עיון

ואם היה באוזן, היו קוראים לו אוזני או בראש - ראשי? כלומר, אטו בגלל מעשה שולי שכזה, יקרה שמו הכי?

ישנם שני שיטות כלליות בצורת לימוד העיון, יש כאילו שלומדים מסכת על הסדר בשלימותה, וכל נושא ונושא לומדים עד כמה שידם מגעת בעיון הלכה זו. מאידך יש כאילו שלומדים סוגיא אחת מתחילתה ועד סופה בשלימות, באופן שמקיפים את כל הנושא המדובר מכל הש"ס. לכל מהלך מעלות וחסרונות משל עצמו, וכמובן לא באנו לערער על...

מתוך ניסיון אישי בתחלופות חברותות, אשמח לשתף את הציבור עם כמה נקודות שעלו בראשי בנוגע לבחירת חברותא, והמעלות של לימוד משותף, הכלל הראשון בחברותא הוא - הרמוניה, פשוט שיהיה נעים לשני הלומדים לשהות אחד במחיצת חבירו, לולא זה אין שום דרך להגיע למעלות הרבות שבחברותא, מה שגורם להרגשה נעימה בין היתר...

למה רק ליפתח השיבו שלא כהוגן, לעומת שאול אליעזר וכנסת ישראל שנענו כהוגן ?

צ"ב בלשון ברכות ד: ואוכל פתו ומברך למאי נפק"מ לעצם הדין שעשו סייג כדי שיקרא ק"ש ולא ירדם?? תשובות בעיון (משכלכם) בקיאות (אם יש מי ששאל אשמח למ"מ)

לגבי גיטו וידו באים כאחד הגם שיד עבד כיד רבו (עז:), וכמו"כ מצינו בכלי שרת שעבודתן מחנכתן. ולכן בירושלמי, ביומא (ג, ו), אמרינן, דכלי המנחות מתקדשים ע"י "באים כאחד". פירוש, שהרי כידוע הדין הוא דאין המנחה מתקדשת בקדושת הגוף אלא כשנכנסת לכלי שרת הקדוש בקדושת הגוף. ומאידך, כלי השרת אינו מתקדש בקדושת...

וצ"ב אם שייך לנידון על גלות אם היא קנס או עונש? עיון ובקיאות

המרקדת לכותח והמשתקת לעדשים והמצווחת לגריסין המשתנת בפני קדירתה בשביל שתתבשל מהרה יש בהם משום דרכי האמורי- ונשאל שאלה שמצריכה עיון ובקיאות...האם יש בזה משום בישולי גויים שסו"ס יש קירוב דעת או"ד שאין כאן השקעה וכל השאלה כמובן לפי הרבה ראשונים דס"ל שיש ממשות בכל זה, ולפי הרמב"ם שזה דמיון צ"ב אם...

מתוך מאמר שנשלח אלי באישי: כולנו בתור בחורים השקענו את כל חיינו ומרצינו בעיון והעמקה, עוד סברא, [עוד שטות,] וכבר מיצינו פעמיים וחצי ויותר. לפעמים הרגשנו שזה לא תכל'ס להספיק כ"כ קצת וכו' וכו', אלא שאז טפחו על שכמינו ואמרו לנו שאנחנו כעת "לומדים ללמוד" ומי שלא "יודע ללמוד" אין לו מה לחפש בכולל...

כתב ברמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פרק א הלכה ח) וזה לשונו: כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו...

האם יש מהרבנים כאן שמכירים את הקובץ הנ"ל והתנסו בשליחת תשובות? מישהו יודע לכתוב את הפרטים המדויקים ובמה וכיצד ניתן לזכות? תודה מראש

המחשבה הפשוטה שבה אנוכי צועד מאז עמדי על דעתי היא, שודאי שהתנאים והאמוראים לא למדו כמו שאנו לומדים. הדברים שבשבילינו הם חידושים, להם היה זה מושכל ראשון, והדברים בהם אנו מתקשים להם היו מיושבים. העיון שלנו זה הבקיאות שלהם, ואת העיון שלהם איננו יכולים להשיג כלל. הם אחזו כמה שלבים אחרינו. והגע...

איתא בגמ' ע"ז יט. כמפורסם : "ואמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואחר כך יהגה שנאמר בתורת ה' והדר ובתורתו יהגה ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר". כמו"כ הגר"א במשלי פ"ו פס' ח וז"ל : הבריסקר רב היה אומר ד"ברור אצלנו שאם יאמר אדם מערכה בדברי תורה מבלי שקדמה לכך...

זכינו בדורינו שיש ארגונים רבים שפועלים לחזק את הידיעות והבקיאות בתורה, [כגון המפעל האדיר של 'דרשו', וכן 'ושננתם', יחד עם עוד שלל ארגונים רבים מאד וחשובים] זאת בנוסף לארגונים רבים אחרים שמתמקדים בחיזוק ההתמדה וריבוי שעות הלימוד. עם זאת קיים מחסור בארגון שיתמקד בלחזק את רמת העיון, כלומר לגרום...

בסנהדרין צ"ו א' ישנו סיפור מרתק! ביום שמת בו אחז (מהמרש"א חידושי אגדות מבינים שהוא מת בבוקר) גלגל השמש התקצר ותוך שעתיים בלבד השמש שקעה, כדי שלא יהיה זמן להספיד את המלך הרשע, וכך זה היה עד חולי חזקיהו, כשחזקיהו המלך חלה והבריא היום התארך בחזרה, כמו שכתוב "הנני משיב את צל המעלות" וגו' ולפי 'יד...

ארצה להמליץ לתועלת חברי הפורום על ספריו של מורי ורבי, הרב פנחס מונדשיין, הנקראים בשם "שערי עיון". הספרים הינם ספרי שיעורים על מסכתות הש"ס. כתובים בצורה נהירה וברורה (לטעמי יותר מדי, אך המטרה היא כנראה לאפשר לקוראים מכלל סגנונות הלימוד להתחבר אל הדברים). היתרון הגדול לענ"ד בספר הוא שמחד הרייד...

ב"ב דף קטז. רמי בר חמא מסתפק בדין מסוים. רבא מביא משנה, שמדויק בה (ברור ובולט) כצד אחד. שואלת הגמרא: מדוע רמי בר חמא לא פשט מהמשנה? ומתרצת: אגב חורפיה לא עיין בה. בפשטות (וכן פירש הרשב"ם) מחמת חריפות שכלו הוא פספס דיוק פשוט. אבל רבינו גרשום מסביר אחרת: אגב חורפיה. שהיה מחזיר תלמודו. לא עיין בה...

מאן דהו העיר לי פעם על עיון מתוך ספר (לא בפה!) בשעת התפילה, שזה נחשב הפסק. ומכיון שהמוכיח בע"מ לא נימק על מה הוא הסתמך, דנתי לעצמי כמצו"ב. אגב, היה עוד אחד שהעיר בצורה מופתית. אבל זה בהודעה אחרת. אם מדין הרהור כדיבור, הלא כבר כתב בביאור הלכה (סי' ס"ב ד"ה יצא) 'אין ראוי להסתפק בזה' אלא כדעת רוב...

בימים אלו מתנהל מסע הפצה על לימודי מזומנים אך דא עקא שאלה שלא גדלו על השיטה רוצים לדעת אחת ולתמיד מה עמדת רבותנו שלא דגלו בשיטה זו מה הייתה עמדתם ומתחלק לשניים א' עניין זכירת הלימוד ב' בעניין היקף התורה על חשבון ההעמקה

היכן מצינו שהשו"ע אומר לגבי דבר מסויים שהוא צריך עיון, והמשנה ברורה לא ניחא ליה בזה אלא אומר שזה צריך עיון רב?