מג ב - יונה אמר [ר'] זירא מבלעתא
האם הכוונה לאמורא ששמו יונה? או לעוף הקרוי יונה?
כפי הנראה שנחלקו בזה המפרשים
ובדרכי משה (יורה דעה סימן כ, בקצר אות ד) כתב
ראיתי בב"י תמוה מאד היא שכתב דביונה שיעור תורבץ הושט מבלעתה נראה שהבין מה שאמרו בגמרא יונה א"ר זירא דא מבלעתה שיונה הוא שם עוף וטעות הוא...
בשונה מטומאת שרץ ומת וכיוצא בהם המטמאים במגע ובמשא, התחדש דין בעוף טהור שמת או שנשחט שלא כדין ודינו כנבלה, שאינו מטמא במגע ובמשא, אלא במגע בית הבליעה, כלומר, אדם שנכנס לגרונו כזית מ"נבלת עוף טהור" גם ללא מגע בידיו [כגון שחבירו תחב לו כזית נבילה לגרונו], הרי גופו נטמא, וגם בגדיו והכלים שנוגע בהם...
וְאִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַה' (ויקרא א, יד)
מדוע בקרבן עולת העוף נאמר 'קָרְבָּנוֹ לַה'', ואילו בעולת בקר נאמר רק (פסוק ג) אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר, וכן בעולת צאן נאמר (פסוק י) וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ, ולא נאמר שם 'קרבנו לה''?
עוד יש לדקדק, שבעולת בקר וצאן כתוב...
חולין יז א
בשלמא לר' עקיבא דאמר בשר תאוה לא איתסר כלל היינו דכתיב (דברים יב, כב) אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו אלא לרבי ישמעאל צבי ואיל גופיה מי הוי שרי כי אסר רחמנא בהמה דחזיא להקרבה אבל חיה דלא חזיא להקרבה לא אסר רחמנא
ויש להסתפק, מה הדין בעוף שחזי להקרבה.
(ביכורים פ"ב מי"א).
ובתלמיד הרשב"א (קידושין ג' א') כתב ששווה לחיה ובהמה לגבי איסור אכילת גיד הנשה.
וכנראה פירש שכוונת המשנה "ושאר כל דרכיו" - מלבד מה שפירט התנא.
ועי' תפארת ישראל שתנא ושייר: איסור דם ואיסור טריפה.
ולו"ד היה מקום לומר שבדווקא לא כתב התנא הנך מילי, משום שמה שזה נוהג בו - זה לא...