אליעזר

ויושם לפניו לאכל, ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי - כד, לג וצריך להבין מפני מה אליעזר מיאן לאכול קודם שידבר דברו?

שמעתי פעם דבר כזה, האם זה נכון? א"כ מה המקור? תודה רבה!

צריך להבין מאחר שבסוף פר' וירא כתב רש"י שהקב"ה בישר לאברהם שנולדה רבקה בת זוגו של יצחק, למה לא שלח אברהם את אליעזר להביא את רבקה, ומדוע היה צריך לחפש אשה ליצחק?

בפרשה לא מוזכר אפילו פעם אחת את השם אליעזר כתוב שזה עבד אברהם מה המקור שזה אליעזר

ותרד כדה על דה ותשקיהו (כ"ד י"ח) צריך להבין מאחר שאליעזר עמד שם עשרה אנשים שעמו, והיו יכולים לשאוב לעצמם, איזה חסד יש בזה, הרי א]ילו פריקה וטעינה כתוב שאם הבעלים הלך וישב לו אין מצוה לטעון עמו, כ"ש הכא, ומדוע רבקה שאבה שוב ושוב להשקותם (בימינו זה נקרא פרייער), ועוד משתבחת בזה? וכי אם משהו יבקש...

ותורד כדה על ידה ותשקיהו (כ"ד י"ח) וצריך להבין מאחר שאליעזר למד תורה כדאיתא ביומא (כ"ח ב') איך שתה מידי רבקה, הרי קיימא לן שאסור להשתמש באשה כדאיתא בשו"ע (אבה"ע כ"א ה')?

חז"ל הגדירו לנו "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים". מהו הביאור בכך? אדם מן בית המדרש, מצפה לישועה גדולה. והנה, כל הזמן הוא מפיל את התחינה [יש שיגרסו כאן עושה סגולות שונות ומשונות.] מייחל לישועת ה'. ותפילתו נענית. הישועה באה. סעודת הודיה! על מה הוא מספר? על הקושי. על הצער. ועל המתנה...

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' יהודה אריה דינר שליט''א שאל האם לפי ר''א דמכשירי מצוה דוחה שבת לכאורה לא יהא גזירה של שמא יעברינן ברה''ר ויהא מחיוב לתקוע שופר גם בחל בשבת? האם זה נכון והביא שנחלקו בזה מרן הגרב''ד פוברסקי שליט''א סובר דאכן חייב, אבל מרן הגרד''ל שליט''א סובר דפטור ושאל מהו סברת...

מבואר בילקוט שמעוני שעוג מלך הבשן הוא אליעזר עבד אברהם, וצ''ב מנין והאיך הגיע מדרגא של דולה ומשקה תורת רבו שילך למלחמה עם בני ישראל? [ידוע הנידון אי יצא לחירות ע''י שגער אברהם אבינו ומרוב גודל הקול נפל שינו]

הגה"צ רבי אליעזר דוד גרינוואלד זצ"ל בעל קרן לדוד אבדק"ק סאטמאר, נולד ביום י"ד שבט תרכ"ז לאביו הרה"ג מו"ה עמרם גרינוואלד זצ"ל מטשארנא. היה תלמיד מובהק לאחיו הגה"ק בעל ערוגת הבושם, ואח"כ עבר ללמוד בישיבתו של הגאון בעל חתן סופר במאטערסדארף. מיום עמדו על דעתו הרביץ תורה לתלמידים ולא פסקה ישיבה מעל...

הרה"ק רבי אליעזר זאב הי"ד נולד בשנת תר"מ בעיר יאס לאביו הרה"ק רבי מאיר מקרעטשניף זי"ע - בנו השלישי של הרה"ק רבי מרדכ'לה מנדבורנה זי"ע, ולאמו הרבנית הצדקנית בת קדושים מרת שפרה ע"ה - בת הרה"ק רבי יחיאל מדורהוי זי"ע (בן רבי יעקב יוסף ממאהילוב בן הבאר מים חיים). לאחר הכנסתו בבריתו של אברהם אבינו ע"ה...

למה בשבועת עשיו ליעקב במכירת הבכורה לא מצינו שהיה בנקיטת חפץ כמו בשבועת אליעזר לאברהם

היכן מצינו שאליעזר עבד אברהם היה צדיק?

הגרד"ל במנחת דבר: הנה כתב החזו"א יו"ד סי' קמ"ד סק"ג ש"לא חייבה תורה שישמש אדם את חברו חינם" ואין מצוה באדם שעושה לחברו דבר שגם חברו יכול לעשות בעצמו באותה מידת קושי, ומעשה דרבקה החסד בזה משום שהיה אסור לאחרים שאינם מבני המקום לשאוב מים מהבאר. ושמעתי לומר עוד, שיתכן שלאליעזר לא היה כלי לשאוב...

כמה שינויים שינה אליעזר בסיפורו לבתואל ולבן, ומפרש המלבי"ם שעשה זאת בכדי שיתרצו בשידוך כִּ֧י אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ - אִם־לֹ֧א אֶל־בֵּית־אָבִ֛י תֵּלֵ֖ךְ וְאֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י לֹֽא־תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֥ב בְּקִרְבּֽוֹ...

עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ זקן ביתו בגימטריא והוא ראשון, שהיה הראשון אחר אברהם שהיה לו זקן לבן כדאי' במדרש הגדול: שהתחיל בזקנה אחריו. וראה שפת אמת ליקוטים שכתב כן מדנפשיה.

בספר בעלי ברית אברם: או ירצה ואברהם זקן, לא בא הכתוב להודיענו שהיה זקן שהרי ארבעים שנה קודם ידענו זה, דכתיב ואברהם ושרה זקנים, אמנם הכוונה באומרו זקן כמו זקני ישראל, רצונו לומר חכם גדול יותר מדאי, שנתחכם על ידי ספר יצירה שנתן לו האל יתברך, וזהו אומרו וה' ברך את בגימטריא תרנ"ה, וכן ספר יצירה...

כותב האלטער מנובהרדוק זללה"ה והראי׳ שאותה הנגיעה היתה אצל אליעזר עבד אברהם ובכל זאת לפי שהי׳ בו יראת שמים,‏ הלך בדרך אחרת לגמרי,‏ כמו שאמרו חז״ל על פסוק ״אולי לא תאבה״,‏ ואמרו חז״ל ״אלי כתיב״,‏ שהיתה לו נגיעה לעצמו,‏ בכל זאת לפי שלא הסכים אליו אברהם הי׳ משתדל בקצה ההשתדלות לילך בקצה האחרון.‏ כי...

הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וּבְנוֹת֙ אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר יֹצְאֹ֖ת לִשְׁאֹ֥ב מָֽיִם: וְהָיָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֙יהָ֙ הַטִּי־נָ֤א כַדֵּךְ֙ וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֙חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע...

הגמ' מקשה בדף ג' קשיא דר' אליעזר אדר' אליעזר, דבבריתא אמר שהזמן ק''ש ''משעה שקדש היום ערבי שבתות'' ואילו במשנה אמר ''משעה שהכהנים נכנסים''. ותירצה הגמ' ''רישא לאו ר' אליעזר''. ולכאורה, אם רישא לאו ר' אליעזר, הרי הרישא הוא 'סתם משנה', וקשה מר''מ על ר''מ.