אשו משום חציו

דין אישו משום חציו הוא כאשר בן אדם מוסר לכח טבעי איזשהו כח מזיק הפעולה הסופית יחשב מעשה שלו למרות שהוא לא עשה את זה לבד אלא ע''י הכח הטבעי, משא''כ בכח עצמאי אין הדבר כן, ואם מסר אש לחרש שוטה וקטן אינו חייב משום חציו (רק משום ממונו באופנים מסויימים), למרות שסביר מאוד שהוא כן יזיק, וגם יש מקום...

ראיתי חידוש בחשוקי חמד בשם הדברי יציב. אם אדם הדליק נרות שעווה גבוהים למעלה מעשרים אמה, ובתוך עשר דקות זה יורד למטה מעשרים אמה יוצא ידי חובהץ והטעם משום אשו משום חציו כאילו היה מעשה הדלקה ביחס למה שידלק לאחר עשר דקות למטה מעשרים אמה. ואיני מבין כיצד יתכן הדבר לומר כן, הרי אי אפשר להדליק קודם...