דברים ה, כה וַיִּשְׁמַ֤ע ה֙' אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֔ם בְּדַבֶּרְכֶ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר ה֜' אֵלַ֗י שָׁ֠מַעְתִּי אֶת־ק֨וֹל דִּבְרֵ֜י הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבְּר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֵיטִ֖יבוּ כָּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ:
במה התבטאה הטבה זו?
עמ"י מגיע למשה רבנו ומבקש מאיתו שלא ה' יתברך יאמר להם באופן ישיר את הדברות, כיון שהעיקר הוא הבחירה החופשית, והדברים מוצאים חן בעיני ה' המסכים לדעתם.
אולם אנו נמצינו למדים דבר נוסף, כי אכן, דברות אנכי ולא יהיה לך שהם על ענין האמונה בזה ראוי שלא תהיה בחירה, אולם בשאר המצוות הבחירה הינה מוכרחת. וכאשר ניתנה תורה היה זה בבחינת כפיית הר כגיגית והכרח.
וכן נאמר כאן יסוד נוסף, כי כל הדברות מלבד הדברות של האמונה הם ענינים שנאמרים עפ"י נביא, ותיתכן בהם הוראת שעה, וכך האדם נתון לבחירה שיאמר שכעת נשתנו העתים וכדו', אך זאת עלינו לזכור ש"אנכי ולא יהיה לך" מפי הגבורה שמענו. ומדוקדק מדברי המשך חכמה יסוד עצום (שאף מופיע בפירוש במקומות אחרים) כי בעניני אמונה לעולם לא ייתכן שתוכל לבוא איזו הוראה כביכול למשל מותר לתמוך ולחזק כפירה עבור גאולה וכדו'. ובעניני אמונה אסור לאפשר בחירה חופשית! ובזה לא שייך שום אופן של היתר.
מפחיד. ומאלף!
במה התבטאה הטבה זו?
נבאר את התשובה של רבינו האור שמח מדווינסק-
עמ"י מגיע למשה רבנו ומבקש מאיתו שלא ה' יתברך יאמר להם באופן ישיר את הדברות, כיון שהעיקר הוא הבחירה החופשית, והדברים מוצאים חן בעיני ה' המסכים לדעתם.
אולם אנו נמצינו למדים דבר נוסף, כי אכן, דברות אנכי ולא יהיה לך שהם על ענין האמונה בזה ראוי שלא תהיה בחירה, אולם בשאר המצוות הבחירה הינה מוכרחת. וכאשר ניתנה תורה היה זה בבחינת כפיית הר כגיגית והכרח.
וכן נאמר כאן יסוד נוסף, כי כל הדברות מלבד הדברות של האמונה הם ענינים שנאמרים עפ"י נביא, ותיתכן בהם הוראת שעה, וכך האדם נתון לבחירה שיאמר שכעת נשתנו העתים וכדו', אך זאת עלינו לזכור ש"אנכי ולא יהיה לך" מפי הגבורה שמענו. ומדוקדק מדברי המשך חכמה יסוד עצום (שאף מופיע בפירוש במקומות אחרים) כי בעניני אמונה לעולם לא ייתכן שתוכל לבוא איזו הוראה כביכול למשל מותר לתמוך ולחזק כפירה עבור גאולה וכדו'. ובעניני אמונה אסור לאפשר בחירה חופשית! ובזה לא שייך שום אופן של היתר.
מפחיד. ומאלף!