• אנחנו שמחים לבשר לחו"ר הפורום על תוספת חדשה ומרעננת לפורום - מערכת חידונים תורנית - לפרטים >>>>

אהרן

  1. ה

    ניסן ו' ניסן - יומא דהילולא רבי אהרן ראטה זי"ע בעל שומרי אמונים זצ"ל

    הרה"ק רבי אהרן ראטה זיע"א נולד ביום א' דחול המועד פסח י"ז ניסן תרנ"ד בעיר אונגוואר לאביו רבי שמואל יעקב זצ"ל. בהיותו כבן ט' שנים נסע רבינו להסתופף בצל הקודש אצל הרה"ק ר' יהוסף מקאסאן זצ"ל על שב"ק, וכאשר ראה שם שאומרים הודו פסוק בפסוק בקול רם (הודו ערש"ק) כמנהג זידיטשויב, מצא הדבר חן בעיניו...
  2. א

    למה נאמר את העגל אשר עשה אהרן

    ויגף ה' את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן (לב, לה). יש להבין בלשון אשר עשה אהרן שנתחייבו מגפה על שהשתמשו באהרן לעשות להם עגל וקיי"ל [נדרים ס" ב.] המשמש בת"ח נעקר מן העולם ק"ו מבלשצר שהשתמש בכלי קודש שיצאו לחול, והיינו אשר עשה אהרן דייקא. (חתם סופר, עלון אגעדאנק)
  3. י

    בהעלותך "ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא"

    וצ"ב ביום ההוא דסיפא שהוא מיותר לכא' והגיעו כפו'ל (מל' יומא לט.).
  4. ש

    פורים הרב ישראל אהרן קלצקין על ההצגות בפורים ועל הטלית של 'יחלוקו'

    אזכרה ימים מקדם, לפחות שלושים יום קודם לחג הייתי מסתובב אצל יהודים קשישים, שהיו 'פורים רב' בקהילותיהם והייתי מרווה את צמאוני ב'פורים תורות' מכל הסוגים וגם בדיחות לרוב, כדי לשווק אותם כ'פורים רב הצעיר'. לא אשכח, וגם המשתתפים לא ישכחו, לפני כ-35 שנה, עשיתי הצגה במתמידים יחד עם ר' שלמה קלצקי (בן...
  5. ה

    מדוע לא נזכר שם אהרן בשירת הים - הסבר ייחודי

    אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וגו' (טו, א). להבין סיבת הדבר, מדוע לא נזכר שם אהרן בשירת הים. יש לומר עפ"י דברי המשנה באבות (פ"א מי"א) דמידתו של אהרן היתה "אוהב את הבריות", ולכן קשה היה לפניו להגיד שירה על אבדן בריותיו של הקב"ה. ובדרך אפשר יש לומר, אצל אהרן נאמר...
  6. ג

    מדוע נאמר במכת דם "אנכי מכה", והרי לבסוף אהרן הכה

    כה אמר ה' בזאת תדע כי אני ה' הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור ונהפכו לדם הקשה החת"ס (הובא בעלים לתרופה תשפ"ג) שבתחילה אמר משה "אנכי מכה", ולבסוף אמר לאהרן "קח מטך ונטה ידך", ואהרן הכה את המים. ותירץ, שכיון שהשכינה דברה מתוך גרונו של משה, לפיכך נאמר "אנכי מכה", אע"פ שאהרן הכה, כיון...
  7. געגועים

    שופטים ואשיבה שופטיך כבראשונה זה משה ואהרן

    שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ אפשר לרמז עפ"י הפסיקתא דרב כהנא (פיסקא טו) ואשיבה שופטיך כבראשונה זה משה ואהרן. וזהו שופטים תתן לך, הם משה ואהרן שבכל דור.
  8. ג

    עקב ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן

    פירש רש"י, אף זו מן התוכחה, ועוד עשיתם זאת כשמת אהרן בהר ההר לסוף ארבעים שנה ונסתלקו ענני כבוד, יראתם לכם ממלחמת מלך ערד, ונתתם ראש לחזור למצרים, וחזרתם לאחוריכם שמונה מסעות עד בני יעקן, ומשם למוסרה, שם נלחמו בכם בני לוי והרגו מכם ואתם מהם, עד שהחזירו אתכם בדרך חזרתכם וכו', וסמך משה תוכחה זו...
  9. ג

    עקב מדוע לא נזכר האם נתקבלה תפילת משה בעד אהרן

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא (ט כ) לכאורה לפלא, כי בכל משום שהזכיר משה רבינו במשנה תורה שהתפלל בעד מי שהוא, מיד אמר האם שמע ה' אליו או לא, כמו בפסוק הקודם שהזכיר שהתפלל על ישראל לאחר חטא העגל אמר "וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא", ובפרשת ואתחנן כאשר...
  10. ג

    דברים איך באה נבואה למשה רבינו בימי אבלו של אהרן

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויהי כאשר תמו וגו' וידבר ה' אלי לאמר (ב טז-יז) בבבא בתרא קכא. מבואר שנבואה זו באה למשה רבינו בט"ו באב, שהוא היום שכלו בו מתי מדבר. והקשה בספר בנין אריאל (פרשת מסעי), דהנה התוס' בקידושין לח. ד"ה צא, כתבו שבכל שלשים ימי אבלו של משה לא בא הדיבור אל יהושע, כיון שאין השכינה...
  11. געגועים

    פנחס אלעזר בן אהרן לא היה בחטא העגל

    פינחס בן אלעזר, פינחס הוא אליהו (פרקי דרבי אליעזר פרק כט ופרק מז, רש"י ב"מ קיד: ד"ה לאו כהן), אפשר הטעם שזכה אלעזר בן אהרן לכזה בן יקר, לפי שאלעזר לא היה בחטא העגל, כמו שמובא במדרש תלפיות (נדפס בטעות בענף אלמנה): יש במדרש, כשראה אלעזר שהרגו לחור, רץ וברח ונחבא, ועזרו השם ולא היה שם בעת עשיית...
  12. י

    רבי אהרן גדליה קרייזער חידו"ת ממנו?

    מישהו יודע מי זה רבי אהרן גדליה קרייזער מארה"ב? והאם יש למישהו חידו"ת ממנו? ראיתי מובא בכמה ספרים
  13. ג

    קרח בעניין מטה אהרן שפרח

    כתב הבעל הטורים (שמות ז, יב): מטתם. ב' הכא ואידך ומטה אהרן בתוך מטותם איתא במדרש שגם במעשה קרח בלע מטה אהרן את מטותם וכשהוציאו אז חזר ופלטם ולכך לא הוציאו פרח וע"כ כתיב ויוצא משה את כל המטת חסר לפי שבלעם: ומבואר בדבריו [וכמדומה שכן משמע בעוד מדרש] שבעצם טבע מה שנכנס למשכן לפרוח, רק היה נס שמטה...
  14. געגועים

    קרח אם יחתכו קורה לנסרים שוים יתחברו אח"כ מאליהם

    אי' בספר פני אריה [1] בפ' ויצא אם יקחו קורה ויחתכוה לנסרים חלקים בלי שיהיה בהם פגם, ואח"כ יקחום ביחד, אז יתחברו באופן שלא יוכלו להפרידם, שזהו מדרך הטבע, כאן אי' גם כן שמשה רבינו לקח עץ אחד וחתכם לי"ב נסרים, ואיתא בבעל הטורים בפרשת וארא ויבלע מטה אהרן את מטותם שגם כאן בלע מטה אהרן את מטותם, שנעשו...
  15. געגועים

    קרח מטה אהרן הוציא פרח בזכות משה רבינו

    וַיֹּצֵא פֶרַח וכו' וַיֹּצֵא מֹשֶׁה הסמיכות בא לרמז שמטה אהרן הוציא פרח בזכות משה רבינו, כמו שכתבו שהכח של אהרן היה ממשה רבינו.
  16. געגועים

    קרח מטה אהרן בלע את כל מטות הנשיאים

    וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן אי' ברשב"ם (בפסוק והנה היא לאה) כלל, שכל מקום שכתיב "והנה" זה מורה על דבר תימה ופלא, משמע שהיה למשה פלא על שפרח מטה אהרן. ואפשר על פי מ"ש בבעל הטורים בפ' וארא שמטה אהרן בלע את כל המטות של הנשיאים כשם שבלע את מטות החרטומים, ולכן לא הוציאו גם מטותיהם פרח, משמע שאם...
  17. געגועים

    קרח מהמחתה של אהרן לא נעשה ציפוי למזבח

    אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם יש לדקדק שמכאן משמע שעל המחתה של אהרן - שאינה בכלל מחתות החטאים - לא היה הציווי לעשותו ציפוי למזבח, ואולי על המחתה הזאת של אהרן כתיב ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה, היינו המחתה הידועה שהקטיר עליה קטורת יחד עם קרח ור"נ איש. ובזה אתי שפיר מ"ש רש"י...
  18. געגועים

    קרח למה הקדים את קרח לפני אהרן

    אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן מָחָר אולי הקדים את קרח לפני אהרן לרמז מ"ש מהאריז"ל שלעתיד לבוא יהיה קרח כהן גדול, וזהו מחר, יש מחר לאחר זמן, שלאחר זמן לעתיד יהיה קרח כהן גדול.
  19. א

    סיון ט''ו סיון - רבי אהרן משה לייפער

    הרה"ק רבי אהרן משה בהרה"ק ר' ישכר בערטשע לייפער מגרוסווארדיין. בעל 'ויקהל משה'. נפטר בשנת תש"ד דודו ורבו הרה"ק רבי מאיר מקרעטשניף זצ"ל העיד עליו שאינו מסיח דעתו מדבקות הבורא רגע אחד ביום. לאזנו הגיעה השמועה על בעל עברה אחד שמתגאה ואומר שאף רבי לא היה בכחו לעוררו בתשובה, הזמינו אליו ונטל כנורו...
  20. געגועים

    בהעלותך אם אהרן ומרים היו אומרים "חטאנו" לא היו נענשים

    וַיִּחַר אַף ה' בָּם ביאר בספורנו: שלא נכנעו תיכף, כמו שעשה דוד באמרו אל נתן "חטאתי". ודקדקו שמשמע מדבריו שאם היו אומרים תיכף "חטאנו" לא היו נענשים. והנה באמת אח"כ אמר אהרן אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר "חָטָאנוּ", ואולי לכן אהרן נרפא מיד מצרעתו, כמו שדרשו (שבת צז.) ויפן אהרן שפנה מצרעתו...
חזור
חלק עליון