בספרי בסוף פרשת עקב (פיסקא נא) מצאתי:
תחומי ארץ ישראל עד מקום שהחזיקו עולי בבל,
פרשת אשקלון חומות מגדל שרשן דור וחומות עכו וראש מגיאתו וגיאתו עצמו כברתא ובית זניתא קצרא דגלילא קבייא דעייתא מצייא דעבתא כמותא דביריין פחורתא דיתר נחלה דאבצל בית ער מרעשתא לולא רבתא כרכא דבר סנגרא מיסף ספנתא נקיבתא...
כן איתא בירושלמי (ראש השנה פרק א הלכה ב)
ובמקום אחר נכתב
והרמב"ן (שמות פרק יב פסוק ב) כותב "וכבר הזכירו רבותינו זה הענין ואמרו שמות חדשים עלו עמנו מבבל כי מתחלה לא היו להם שמות אצלנו והסבה בזה כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב (ירמיהו טז יד-טו) ולא...
תיעוד נדיר של 'מדרש בית זילכה', המקום שבו צמחו גדולי התורה בעיראק. בין כותליו למדו גדולי הדור כמו הבן איש חי, הכף החיים ורבי יצחק כדורי. הסרטון המיוחד חושף את הבניין ההיסטורי שבו נרקמו אינספור סיפורים מופלאים ומרגשים על רבותינו זצ"ל
"דאר אל יהוד" היא אחת השכונות היותר צפופות שמצפון לנהר...
כנודע, נבוכדנצאר מלך בבל, ונבוזראדן שר טבחים, הם שהחריבו את בית המקדש, והגלו את ישראל מארצם
ובגמ' (סנהדרין דף צה עמוד ב) מובא "רבי יוחנן אמר חמשה סנחריב ושני בניו נבוכדנצר ונבוזר אדן נבוזר אדן גמרא נבוכדנצר דכתיב (דניאל ג, כה) ורוה דרביעאה דמי לבר אלהין ואי לאו דחזייה מנא הוה ידע"
הרי שהיו...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ונתן ה' לך שם לב רגז (כח סה)
בנדרים כב. עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין בני חוזאי בהדיה, קם חד שחטיה לחבריה וכו', כי קאתי לקמיה דרבי יוחנן וכו', קא תמה רבי יוחנן מכדי כתיב ונתן ה' לך שם לב רגז בבבל כתיב, א"ל ההוא שעתא אכתי לא קעברינן ירדנא. מבואר שמדכתיב "שם"...
בכ''ד הש''ס הובא דעת רב יהודה בבלה יובאו ושמה יהיו, שאסור לעלות מבבל לארץ ישראל.
ואילו ר' זירא היה משתמט ממנו בשביל שרצה לעלות.
וצריך ביאור מה סברות המחלוקת.
תהלים י"ג פסוקים ב' וג': עַד־אָ֣נָה ה' תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה ׀ תַּסְתִּ֖יר אֶת־פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי׃ עַד־אָ֨נָה אָשִׁ֪ית עֵצ֡וֹת בְּנַפְשִׁ֗י יָג֣וֹן בִּלְבָבִ֣י יוֹמָ֑ם עַד־אָ֓נָה ׀ יָר֖וּם אֹיְבִ֣י עָלָֽי׃
כתוב במדרש, שיש כאן ארבע פעמים עד אנה - כנגד ארבע גלויות.
ויתכן לרמוז שבפעם...
הגמ' במגילה (ו ע"א) מכנה את בבל - 'ששך', שזה 'בבל' באתב"ש כפי שמפרש שם רש"י.
מלבד זאת, ידוע שבבל מכונה גם 'שנער' (המקור בבראשית פרק יא).
מה שמעניין, זו העובדה שהגימטריה של 'ששך' זהה לזו של 'שנער' (620).
מה שיכול להעלות שאלה מדוע לא מפרשינן שהכינוי 'ששך' הוא משום הגימטריה של שנער?
ווכה"נ י"ל...