עקביא

יש לדון, האם חומרת איסור ביזוי תלמיד חכם,נאמרה דווקא על עם הארץ או גם מתלמיד חכם לתמיד חכם. והנה, מצינו שכתב השו"ע (יו"ד שלד מז): "וכן החכם בעצמו מנדה לכבודו לעם הארץ שהפקיר כנגדו ואין צריך לא עדים ולא התראה ואין מתירין לו עד שירצה החכם ואם מת החכם באים שלשה ומתירין לו". משמע שדווקא לעם הארץ...