עיון | פורום אוצר התורה

עיון

  1. י

    מאמר תורני בעניין אמתלא אי מהני בנאמנות דאורייתא:

    פלוגתא דחכמי פרובינציא | דברי השב שמעתתא | דברי החות דעת | בסוגיא דשאחד"א פתיחה - בירור גדר אמתלא: הנה מהשקפה ראשונה נראה דאמתלא אי"ז נאמנות מיוחדת אלא הוי תירוץ והתנצלות ואומרת דדבריה הראשונים שקר הם. אך הנה מדברי הגמ' (מס' כתובות דף כ"ב ע"א) מוכח דלא כן, דבגמ' מובן דדווקא אם נתנה האשה טעם...
  2. י

    מאמר תורני בגדר נאמנות דבידו:

    דעת רש"י בגדר בידו | דעת התוס' בגדר בידו | בידו קצת | ספיקא בהגרעק"א: פתיחה בסוגיא דבידו: בגמ' (כתובות דף כב ע"א) "מנין לאב שנאמן לאסור את ביתו מן התורה, שנאמר את ביתי נתתי לאיש" ובאר רש"י דמיירי שהיא קטנה, או נערה משום דאז בידו לקדשה. וכיון דמשמע מהפסוק דבדידיה תליה נתינה, משמע שהאב נאמן לאוסר...
  3. י

    סדרת מאמרים בגדר דנאמנות הפה שאסר הוא הפה שהתיר - ב':

    ב. דעת התוס' בגדר דהפשא"ס ובביאור הסוגיות דפשא"ס לדעתם: גדר דהפשא"ס ובכח דמיגו דפשא"ס | החילוק בין דעת רש"י לדעת התוס' | בסוגיא דקיום שטרות. ובעניין אנן סהדי | בסוגיא א"א הייתי, ב' ביאורי הב"י במהלך הסוגיא | הצריכותא לג' הסוגיות דפשא"ס: בגדר דפשא"ס לדעת התוס' וחילוק בין דעת רש"י לתוס': ביארו...
  4. י

    סדרת מאמרים בגדר דנאמנות הפה שאסר הוא הפה שהתיר - א'

    א. דעת רש"י בגדר דהפשא"ס ובביאור הסוגיות דפשא"ס לדעתו: ג' סוגיות דפשא"ס | גדר פשא"ס לדעת רש"י ובעניין דע"פ אנו חיים | בסוגיא דקיום שטרות, בביאור אמאי הוצרכו לפשא"ס ובעניין כיון שהגיד | בסוגיא דאיסורי אשת איש קושיית הגמ' "מנין לפשא"ס" ובעניין שאחד"א | הצריכותא לג' הסוגיות דפשא"ס פתיחה הסוגיות...
  5. י

    מאמר תורני בגדר דשויה אנפשיה לחתיכה דאיסורא:

    ביאור התרוה"כ - הנהגת ידיעה | ביאור הקצוה"ח - הודאת בע"ד | ביאור השעה"מ - נדר: פתיחה, בטעם דמיירי בשאחד"א ותמצית הביאורים בגדר שאחד"א: הנה משמע ממתני' (כתובות דף כ"ב ע"א) דכשאישה אומרת אשת איש הייתי נעשה דין ודבר מדבריה [א] וא"כ נמצא דלאשה יש נאמנות לומר, שאשת איש היא. וקשה דהכא וודאי בלא עדים...
  6. י

    מאמר תורני בדין דמפיהם ולא מפי כתבם בכותב אדם עדותו בפנקס:

    ביאור הריטב"א דהוי פסול דמפ"כ ממש | מח' ר"ה ור"י ע"פ דעת הריטב"א: דברי רש"י בסוגיא וקושי בדבריו בסוגיא (כתובות דף כ ע"א) ביאר רש"י דהא דכותב אדם עדותו על השטר, ומעיד עליה אפי' לאחר כמה שנים, מיירי שיכול אדם לכתוב עדותו על פיסת קלף, כדי שבשעה שיצטרכו לעדותו יוכל להיעזר בקלף, ונקרא בלשון הראשונים...
  7. י

    סדרת מאמרים סדרת מאמרים בנושא עדות - ד'

    גדר המחוייבים בחובת הגדת עדות: א. בריש פרק שבועת העדות (שבועות ל' ע"א) "שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים ברחוקין ולא בקרובין, בכשרין ולא בפסולין, ואינה נוהגת אלא בראוין להעיד" ובגמ' (שבועות לא ע"א) "ואינה נוהגת אלא בראוין להעיד לאפוקי מאי, א"ר פפא לאפוקי מלך ור' אחא בר יעקב אמר לאפוקי משחק...
  8. י

    סדרת מאמרים סדרת מאמרים בנושא עדות - ג'

    עיון בדעת רש"י בגדר חובת הגדת עדות - נ"מ בין דעת רש"י לדעת התוס': א. נתבאר בריש הכתבים דשיטת רש"י היא. דחובת הגדת עדות. ילפי' מדכתיב "והוא עד". דאת לשון הפס' קרינן בלשון ציוי שהוא מצווה להיות עד. (וכמו שהובא מהגרי"פ פערלא על סה"מ לרס"ג עשה פ"ד) ובביאורו קשה מאוד א) בפשטות כונת הפס' לומר ד"הוא...
  9. י

    סדרת מאמרים סדרת מאמרים בנושא עדות - ב'

    עיון בדעת התוס' בגדר חובת הגדת עדות. א. הובא בתחילת הכתבים בנידון דידן נקרא "חובת הגדת עדות". והדין הוא היודע עדות לחבירו (ויש לחברו תועלת בה) חייב להעיד. והנה ע"פ דברי רש"י. והמבואר ע"פ ביאור הגרי"פ פערלא (סה"מ לרס"ג עשה פ"ד), הא דאיכא חובה להעיד מבואר בבירור. א. בדברי רש"י "עליכם מוטל חובה"...
  10. י

    סדרת מאמרים סדרת מאמרים בנושא עדות - א.

    המקור בתורה לדין חובת הגדת עדות: א. הנידון הראשון בדיני עדות הוא דין הנקרא "חובת הגדת עדות" וכלשון רבינו המחבר בשו"ע (חו"מ סי' כ"ח ס"א) "כל מי שיודע עדות לחבירו וראוי להעידו ויש לחבירו תועלת בעדותו חייב להעיד", דין זה נלמד מתוך דברי הכתוב (ויקרא ה - א) "ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה. והוא עד או...
  11. צ

    מאמר תורני מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה?

    מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה משא ומתן בגמרא ובמדרש בטעם הגזירה איתא במגילה דף י''ב ע''א, 'שאלו תלמידיו את רשב''י, מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה, אמר להם אמרו אתם, אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע'. שאלם רשב''י, 'אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם...
  12. נ

    אברך שלמד סוגיא בעומק העיון צריך לעשות חגיגה גדולה יותר מסיום הש"ס - רבי דב לנדו

    בשיעור שמסר ר' דב לנדו הוא התבטא כך: 'אברך שלומד סוגיה כדבעי עם רמב"ן בעומק העיון, יכול לעשות חגיגה גדולה כמו סיום הש"ס, ואף חגיגה גדולה יותר'. ולרעייתו של אותו אברך אמר: 'אשריך ואשרי חלקך, את המאושרת עלי אדמות, אין זכייה כזכייתך'. יבוא השואל וישאל, למעשה, מה כוונת ר' דב, לעשות סיום על שטיקעל...
  13. נ

    מאמר מחשבה ערך לימוד התורה בעמל ובעיון - מתיקות התורה

    ערך לימוד התורה בעמל ובעיון - מתיקות התורה בגמרא שבת פח: איתא אמר רב חננאל בר פפא מאי דכתיב שמעו כי נגידים אדבר למה נמשלו דברי תורה כנגיד לומר לך מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות היינו דאמר רבא למיימינין בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא ע"כ. ופירש שם רש"י (ד"ה...
  14. א

    לימוד גמרא בעיון לעומת לימוד בקיאות

    האם יש להקדיש יותר זמן ללימוד בעיון עם מפרשים, או שעדיף ללמוד יותר בקיאות? ובלימוד העיון, האם יש להעדיף להעמיק ולהתעכב בו ללא הגבלת זמן או שראוי להקציב זמן?
  15. א

    שימוש בכלים טכנולוגיים ללימוד התורה

    כיצד משפיעה הטכנולוגיה (מאגרי מידע תורניים וכיו"ב) על איכות הלימוד? האם יש חיסרון מבחינת השקעה אישית?
חזור
חלק עליון