אהרן

פינחס בן אלעזר, פינחס הוא אליהו (פרקי דרבי אליעזר פרק כט ופרק מז, רש"י ב"מ קיד: ד"ה לאו כהן), אפשר הטעם שזכה אלעזר בן אהרן לכזה בן יקר, לפי שאלעזר לא היה בחטא העגל, כמו שמובא במדרש תלפיות (נדפס בטעות בענף אלמנה): יש במדרש, כשראה אלעזר שהרגו לחור, רץ וברח ונחבא, ועזרו השם ולא היה שם בעת עשיית...

ראיתי מובא בכמה ספרים

כתב הבעל הטורים (שמות ז, יב): מטתם. ב' הכא ואידך ומטה אהרן בתוך מטותם איתא במדרש שגם במעשה קרח בלע מטה אהרן את מטותם וכשהוציאו אז חזר ופלטם ולכך לא הוציאו פרח וע"כ כתיב ויוצא משה את כל המטת חסר לפי שבלעם: ומבואר בדבריו [וכמדומה שכן משמע בעוד מדרש] שבעצם טבע מה שנכנס למשכן לפרוח, רק היה נס שמטה...

אי' בספר פני אריה [1] בפ' ויצא אם יקחו קורה ויחתכוה לנסרים חלקים בלי שיהיה בהם פגם, ואח"כ יקחום ביחד, אז יתחברו באופן שלא יוכלו להפרידם, שזהו מדרך הטבע, כאן אי' גם כן שמשה רבינו לקח עץ אחד וחתכם לי"ב נסרים, ואיתא בבעל הטורים בפרשת וארא ויבלע מטה אהרן את מטותם שגם כאן בלע מטה אהרן את מטותם, שנעשו...

וַיֹּצֵא פֶרַח וכו' וַיֹּצֵא מֹשֶׁה הסמיכות בא לרמז שמטה אהרן הוציא פרח בזכות משה רבינו, כמו שכתבו שהכח של אהרן היה ממשה רבינו.

וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן אי' ברשב"ם (בפסוק והנה היא לאה) כלל, שכל מקום שכתיב "והנה" זה מורה על דבר תימה ופלא, משמע שהיה למשה פלא על שפרח מטה אהרן. ואפשר על פי מ"ש בבעל הטורים בפ' וארא שמטה אהרן בלע את כל המטות של הנשיאים כשם שבלע את מטות החרטומים, ולכן לא הוציאו גם מטותיהם פרח, משמע שאם...

אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם יש לדקדק שמכאן משמע שעל המחתה של אהרן - שאינה בכלל מחתות החטאים - לא היה הציווי לעשותו ציפוי למזבח, ואולי על המחתה הזאת של אהרן כתיב ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה, היינו המחתה הידועה שהקטיר עליה קטורת יחד עם קרח ור"נ איש. ובזה אתי שפיר מ"ש רש"י...

אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן מָחָר אולי הקדים את קרח לפני אהרן לרמז מ"ש מהאריז"ל שלעתיד לבוא יהיה קרח כהן גדול, וזהו מחר, יש מחר לאחר זמן, שלאחר זמן לעתיד יהיה קרח כהן גדול.

הרה"ק רבי אהרן משה בהרה"ק ר' ישכר בערטשע לייפער מגרוסווארדיין. בעל 'ויקהל משה'. נפטר בשנת תש"ד דודו ורבו הרה"ק רבי מאיר מקרעטשניף זצ"ל העיד עליו שאינו מסיח דעתו מדבקות הבורא רגע אחד ביום. לאזנו הגיעה השמועה על בעל עברה אחד שמתגאה ואומר שאף רבי לא היה בכחו לעוררו בתשובה, הזמינו אליו ונטל כנורו...

וַיִּחַר אַף ה' בָּם ביאר בספורנו: שלא נכנעו תיכף, כמו שעשה דוד באמרו אל נתן "חטאתי". ודקדקו שמשמע מדבריו שאם היו אומרים תיכף "חטאנו" לא היו נענשים. והנה באמת אח"כ אמר אהרן אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר "חָטָאנוּ", ואולי לכן אהרן נרפא מיד מצרעתו, כמו שדרשו (שבת צז.) ויפן אהרן שפנה מצרעתו...

וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן, ברש"י להגיד שבחו של אהרן שלא שינה. אפשר לפי שדרך העולם שכאשר יש חלישות הדעת יש גם קצת תרעומת וממילא כאשר מתפייס נופל התרעומת, לא כן אהרן הכהן שאפילו שהיה לו חלישות הדעת שלא הקריב נשיא משבט לוי אבל לא היה לו שום תרעומת, וכאשר הבטיחו הקב"ה ופייסו ואמר לו שלך גדול משלהם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וימת נדב ואביהוא לפני ה' בהקרבם אש זרה לפני ה' במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם (ג ד) בתורת כהנים שמיני פרשה א', "שאילו היה להם בנים, היו קודמים לאלעזר ואיתמר, שכל הקודם בנחלה קודם בכבוד", היינו שאם היו בנים לנדב ואביהוא היו מתכהנים תחתם...

עֻזִּיאֵל דֹּד אַהֲרֹן במה היה עוזיאל דומה לאהרן הכהן?

קַח אֶת אַהֲרֹן, בש"ך על התורה (גימטריאות): קח את אהרן סופי תיבות חתן, קחנו בתופים ובמחולות ובשמחה גדולה, כמו שעושין לחתן. עכ"ל. אולי מכאן רמז למנהג ישראל בכמה מקומות ללוות את החתן מביתו לבית הכנסת בשירות ותשבחות.