אמור

כתוב בילקוט שמעוני (במדבר רמז תשפב) אמר ר' לוי בכל חודש וחודש (בקיץ) ביקש הקב"ה ליתן לישראל מועד וכו' בתמוז היה בדעתו ליתן להם מועד גדול, ועשו עגל ובטל וכו' היינו שיום זה היה מיועד להיות יום נתינת הלוחות הראשונות והיה אמור להיות יום גדול ביותר שהרי יום הכפורים שהיה יום נתינת לוחות שניות נקרא...

כה תברכו את בנ''י אמור להם [ו כג] וברש''י אמור להם מלא לא תברכם בחפזון ובבהלות אלא בכוונה ובלב שלם עכ''ל ולא הבנתי שהרי אני ידעתי דאם כתיב אמר חסר אז אפשר לדרוש מזה, אבל כשכתיב אמור מלא, הלא אדרבא כך צריך שיהא, ולמה א''כ אפשר ללמוד מזה דרשא האיך להגיד הברכה?

הודעה של הדקות האחרונות (קיבלתי, התבקשתי להפיץ, אין לי כל קשר ושייכות לנוסח וכו'...) זַעֲקַת רַבִּים וּקְרִיעַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם "אֵל נָא רְפָא נָא לוֹ... שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה יִשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ" אל מעכ"ת הרבנים הגאונים, ראשי הישיבות, מרביצי התורה, דיינים ומצוקי ארץ, וכלל בני...

"כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם" (ו, כג) פירש רש"י: "אמור – מלא [בדרך כלל המילה "אמור" כתובה בכתיב חסר, ובא הדבר ללמד:], לא תברכם בחיפזון ובהילות, אלא בכוונה ובלב שלם". זהו המקור לנוסח הברכה שהכהנים מברכים: "לברך את עמו ישראל באהבה". ולכאורה קשה: היכן מצינו שהברכה צריכה שתהא...

1. 20% הנחה על 20% פחות סחורה אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ: אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ" (ויקרא כה, לה – לח) הכלי יקר מסביר את סיבת איסור לקיחת ריבית, בגלל שזה מסיר את מידת הביטחון מהאדם...

בַּ֣עַל בְּעַמָּ֑יו נכתב עם בלשון רבים, ויש מפרשים שהכוונה מלשון קרוב משפחה, (בדימוי לשפות אחרות). והכוונה במשפחתו. ומצאנו גם ונכרת מעמיו בלשון רבים.

"איש מזרעך לדורותם כי יהיה בו מום" (ויקרא כא, י"ז). דהנה יפלא בעיני אהרן שבין בניו ימצא בעלי מומין, לפי מה שכתבו המפרשים [‏א] דמומים שבגוף נובעים ממה שפגם בנשמתו באותו אבר הרוחני. ויאמר נא אהרן הלא "שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו וכו' כי מלאך ה' צבאות הוא" (מלאכי ב, ז), ובוודאי כהנים זריזים הם...

אשמח למצוא מקורות לרעיון "אמור לחכמה אחותי את" ודרשינן עלה 'ולא לחכם', שאדם ילמד חכמה מכל אדם, נכון שזה מבואר בחז"ל באבות איזהו חכם הלומד מכל אדם ולמדו זאת מן הפס' בתהלים מכל מלמדי השכלתי, אך אני מחפש מקור בפס' הנ"ל

רש"י (פרק כ"ב פס' ל"א) כתב ושמרתם. זו המשנה. ועשיתם. זו המעשה; ומקורו מתורת כהנים [כמצויין בסוגריים]. ולכאו' קשה שבפר' אחרי (פרק י"ח פס' ד') כתוב "ואת חקותי תשמרו", ורש"י אינו מדגיש שתשמרו זה המשנה, רק שיתכן שסמך על כך שביאר בד"ה ללכת בהם, שהכוונה שלא יאמר למדתי חכמת ישראל, אלך ואלמד חכמת...