי''ל להלכה דאין שלדב''ע אצל מי מבני ישראל הדין שונה, ואצלו שפיר יש שליח לדבר עבירה?

כתי' בגמ': "שאני התם דאין שליח לדבר עבירה". פי', שהכלל "שלוחו של אדם כמותו" קיים רק בדיני ממונות, או להבדיל, לדבר מצווה, אבל לדבר עבירה לא שייך בהו שליחות. ולכאורה צריך להבין כיצד "מרגלא בפומי דאינשי" שאומרים על אדם בעל עבירה רחמנא ליצלן, "שלוחו של הס"מ" ר"ל ל"ע. והא אין שליח לדבר עבירה!

היכי תימצי, שאע"פ שאדם ישן לגמרי, מכל מקום עובר עבירה דאורייתא בכל רגע.

היכן מצאנו שהגמרא מסבירה שהתורה הקילה בעונשו של אחד שעבר עבירה, מפני שנתבייש בזמן העבירה?

ואם עשה מה שחשב אין עליו עוון (על המעשה). הכיצד?

מי הוא שמחייבים אותו לנהוג כחסיד והטעם, מפני שעבר עבירה?

הנה, נצטוינו בשס"ה לאוים, והסיבה שאנו לא עוברים עליהם לכאורה היא משום שכך ציוה השם. אך יל"ע מלשון התורה בכמה מקומות שנקטה שהטעם לא לעבור על האיסור הוא משום 'כי כל---- ונכרתה הנפש ההיא' . ולדוג', 'שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם, כי כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל'. 'כי כל נפש אשר לא תעונה...

בתורת החסידות הרבו לעסוק בעבירה לשמה (מקורה בגמ' נזיר כג:) הלכה למעשה. לדוגמא התולדות יעקב יוסף בפרשת משפטים כותב שצדיק הדור כשרוצה להעלות נשמות ישראל ולהוציאן מידי חובתן, צריך להיות גם הוא מחויב בדבר, היינו שיהיה בו מעין דוגמת חטא הרבים. אמנם הרמח"ל ורבי חיים מולוז'ין כתבו שדברי חז"ל אינם...

וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה במדרש רבה: היה ר"מ אומר אדם עובר עברה בסתר, הקב"ה מכריז עליו בגלוי, שנאמר ועבר עליו, ואין עבירה אלא לשון הכרזה. רמז לדבר ועבר בגי' מכריז.

אם מרגיש בנפשו שלא חטא מנעוריו כלל, ואיך יקיים מצות תשובה, אז מותר לו לעבור עבירה בכדי לשוב ולקיים מצות תשובה, כמו שמצינו אצל דוד המלך ע"ה שלא עשה זאת רק בכדי לקיים מצות תשובה כדבחז"ל, ופשוט הוא [1], כי בכל התורה כולה מצות עשה דוחה את לא תעשה. (אור פני משה ויחי) [1] וכתב בספר טעם הצבי (פ'...

איזה עבירה הצורה שהתורה כתבה אותה היא שאסור לגרום לעצמו לקבל את העונש של העבירה ולא שהמעשה עצמו אסור? (ונפק"מ שאם פטור משום מה מהעונש לא עבר על העבירה)

היכ"ת שמותר לאדם לעבור על עבירה מסויימת הגם שכל תנאי ופרטי העבירה קיימים ואינו לשום צורך מצווה (2 היכ"ת - לדעת כמה ראשונים)?