ערי מקלט

ראיתי בספר מרגניתא דר' ברוך לבעל הברוך טעם שהבין שמה שהפריש משה רבינו ערי מקלט בעבר הירדן הוי רק בגדר אינו מצווה ועושה שהרי עדיין לא היה מצווה ועושה אז כי החיוב להבדיל ערי מקלט הוא רק כשעוברים הירדן כמפורש בפרשת מסעי [לה י] כי אתם עוברים את הירדן וכו' ולכאורה יש להקשות למה לא נחשב כחוטף מצוה...

ברמב''ם פ''ח מהל' רוצח כתב מצות עשה להפריש ערי מקלט שנאמר שלש ערים תבדיל לך, הנאמר בפרשת שופטים, וצ''ב למה אין למדין כן מפסוק המוקדם בתורה בפרשת מסעי והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם [לה יא] וברשש'י והקריתם לשון הזמנה

בפרשתנו אנו רואים סמיכות מוזרה בין ערי הלוים לערי המקלט שחוזרת על עצמה בספר יהושע באריכות ובפרוט כל 48 הערים ש6 מתוכם הם ערי מקלט. וצריך באור מה הקשר בין זה לזה ואדרבא הם לכאורה ב הפכים ערי הלוים והכהנים שהם האנשים המורמים והנעלים מכל העם לעומת ערי רוצחים ??? אבל באמת היא הנותנת ומתקשר לענין...

ולכן הם צריכים יותר ערי מקלט. ותמוה ביותר, שהרי ערי המקלט נועדו לרוצחים בשוגג, ובשגגה לא שייך שיהיה יותר בגלעד מבכל מקום אחר, ונפישי רוצחים בוודאי הכוונה לרוצחים במזיד שאין מועיל להם כלל ערי מקלט.

יודע היה משה רבינו שאין שלש ערים שבעבר הירדן קולטות עד שלא נבחרו שלש שבארץ כנען ואמר מצוה שבאה לידי אקיימנה עיין שם. והשתא כיון דאין המצוה מתקיימת אלא בכל שש הערים. הו"ל לומר דבשלש לא זו שלא עשה מצוה אלא דאיכא נמי עבירת לאו דבל תגרע.

כתב הריב"ש (בתשובות הנוספות סימן א) לבאר דברי הגמרא במכות (יב, א) ששרו של אדום יטעה שנקלט בבצרה, ובאמת בצרה אינו בצר, שכוונת הגמרא שיחשוב ששֵם העיר גורם, שבצר לשון מבצר[1], וממילא יחשוב שכל עיר ששמה כזה – קולטת, אבל האמת שבצרה לשון בצירה, שיכרתוהו[2]. ועי' תוס' (ע"ז נח, ב ד"ה בצר) שפירשו הגמרא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן (לה לב) עד כאן נאמרו בפרשה ג' פעמים "מות הכהן הגדול", וכאן נאמר בפעם רביעית "מות הכהן". ובמכות יא: ילפינן מג' קראי הראשונים כהן משוח וכהן מרובה בגדים וכהן שעבר, ומקרא רביעי שנאמר בו "הכהן" ולא נאמר "הגדול", למד רבי יהודה שם שגם כהן משוח מלחמה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדול (לה כה) במסכת מכות (יב:) מבואר שבזמן שהיו ישראל במדבר היה מחנה לויה קולט את הרוצחים בשוגג. ויש לעיין, מה יעשה הרוצח אם לאחר שישב שם נעשה זב או מצורע, ואסור לו להיות במחנה לויה, האם יוצא או נשאר שם. ובאמת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה (לה טו) מכאן למדו במכות ט. שערי מקלט ניתנו גם לגר תושב והם קולטות אותו, ואמרינן שם דזהו רק כאשר הרג גר תושב, אבל אם הרג ישראל, נהרג. והנה ידוע שבגלות איכא ב' חלקים, חדא הצלה מגואל הדם, ועוד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': את שלש הערים תתנו מעבר לירדן (לה יד) פירש רש"י אף על פי שבארץ כנען תשעה שבטים וכאן אינן אלא שנים וחצי, השוה מנין ערי מקלט שלהם משום שבגלעד היו מצויים רוצחים, וכן הוא בגמ' מכות י. ובספרי כאן. והרמב"ן כתב, שעל דרך הפשט נראה בעיניו שארץ עבר הירדן היתה גדולה מאד כמו כל ארץ...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': זה יהיה להם מגרשי הערים (לה ה) מבואר במסכת מכות (יג.) שאיכא למ"ד דהרוצחים הנסים לעיר מקלט אינם צריכים לשלם שכר דירה ללויים, שנאמר והיו "לכם" הערים למקלט, לכם לכל צרכיכם. ויש להסתפק האם מותר לרוצחים להשתמש גם במגרשי הערים לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם, מבלי לשלם שכר ללויים...

https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%90%D7%91%D7%90.20722/

ואת הערים אשר תתנו ללויים, את שש ערי המקלט אשר תתנו לנוס שמה הרוצח, ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר; כל הערים אשר תתנו ללויים, ארבעים ושמונה עיר (לה, ו-ז) בני ישראל מצטווים כאן להפריש ארבעים ושמונה ערים, מתוך הערים שניתנו להם בנחלה, ולתת אותן ללוויים. ובגמרא מבואר (במסכת מכות דף י'), שכל ארבעים...