אנכי ולא יהיה

  1. פ

    היטיבו כל אשר דיברו

    דברים ה, כה וַיִּשְׁמַ֤ע ה֙' אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֔ם בְּדַבֶּרְכֶ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר ה֜' אֵלַ֗י שָׁ֠מַעְתִּי אֶת־ק֨וֹל דִּבְרֵ֜י הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבְּר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֵיטִ֖יבוּ כָּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ: במה התבטאה הטבה זו? נבאר את התשובה של רבינו האור שמח מדווינסק- עמ"י מגיע למשה רבנו...
  2. ש

    כללי אין ישראל ניזונין אלא בזכות האמונה.

    "אנוכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענו" איתא בחז"ל ש"שככר מצוות בהאי עלמא ליכא" ו"היום לעשותם ולא היום ליטול שכרם", ומקשים המפרשים על עצם הכלל הזה שש"מ בהאי עלמא ליכא, כיצד עובר הקב"ה לכאורה על הלאו של "לא תלין פעולת שכיר" שהרי שכירי יום אנו, ומדוע אינו מקיים בנו "וביומו תתן שכרו"? מתרץ החיד"א בספרו...
חזור
חלק עליון