ענני הכבוד

ידוע מהגר"א בביאורו לשה"ש, שיו"ט דסוכות הוא על החזרת ענני הכבוד אחר הריצוי של יוה"כ, שהעננים נסתלקו בחטא העגל, ואחר יוה"כ כשהתחילו לבנות את המשכן בטו' תשרי חזרו ענני הכבוד, ולכאו' הוא נגד מקרא מפורש בנחמיה פרק ט', {יח} אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר...

קיימא לן שנשים פטורות מן הסוכה, וילפינן לה מקרא 'כל האזרח' למעט נשים. וצ"ע הרי גם הם היו באותו הנס שהיו מוקפות בענני הכבוד. ובכדי ליישב נקדים מש"כ רבנו הגר"א בכמה מקומות שעיקר הטעם של חג הסוכות הוא משום שאז חזר גלוי ענני הכבוד, וגם חזר בקביעות ולעין כל, וזה טעם חג סוכות משום ענני כבוד. וכ"כ...

סוכה זכר לענני כבוד (סוכה ב:), ולכן זוכין להיות סוכה ברוח הקודש (רבינו בחיי ראה טז, יד כד הקמח ערך סוכה), כי אמרו במדרש רבה (בראשית יג, יב) חמשה שמות נקראו לו וכו' חזיז שהוא משרה רוח הקודש על הבריות.

ואד יעלה מן הארץ, בתרגום יונתן וַעֲנַן יְקָרָא הֲוָה נָחִית מִתְּחוֹת כּוּרְסֵי יְקָרָא ולכן למדו חז"ל מפסוק זה להלכות סוכה, שהוא זכר לענני כבוד, כי גם הענן הזה היה ענן כבוד מתחת כסא הכבוד. ורמז לדבר, ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה בגי' לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם.

בגמ' (שבת צו עמוד ב) מבואר לכאו' שלא הועילו מדין מחיצות, דאיתא "משה היכן הוה יתיב - במחנה לויה, ומחנה לויה רשות הרבים הואי, וקאמר להו לישראל: לא תפיקו ותיתו מרשות היחיד דידכו לרשות הרבים" הרי שהיה מחנה לויה רה"ר, ואף שהיה מוקף בענני כבוד. אבל ברוקח מצאתי שכתב ספר הרוקח הלכות עירובין סימן קעח...