אתרוג | פורום אוצר התורה אתרוג | פורום אוצר התורה

אתרוג

  1. ש

    הלכות ברכות אתרוג מצופה צפורן, איזה ברכה מברכים עליו, והאם זה טוב להבדלה?

    אתרוג מצופה ציפורן, איזה ברכה מברכים עליו, והאם זה טוב להבדלה? כי גם הציפורן בספק של 'הנותן ריח טוב בפירות', כך שמעתי.
  2. נ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע ציפית לישועה - אתרוג למהדרין

    ראיתי מביאים בשם הגאון רבי זלמן לעווי בהר"ן שאין לקנות אתרוג חסר בשנה שחל יום ראשון בשבת משום ציפית לישועה. (וכנראה טעמו שלאחר שיבוא משיח צדקנו ויבנה בית מקדשנו יהיו ד' מינים ניטלים בגבולין ביום הראשון אפילו בשבת, כמבואר בגמ' סוכה מג: ועיי"ע תוס' ר"ה כט: ד"ה אבל). אמנם חשבתי לומר שיש לחוש אף...
  3. ג

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע מה עם מנהג שומטין את לולביהן ואוכלין את אתרוגיהן

    מה עם המנהג שכתוב במסכ' סוכה [המשנה הכי קצרה בש''ס כמדומני] שביום האחרון של החג ''מיד התינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין את אתרוגיהן'' היינו שהגדולים שומטין את הללולבים מהתינוקות ואוכלים את האתרוגים של התינוקות כך לפי חלק מהמפרשים
  4. ג

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע בענין כתותי מיכתת שיעוריה באתרוג של תרומה טמאה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בסוכה לה. מבואר דהטעם דאתרוג של תרומה טמאה פסול הוא משום דאין בו דין ממון או משום דאין בו היתר אכילה, ולא קרינן ביה "לכם". והקשו בתוס' שם (ד"ה לפי) דתיפו"ל דפסול משום דכתותי מיכתת שיעוריה דהא תרומה טמאה היא מן הנשרפין [ואדרבה טעם זה כולל יותר, דמטעם "לכם" פסול רק ביו"ט...
  5. ה

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע כותרת מרן השולחן ערוך

    יש לדקדק בלשון הזהב של מרן המחבר, אמאי שינה את לשונו, שבתחילת סי' תרמ"ה קרא השו"ע 'דיני לולב', וכן בתחילת סי' תרמ"ו כתב 'דיני הדס', וכן בתחילת סי' תרמ"ז קרא 'דיני ערבה'. ומאידך בסי' תרמ"ח הדן בדיני האתרוג, שינה השולחן ערוך וכתב 'דברים הפוסלים באתרוג', ולא כתב 'דיני האתרוג' כשאר המינים. והלא דבר...
  6. מ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע חזקת חיוב באתרוג

    אדם שנטל אתרוג בבוקר בחזקת שהוא שלם ובצהרים מצא שהאתרוג חסר [ביום הראשון], האם צריך ליטול שוב או שיש חזקה שהאתרוג היה בכשרות, ולכאו' אפשר לדון דאיכא תרתי לריעותא, חדא הרי חסר לפנינו ועוד הרי אוקי גברא בחזקת חיוב נטילה, האם באמת יש דבר כזה חזקת חיוב או שכיון והגברא לא משתנה בין אם נטל בין אם לא...
  7. נ

    חידות סוכות יד"ח ביום הראשון ולא...

    איך יתכן שאדם נטל אתרוג ביום הראשון ויד"ח אבל בשאר הימים לא? לא השתנה שום דבר באתרוג.
  8. ג

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע בעניין אתרוג של דמאי

    בסוכה (לד, ב) נחלקו ב"ש וב"ה באתרוג של דמאי, אם יוצא ידי חובה [לשיטת רוב הראשונים היינו טבל של דמאי, מלבד שיטת הרמב"ן ותלמידיו שהכוונה תרומה טמאה של דמאי]. וידועה הקושייה לשיטת ב"ש דלא יצא, ממתני' לקמן (מב, ב) שכשחל יו"ט ראשון בשבת כולם הוליכו בערב שבת את ארבעת המינים להר הבית, ולמחרת זרקו אותם...
  9. י

    סיפורים סיפור ייחודי על האתרוג הפשוט והאתרוג המהודר...

    יהודי ירושלים של מעלה, חן מיוחד להם משולב בפיקחות וחינניות יוצאת דופן שאינה נמצאת באף נקודה אחרת על פני הגלובוס, כזו שבחצי קריצת עין הבנת את המשמעות, וברבע נענוע ראש קלטת את הניב המסתורי . עד שהגדירו המגדירים: עשרה קבין של פיקחות וחן ירדו לעולם, תשעה קיבלה ירושלים. ואילו את הקב העשירי לא השאירה...
  10. י

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע נקודות שחורות, כתמים ו'בלעטלאך' – האם פוסלים את האתרוג?

    'שינוי מראה', דהיינו השתנות צבע האתרוג, בחוטמו – בשטח 'כל שהוא', או ברוב שטחו של האתרוג, פוסל את האתרוג. הצבע הפוסל הוא שחור או לבן, וכן צבע הנוטה לשחור; וצבע הנוטה ללבן – יש שכתב להחמיר ביום הראשון של סוכות, ויש שהקלו לגמרי. צבע אפור כעין צבע העפר – כשר; צבע חום כקליפת הערמונים או כצבע הקפה –...
  11. י

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע האם העדר ה'פיטם' פוסל את האתרוג?

    בראש האתרוג צומח ה'פיטם', שמורכב משני חלקים: ענף קטן המכונֶה 'דד', ומעליו מעין כובע המכונֶה 'שושנתא'. האתרוג המהודר ביותר הוא זה שהפיטם שלו שלם, ואם ניטל חלק מהשושנתא אין בכך כל פגם. אם ניטלה השושנתא, האתרוג כשר, ואף שיש פוסלים, יש להעדיפו על פני אתרוג שלא ניטלה שושנתו אשר הֲדָרוֹ פָּחוּת מסיבה...
  12. י

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע 'טיפים' לשמירת האתרוג

    מהי הצורה המיטבית להחזקת האתרוג? האתרוג זקוק לטמפרטורת חדר. היכן שנוח לאדם לשהות בו, נוח גם לאתרוג. זה כלל הדברים. ובימי החג עצמם, ידועים אכן דברי קדשו של החתם סופר' כי סימני מישוש אינם אלא הידור מצוה', אך יש גם חולקים בדבר. האם ניתן למנוע את היווצרות מכתמים במהלך החג? ה'חתם סופר' זי"ע מתייחס...
  13. מ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע אתרוג שאין בו היתר אכילה

    בארבעת המינים ישנם שני סוגי איסורים: א. איסור אכילה. ב. איסור שצריכים לשרפו. ודיניהם חלוקים כדלהלן, אתרוג שאסור באכילה אינו כשר למצוה ביום הראשון של החג, שנאמר בפסוק ולקחתם 'לכם' ודרשו חז"ל הראוי לכם בכל דרכי הנאתו (כולל אכילה), אבל בשאר ימי החג שמצוות הנטילה רק מדרבנן כן יוצאים בהם ידי חובת...
  14. ב

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע שש חסרונות וטענות על האתרוג המרוקאי

    מתוך "שערי יצחק" - השיעור השבועי מפי הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בחרתי לדבר כעת על שתי ההלכות האלו, משום שהדהימו אותי לראות "פסק" בליל שבת קודש האחרון. הראוני אז מכתב תשובה בהמלצה של אחד הרבנים בזמנינו, המדבר על האתרוג המרוקאי לעומת האתרוג התימני. עכשיו מפיצים את המרוקאי בתפוצה נרחבת, בגלל שנת...
  15. ג

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע אתרוג שבלע איסור

    כתב השלטה"ג (סוכה לה, ב) שאתרוג שנאסר מחמת בליעת איסור פסול. והמג"א (סי' תרמט סק"כ) כתב שאינו מוכרח, כיון שהפסול הוא רק כשאיסורו מחמת עצמו, אבל כאן אין איסורו מחמת עצמו. והגרעק"א (בהגהותיו שם) כתב להוכיח כן מהגמ' בסוכה (לה, א). ואולי היה מקום לדון שהנה יש מחלוקת בחולין (קח, א) בחתיכה שבלעה...
  16. גדר חוטמו של האתרוג

    גדר חוטמו של האתרוג

    פירוש חוטמו דעות הראשונים ועל חוטמו אפילו במשהו נמי פסול. הנה כשהאתרוג עומד בדרך גדילתו וכמצוות נטילתו ומתחיל להתקצר, ניתן לחלק את גובה התקצרותו לארבעה חלקים, וזהו סידרן מלמטה למעלה, א' מחצי האתרוג ומעלה התקצרות כלפי מעלה בלתי משמעותית, ב' התקצרות כלפי פנים, ג, התקצרות כלפי מעלה, ד, הפיטם...
  17. געגועים

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע אתרוג דומה ללב

    במדרש רבה: האתרוג דומה ללב. מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם (דברים ה כו) בגימטריא אתרוג.
  18. נ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע ט' ספיקות מעניינים באתרוג שהצטמק

    דעת החיי אדם הבכורי יעקב והביאור הלכה שאין לברך על אתרוג שנצטמק פחות משיעור כביצה. והוא פסול משום שאינו הדר. (עיין ביאור הלכה סימן תרמ"ח סעיף כ"ב ד"ה פסול) ומאידך דעת החזו"א (סי' קמ"ח סק"ב) שאתרוג שנצטמק בימי החג פחות משיעור כביצה, כשר ומברכים עליו, וטעמו עפ"י הגמ' סוכה לא: שר"מ סובר ששיעור...
  19. כ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע אתרוג שדרך לאוכלו מבושל אם אוכלים אותו חי מברכים עליו שהכל?

    סיפר הגאון רבי שרגא שטיינמן שליט"א שרבינו היה נוסע אתו כל בין הזמנים של חודש אב למושב שגרו שם מעולי תימן, והיה רבינו קונה אתרוג תימני מהעץ וסיפר רבינו שבהיותו שם ראה חנות שפתחה היה נמוך מאוד שהיו צריכים להתכופף כדי להיכנס, וא' מבני המושב מוכר שם אתרוג לפי משקל דהיינו שהיה חותך פרוסות מהאתרוג וכך...
  20. כ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע האם יש לאו דלא תחמוד במצווה?

    מעשה רב היה באחת השנים אצל אחד מגדולי ירושלים עיר הקודש ת"ו, שהמציאו עבורו לכבוד חג הסוכות אתרוג נאה ומהודר עד מאד, מזן אתרוגי מרוקו המיוחדים. אתרוג נדיר בשלמות כשרותו ללא שום דופי, אף לא משהו שבמשהו. גם הידורו בגידולו, בקומתו ובצורתו היה ביופי מיוחד ביותר, כמעט לא נראה כמוהו בכלילת השלמות. הרב...
חזור
חלק עליון
למעלה