עדים זוממין

"וביאור ולא תענה ברעך עד שוא - לאסור להעיד על חברו אפילו דבר שאינו כלום ולא יתחייב בו כלום בבית דין, כגון שיעיד אמר פלוני ליתן לזה מנה ולא קנה מידו, כי "שוא" דבר בטל", (רמב"ן פרשת ואתחנן). ובמנחת חינוך מצוה ל"ז תמה על הרמב"ן, שלכאורה עדות זו שאין לה משמעות מחייבת אינה עדות כלל, וכמו שיעידו על...

באשכול אחר תחת הכותרת "מלתא דבדיחותא" הובאה ההודעה הבאה והשתא יש לדון, האם נתכוון בזה למלתא דבדיחותא? באם אכן נקבל בוודאות על אדם שיכול להיות ב2 מקומות בו זמנית, לכאו' יש לדון האם יפסל לעדות כיון שאי אתה יכול להזימה. ואם כי יש לעי' בזה שהרי מצינו שבא אדם ממקום למקום על ידי שם. ויתכן לחלק ששם...

לפי הצד שמזיק זה איסור וכלפי שמיא מה ההפרש בין פעולת המזיק לבין הפעולה של מי שחייב בקנס? מה דין ה'עדים זוממים' ומה הצד שיהיו כמזיק ממון ומה הצד שיהיה כקנס?

בפסוק כתוב וְעָמְד֧וּ שְׁנֵֽי־הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־לָהֶ֥ם הָרִ֖יב וכותב המלבי"ם "ופי' ועמדו שני האנשים , ו אשר להם הריב , וצריך שגם הבעלי דין יעמדו שם, בעת הזמת העדים. כענין "יבא בעל השור" כמ"ש בסנהדרין יט." האם ידוע למישהו מקור לדין זה? האם בעלי הדין צריכים להיות בשעת ההזמה מדין "בעל השור"?

מה הנפק"מ (אם יש בכלל) בין "הנה עד שקר העד שקר ענה עד שתשקר גופה של עדות" ל"לענות בו סרה עד שתסרה גופה של עדות".

במשנה ריש מכות יש 2 דוגמאות לעדים זוממין שאין עושין בהם דין הזמה, ובעמוד ב' יש עוד 3 דוגמאות ואיתא בגמרא בעמוד ב' רמז לעדים זוממין שלוקין, והגמרא מסבירה שמחמת לא תענה אינם לוקין משום דהוי לאו שאין בו מעשה. וא"כ נשאלת השאלה למה באמת כן לוקין, על איזה לאו עברו? או שזה מכת מרדות מדרבנן?