עמידה

הגמ' אומרת (שבועות ל) דאף ר"י שסובר שבע"ד אינם מחויבים לעמוד בכל זמן הדיון, מודה בגמ"ד דבעי עמידה, מטעם דלא גרע מעדים שחיבתם תורה לעמוד לפני הדיינים. ומבואר דאין צד לומר שבעדות סיבת החיוב היא צד שקר שימנע ע"י כללי הטקס, דא"כ לא מסתבר להעתיק את זה לבע"ד, שבהם חובת הדרישה וחקירה ומניעת צד שקר...

הרמ"א בסי' מ"ח מביא שיש להתנועע בתפילה משום כל עצמותי תאמרנה ובמשנ"ב שם בסק"ה הביא שיש שחלקו וכתבו שרק בפסוקד"ז קרי"ש ותורה יש להתנועע וקצת צ"ב הרי נפסק בסי' צ"ה בשו"ע שצריך לעמוד בתפילה כעבד בפני רבו באימה ביראה ובפחד ושם הרמ"א לא חולק ומדוע הדברים לא סתורים. (ובאמת יל"ע לגבי קרי"ש אי שייך אימה...

האם הדין לעמוד או לשבת [ אשכנזי או ספרדי ] הוא דווקא בהנחת של התפילין בעצמם אבל הקשירה יכולה להיות או בעמידה או בישיבה ??

אברך חב"די סיפר לי, שבימי בחרותיו היה באיזה עיר נידחת בארצינו הק' שרובם - ר"ל - אינם שומרים תורה ומצוות לע"ע. הוא אמר, שתמיד הם חיפשו כל־מיני בחורים ("נוער שוליים") שישלימו להם מנין למנחה מעריב. פעם הגיעו אליהם בחורים שכאלו, נכנסו והתחילו הקהל בתפילתו תפילת ערבית, ולאח"כ יצאו בלי כל התראה...

מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה אולי זה היה תפילה שיבער הקב"ה את השונאים, ולכן אמר לו הקב"ה כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, ואין עמידה אלא תפילה, כמו שדרשו חז"ל (ברכות ו:) בפסוק אל המקום אשר עמד שם.

מה מקור המנהג שאנשים שומעים רעם ישר קופצים ונעמדים ומברכים? חפשתי ומצאתי כדלהלן שהיעב"ץ בסידור בית יעקב כתב זאת, אי"ז משנ"ב ואנשים מקפידים ע"ז מאוד. הנה המקורות בהם כתוב לברך בעמידה הינם בודדים הנה דעת היעב"ץ [סידור בית יעקב לפני ברכת השחר אות א', עמ' קכ"ז] היא ממש להדיא דיש לברך בעמידה וז"ל...

בשוע כתב ליל תשעה באב ויומו, יושבים בבית הכנסת לארץ עד תפילת המנחה. והרמ"א כתב (ועכשיו נהגו לישב על ספסליהם מיד אחר שיצאו מבית הכנסת שחרית, ומאריכין עם הקינות עד מעט קודם חצות).

מתוך ה'מגדלות מרקחים': קום בלק (כג יח) בדרכי משה (או"ח סי' נ"ו בשם הגהות מיימוניות) הביא ירושלמי "קום כי דבר ה' אליך, מכאן א"ר אליעזר, כד עני אמן יהא שמיה רבא כו' וכל דבר שבקדושה בעי למיקם ארגלוהי", והיינו דמייתי ראיה מאהוד בן גרא שעמד על רגליו כשאמרו לו דבר אלקים לי אליך. והקשה בבגדי ישע (או"ח...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב (יח יד) במגילה כא. "תנו רבנן מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד, משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב". וקשה א״כ איך משה רבינו ישב כאן ללמד את העם, ובשלמא "ושפטתי בין איש ובין רעהו" דהיינו...