אליהו הנביא

מובא בגמרא ברכות ג. ברייתא אדרבי יוסי שנכנס לחורבה וכו' והגיע אליהו הנביא "ושמר והמתין", הפירוש הוא, ציפה וחיכה אך הרי"ף אינו גורס "והמתין", דהיינו הך, אך נתחדש לי ע"י יהודי אחד, (כרוך בכך סיפור, הרוצה יפנה בפרטי,) דאפשר לגרוס את זה, דהרי יש להקשות מדוע אליהו השאיר אותו בחורבה, הרי היה בזה סכנה...

וכ' בפרד"א פ"מ דקאי על אליהו הנביא. וק"ק שא"כ העיקר חסר מן הספר (וכעין קו' תוס' בע"ז יז: גיטין נא: כתובות ו: יח. ובעוד דוכתי).

מחפש מקור בספרי החת"ס כך שמעתי שאומר שיש לומר הרחמן הוא ישלח לנו "במהרה" וכו'

והלא אפי' אמוראים יכלו וע' סנה' סה: שבת קיט: ויש כאן כעין בזיון (שעורב שעשה אצל נח מה שעשה וע' גיטין מה. שרב עיליש לא האמין לו וכו' וראה בביצה כא. עורבא פרח ויש ששילבו לפי הנ"ל) . ורשב"י בכה על בן תמליון שהגיע במעילה (יז:).

בְּפָרֶךְ. בתוס' (פסחים קיז:) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים, לכך קבעו זכר ליציאת מצרים, ושמעתי מהר''מ שיש במדרש לפי שבמצרים עבדו בהם בישראל בפרך, ופר"ך בא"ת ב"ש וג"ל, שהם מלאכות ארבעים חסר אחת, וכשנגאלו ממצרים הזהירם על השבת לשבות מאותן ל''ט מלאכות. ובאמת מצאנו שמשה בחר להם לישראל במצרים...

ותמת שרה בקרית ארבע בספר נחל קדומים: ורבינו אלעזר מגרמיזא ז"ל ברמזיו כ"י כתב ויהיו חיי שרה מאה ר"ת משוח, דבזכות שרה יבא המשיח, עכ"ד. אפשר להוסיף בקרית בגימטריא תשבי, בקרית ארבע מרמז על אליהו בארבע (ברכות ד:), שיבוא בארבע לבשר על הגאולה בזכות שרה, ואי' שיעקב אבינו הוא בחי' שרה שנאמר כי שריתי...

וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ בפרקי דרבי אליעזר (פרק ל"א) עורו של איל הוא אזור עור של אליהו, ואי' שם בפי' הרד"ל בשם גליא רזיא שאליהו הקריב את האיל בעקידה, ולכן נטל את העור מדין "עור העולה לכהן", והנה אשת חיל נדרש במדרשים על אברהם ושרה, יש לומר חגור נתנה לכנעני מרמז על העקידה שמשם ניתן...

בספר חסידים (סימן תר"ל - דפוס מקיצי נרדמים): רב היי [גאון] היה עולה בכל שנה לירושלים מבבל והיה שם בחג הסוכות, כי היו מקיפין את הר הזיתים בהושענא רבה ז' פעמים, ואומרים מזמורים שסידר להם רב היי, ולפני רב היי הולכים כהנים מלובשים סיריקון ומעילים, ואחריו העם, והוא בתווך ורחוק מאלה שלפניו ק' אמה וכן...

אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי י"י אַתָּה וָהֵם ר"ת אליהו, רמז למ"ש מהר"ר בונם מפרשיסחא זצוק"ל בספר קול שמחה, שאליהו הנביא למד שאפשר להחיות את המת קל וחומר ממשה רבינו ששינה בדיבורו את הטבע לרעה, מידה טובה מרובה שיכול צדיק לשנות בדיבורו את הטבע לטובה. [וזה לשונו: ואם בריאה יברא ה', מכאן...

וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל וכו' וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי. בנועם אלימלך: בשם אחי החסיד המפורסם, ויש לדקדק היות שהתורה יצאתה בכאן מדרכה, שדרך הקרא לכתוב איזה יתור לשון בפסוק אפילו אות אחת ועי"ז מתורץ כמה קושיות, אבל הקושיא לא נכתב בעצמה בתורה, וכאן נכתב הקושיא בתורה, וטוב היה שלא לומר כי אם...

בגמרא (שבת לג:) אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא, אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה. מקשים המפרשים (פתח עינים, בן יהוידע) והלא אליהו זכור לטוב היה בא אצלם שתי פעמים בכל יום ועוסק עמהם בתורה, כמובא בזוהר חדש פרשת תבוא, א"כ למה לא א"ל דבר זה בהדיא פנים בפנים. ואפשר ליישב לפי מה שמסופר...

היכן מצאנו שאליהו הנביא מרגיע את אביי? (לא מוכח אבל יתכן)

היכן מצאנו שאליהו הנביא מדבר עם רבה בר עולא בלימוד? (לא מוכח אבל יתכן)

מי זוכה לגילוי אליהו? מה עונה על כך אליהו הנביא בעצמו?

וְהַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֶת עֹלַת אִישׁ עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה (ז, ח) בפי' הרד"ל (פרקי דר"א פרק ל"א) מביא בשם הרמ"ע מפאנו (עשרה מאמרות מאמר חקור הדין ח"ד פי"ט) כי רוחו של אליהו הקריב האיל של אברהם, שהיה במקום כהן, וזכה בעור העולה כמ"ש עור העולה וגו' לכהן לו יהיה. עוד...

ידוע שאליהו הנביא מגיע בליל הסדר לבתי בני ישראל. באשכול זה, נביא מקורי הדבר, וטעמיו. וגם עובדות והנהגות מצדיקי הדורות בענין זה.

ונוהגין באלו מדינות למזוג כוס אחד יותר מהמסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא [חק יעקב סי' ת"פ סק"ו] אפשר עפימ"ש שמצוה לחזור אחר יין אדום זכר לדם שהיה פרעה שוחט בני ישראל, לכן מוזגין כוס יין מלא ביין אדום, לרמז לאליהו הנביא ראה כמה דם ישראל נשפך ועדיין לא נושענו.

חגיגה כ"ה ע"א והאמר עולא חברייא מדכן בגלילא, מניחין ולכשיבא אליהו ויטהרנה. וברש"י: שמא יבא אליהו. ויראה להן שביל בה שאינו מארץ העמים. למה חברייא לא שאלו את אליהו הנביא?

סיפר נין הרבי [האדמו"ר ר' יוחנן מטאלנא זצוק"ל], מוהרא"מ האדמו"ר מאשדוד שליט"א: שנה אחת היינו בליל הסדר בדיוק תשעה מבוגרים החייבים במצוות, והנה הגיע השעה לומר "ברך" לברך ברכת המזון על סעודת החג, אחרי הצפון שנאכל בקדושה ובענין רב. מסתכל מרן הרבי הסב"ק על היושבים, ואומר: מדוע שלא נברך ברכת המזון...

מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת... הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָנו מְסֻבִּין א] יסופר בימי הרבי ר' שמעלקי זצ"ל בשעה שהיה רב בשינאווי, אירע מעשה בקצב אחד שכל בהמות שלו נתכשרו, והיה זאת לפלא, וחקר הרבי ר' שמעלקי זצ"ל על זה, ואמר לו הקצב כי יש לו אחד שמראה לו על היריד איזהו בהמות...