עקב מה הם גבולות עולי בבל? (1 צופה)

[יוסף צ. הירשמן]

בספרי בסוף פרשת עקב (פיסקא נא) מצאתי:

תחומי ארץ ישראל עד מקום שהחזיקו עולי בבל,
פרשת אשקלון חומות מגדל שרשן דור וחומות עכו וראש מגיאתו וגיאתו עצמו כברתא ובית זניתא קצרא דגלילא קבייא דעייתא מצייא דעבתא כמותא דביריין פחורתא דיתר נחלה דאבצל בית ער מרעשתא לולא רבתא כרכא דבר סנגרא מיסף ספנתא נקיבתא דעיון תרנגלא עילאה דקיסרי בית סוכות וינקת ורקם דחגרא וטרכונא דזימרא דביתחום ביצרא סקא וחשבון ונחלא דורד סכותא נימרין מליה זירזא ורקם גיאה וגינייא דאשקלון ודרך גדולה ההולכת במדבר

עוד מצאתי, שברייתא זו הובאה גם בתוספתא מסכת שביעית (פרק ד), ובתלמוד ירושלמי (שם פרק ו הלכה א) הובאה ברייתא זו עם קצת תלמוד.

---

ומעתה ישנה לשאלה - האם יש מי שפירש ברייתא זו בצורה קצרה וברורה בתוספת מפה מדוייקת?

 

[ישעיהו מנחלת דן]

יש הרבה מאוד על זה אמנם לא קצר וברור ומפה מדויקת... כי זה מאוד מסובך לזהות הן את השמות הלא מוכרים והמשובשים והן את המקומות בפועל יש ע''ז בספר של הרב לנדי שלוש ארצות לשביעית

 

[יוסף צ. הירשמן]

האם אין ולו פירוש כללי?
או איזו מפה משוערת?

בקישור הבא ראיתי שהובא בסוף הקונטרס מפה שמתחמת גבולות עולי מצרים ועולי בבל, ניתן לעיין שם.

לפי קוצר הבנתי, מתחילה הברייתא לתחם את הגבול המערבי, מדרום לצפון, ואחר כך מקיפה את הגבול הצפוני והמזרחי, כולל ארץ בני גד וראובן, וחוזרת בסוף לגבול דרומי ממערב למזרח, ולכן היא מתחילה באשקלון ומסיימת באשקלון.

ראיתי גם בעבר הלא רחוק ספר עבה וגדול שמפרט את הכל עם מפות מדוייקות, אך הוא ארוך מארץ מידה.. ואיני זוכר את שמו.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

האם אין ולו פירוש כללי?
או איזו מפה משוערת?

בקישור הבא ראיתי שהובא בסוף הקונטרס מפה שמתחמת גבולות עולי מצרים ועולי בבל, ניתן לעיין שם.

לפי קוצר הבנתי, מתחילה הברייתא לתחם את הגבול המערבי, מדרום לצפון, ואחר כך מקיפה את הגבול הצפוני והמזרחי, כולל ארץ בני גד וראובן, וחוזרת בסוף לגבול דרומי ממערב למזרח, ולכן היא מתחילה באשקלון ומסיימת באשקלון.

לחץ כדי לכווץ...

הבנת מעולה

פרשת אשקלון חומות מגדל שרשן

לחץ כדי לכווץ...

המשך החוף במערב מוזכר במגילה ו כמדומה אחידת מגדל שיר והיא קסרין קסריה

דור

לחץ כדי לכווץ...

נקרא כן עד היום ליד זכרון יעקב

וחומות עכו

לחץ כדי לכווץ...

ידוע

וראש מגיאתו וגיאתו עצמו

לחץ כדי לכווץ...

כיום נחל געתון וכאן נוטה כבר לצפון

כברתא

לחץ כדי לכווץ...

שם מקום כמדומני בית כברי

ובית זניתא

לחץ כדי לכווץ...

כנ''ל

קצרא דגלילא

לחץ כדי לכווץ...

אולי קצרין שבגליל ?

קבייא דעייתא מצייא דעבתא כמותא דביריין פחורתא דיתר נחלה דאבצל בית ער מרעשתא לולא רבתא כרכא דבר סנגרא מיסף ספנתא

לחץ כדי לכווץ...

צריך לראות מקבילות בירושלמי ובכתובת שנמצאה בביהכנ''ס ברחוב ולנסות לפענח אני לא מצליח לקרוא כמעט אף מילה כאן

נקיבתא דעיון

לחץ כדי לכווץ...

מרג' עיון נקרא כיום (נקבה סוג של מעין)

תרנגלא עילאה דקיסרי

לחץ כדי לכווץ...

קיסרין במזרח הגליל

בית סוכות

לחץ כדי לכווץ...

מכאן פונה למזרח לעבר הירדן נחלת גד כמדומה

וינקת ורקם דחגרא

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני שייך לצד דרום לבין קדש ובין שור שמתורגם בין רקם ובין חגרא ואולי נשתרבב לא לפי הסדר

וטרכונא דזימרא דביתחום ביצרא

לחץ כדי לכווץ...

ליד בצרה של מואב ?

סקא וחשבון ונחלא דורד

לחץ כדי לכווץ...

ידוע על הציר המזרחי בפרשת דברים

סכותא נימרין

לחץ כדי לכווץ...

עדיין במזרח מוזכר באונקלוס בערי ראובן כמדומה

מליה זירזא ורקם גיאה

לחץ כדי לכווץ...

קדש ברנע בדרום

וגינייא דאשקלון ודרך גדולה ההולכת במדבר

לחץ כדי לכווץ...

חזר להתחלה דרך הגדולה ההולכת למדבר הכונה למדבר הדרומי בגבול מצרים כיום

לא יודע אם עזרתי משהו..

 

[יוסף צ. הירשמן]

עזרת הרבה וייש"כ!

עוד מקום נראה שאפשר לזהות, הוא טרכונא, בארץ עוג [בדרומה של רמת הגולן].

ולענין כברתא, זכור לי שיש מקום ערבי הנקרא חוורתא, אולי זה שם.

לכאורה הברייתא חותכת חלק מהגליל המוכר לנו ומוציאה אותו מתחום עולי בבל, וזה פלא.
אם כי יתכן שזהו כדרך שהתיר רבי בית שאן, אע"פ שאינה מצד הגבול, אלא תחומים מסויימים שהותרו מחמת סיבות ספציפיות [שלא נכבשו, או שהניחו מלקדשם, או שחזרו הגויים לשבת בהם, וכיו"ב].

 

[ישעיהו מנחלת דן]

עזרת הרבה וייש"כ!

עוד מקום נראה שאפשר לזהות, הוא טרכונא, בארץ עוג [בדרומה של רמת הגולן].

לחץ כדי לכווץ...

אכן, רציתי לציין אבל זה מחובר לבצרה ולפי פרושי יש מרחק בין המקומות ואולי גם כאן יש ט''ס

לכאורה הברייתא חותכת חלק מהגליל המוכר לנו ומוציאה אותו מתחום עולי בבל, וזה פלא.

לחץ כדי לכווץ...

לא פלא כלל היום הכיבוש השלישי שונה לגמרי מה מוכר לך מתקופת הברייתא

אם כי יתכן שזהו כדרך שהתיר רבי בית שאן, אע"פ שאינה מצד הגבול, אלא תחומים מסויימים שהותרו מחמת סיבות ספציפיות [שלא נכבשו, או שהניחו מלקדשם, או שחזרו הגויים לשבת בהם, וכיו"ב].

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני בכתובת רחוב שנדפסה בקבצים תורניים בעבר מפורט מה נכלל בבית שאן והוא תחום מצוצמם סביב בית שאן ולא יותר

 

[מכנדבי]

בספרי בסוף פרשת עקב (פיסקא נא) מצאתי:

תחומי ארץ ישראל עד מקום שהחזיקו עולי בבל,
פרשת אשקלון חומות מגדל שרשן דור וחומות עכו וראש מגיאתו וגיאתו עצמו כברתא ובית זניתא קצרא דגלילא קבייא דעייתא מצייא דעבתא כמותא דביריין פחורתא דיתר נחלה דאבצל בית ער מרעשתא לולא רבתא כרכא דבר סנגרא מיסף ספנתא נקיבתא דעיון תרנגלא עילאה דקיסרי בית סוכות וינקת ורקם דחגרא וטרכונא דזימרא דביתחום ביצרא סקא וחשבון ונחלא דורד סכותא נימרין מליה זירזא ורקם גיאה וגינייא דאשקלון ודרך גדולה ההולכת במדבר

עוד מצאתי, שברייתא זו הובאה גם בתוספתא מסכת שביעית (פרק ד), ובתלמוד ירושלמי (שם פרק ו הלכה א) הובאה ברייתא זו עם קצת תלמוד.

---

ומעתה ישנה לשאלה - האם יש מי שפירש ברייתא זו בצורה קצרה וברורה בתוספת מפה מדוייקת?

לחץ כדי לכווץ...

ברייתא זו נכתבה בפסיפס רצפת בית הכנסת של היישוב "רחוב", ומכאן שמה "כתובת רחוב", בשינויים משמעותיים מהנדפס במקומות הנ"ל (וזה הנוסח המדויק ביותר שלה).
אפשר לראות שחזור של הכתובת הנ"ל בבית המדרש להלכה בהתיישבות בכניסה לשכ' הר נוף בירושלים.

 

[יוסף צ. הירשמן]

בספרי בסוף פרשת עקב (פיסקא נא) מצאתי:

תחומי ארץ ישראל עד מקום שהחזיקו עולי בבל,
פרשת אשקלון חומות מגדל שרשן דור וחומות עכו וראש מגיאתו וגיאתו עצמו כברתא ובית זניתא קצרא דגלילא קבייא דעייתא מצייא דעבתא כמותא דביריין פחורתא דיתר נחלה דאבצל בית ער מרעשתא לולא רבתא כרכא דבר סנגרא מיסף ספנתא נקיבתא דעיון תרנגלא עילאה דקיסרי בית סוכות וינקת ורקם דחגרא וטרכונא דזימרא דביתחום ביצרא סקא וחשבון ונחלא דורד סכותא נימרין מליה זירזא ורקם גיאה וגינייא דאשקלון ודרך גדולה ההולכת במדבר

עוד מצאתי, שברייתא זו הובאה גם בתוספתא מסכת שביעית (פרק ד) -

לחץ כדי לכווץ...

- וזה לשון התוספתא (מהדו' ליברמן):

תחום ארץ ישראל.
פרשת אשקלון וחומת מגדל שר ושינה ודור ושורה דקיסרה שורה דעכו וריש מייא דגעתין וגעתין גרמא וכברתא וכזניתא וקצטריא דגלילא וקובעיא דראתון ומילתא דכור וכוריי רבתא ותפניא וסנפתא וסחרתא דיתר וממציא דגתא ומספד ומחרשת וגחלא דיפצאל ועולשתא ואולם רבתא ומגדל חרוב ונקבתא דעיון וכזישא ותיקרת וכרכא דבר סינגורא ותרנגלא עילייא דקיסרין וקנת ורקם דדוגרא וטרכונא דמתחם לבצרה ויגר שהדותא ונמרין ומלח דזרואי ויבקא וחשבון ונחלא דזרד ורפיח וחוגרה ועמון ומואב ורקם גיאה וגינייה דאשקלון ודרך הגדולה ההולכת למדבר.

עד כאן. והמעיין ימצא כמה שינויים ביניהם.

---

 

[יוסף צ. הירשמן]

ברייתא זו נכתבה בפסיפס רצפת בית הכנסת של היישוב "רחוב", ומכאן שמה "כתובת רחוב", בשינויים משמעותיים מהנדפס במקומות הנ"ל (וזה הנוסח המדויק ביותר שלה).
אפשר לראות שחזור של הכתובת הנ"ל בבית המדרש להלכה בהתיישבות בכניסה לשכ' הר נוף בירושלים.

לחץ כדי לכווץ...

להלן העתק הברייתא מתוך כתובת רחוב המדוברת:

תחומי ארץ ישראל מקום שה[חזיקו] עולי בבל.
פורשת אשקלון וחומת מיגדל שרושן דור וחומת עכו
וראש מי גיאתו וגיאתו עצמה וכבר[תה וב]ית זניתה וקסטרה דגלילה וקובעייה דאייתה וממצייה דירכתה
ומלתה דכוריים וסחרתה דיתי[ר ונחל]ה דבצאל ובית עיט וברשתה ואולי רבתה וניקבתה דעיון
ומסב ספנחה וכרכה דב[ר ס]נגורה ותרנגולה עלייה דקיסריון ובית סבל וקנת
ורקם טרכון זימרה דמתחם לבוצרה יבקה וחשבון ונחלה דזרד איגר סהדותה נימרין
ומלח רזיזה רקם דגיאה וגנייה דאשקלון ודרך הגדולה ההולכת למידבר.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

ונשאר רק הירושלמי...
תלמוד ירושלמי מסכת שביעית פרק ו הלכה א
תחומי א"י כל שהחזיקו עולי בבל פרשת חומת מגדול שיר ושינא דרור ושורא דעכו וקצירייא דגלילא וכברתה ובית זניתה וקובעיא ומילתא דכור ובירייא רבתא תפנית וספנתה מחרתה דייתיר וממציא דאבהתא וראש מי געתן וגעתן עצמה מי ספר ומרחשת ומגדול חרוב ואילים רבתא ונוקבתא דעיון ותיקרת ברכה רבא ובר סנגדא ותרנגולא עילאה דלמעלן מקיסרין וטרכונא דמתחם לבוצרה ומלח דזרכאי ונימרין ובית סבל וקנת ורפיח דחגרא ודרך הגדולה ההולכת למדבר חשבון ויבקא ונחלא דזרד ויגר שהדות' ורקם רגיעה וגניא דאשקלון

 

[יוסף צ. הירשמן]

כעת אנסה לסדר קצת את הגבולות ולפרטם אחת לאחת:

גבול א. פרשת אשקלון. כפה"נ פרשת דרכים המובילה לאשקלון, והיא בקרן דרומית מערבית, ואשקלון עצמה מחוץ לתחום, כי דרו בה גויים, כידוע המעשה דב' אחים שעלו לרגל מאשקלון, ודמא בן נתינה משרי רומי דר בה, וביוסיפון מובא שכחצי מהבריונים בזמן החורבן נהרגו כשניסו לכבוש אותה.
וכל שכן שרצועת עזה השוכנת דרומית לאשקלון - היא מחוץ לתחום עולי בבל.
נ.ב. בסוף הברייתא תמצא תחום: גינתא דאשקלון. ונראה ששם חוזרת הברייתא לאזור אשקלון אחרי שהקיפו כל תחומי הארץ, ומתחמת עיר זו מצד אחר.
גבול ב. חומת מגדל שיר ושינא. נ"א: חומת מגדל שרשן. לפי הענין הוא מקום/מקומות בגבול המערבי, שמהחומה ואילך לא נכבש. וכתב הרב @ישעיהו מנחלת דן ש'מגדל שיר' הוא קיסרי, כמובא במסכת מגילה שהחשמונאים קראו שמה כן לאחר שכבשוה. [אך יצויין כי בתוספתא בלבד מובא לקמן [אחר גבול ג] שורא דקסרי, אמנם בשאר הנוסחאות לא הובא, מ"מ תמוה שהרי נכבשה ולמה לא תיחשב בגבול הארץ הנכבשת].
ומתוכן הדברים נראה שהחוף המערבי או חלק ממנו לא היה בידי ישראל.
גבול ג. דור. והוא מקום שלא נכבש בחוף מערבי, ונמצא בצד צפון [ליד זכרון יעקב כדברי @ישעיהו מנחלת דן].
גבול ד. חומות עכו. נ"א: שורא דעכו. והיינו הך. גם עכו היא בחוף הים, ולא נכבשה, וי"א שכבשו חצי ממנה, ובכל מקום אשכחינן שעכו היא גבול צפוני, כדאמרן דרבי אבא מנשק כיפי דעכו, ועוד כהנה.
וידוע הברייתא שהמהלך מעכו לכזיב, משמאלו טמא משום ארץ העמים, ומימינו ארץ ישראל, ויש אריכות גדולה בפירושי הראשונים לברייתא זו. ולפום ריהטא למדנו ממנה ב' דברים: א. שחוף הים עד עכו בכלל ארץ ישראל [מלבד המקומות המצויינים כאן]. ב. שגבול צפוני של הארץ בכלל הוא בכזיב.

עד כאן גבול מערבי הסמוך לחוף הים.

 

[יוסף צ. הירשמן]

המשך ביאור הברייתא לפי קוצר ידיעותי:

יצויין כי כל התחומים המופיעים בברייתא נסמכים - מן הסתם - על הגבולות שהובאו בתורה בפרשת מסעי, ולכן יתכן לומר שחלק מהגבול לא יובא כלל, ורק החלקים שבהם נשתנה גבול עולי בבל מגבול עולי מצרים - יוזכרו בברייתא.
ומכאן יובן שלא צויין בברייתא כמעט כלום בענין כל החוף המערבי שמגיע מאשקלון הדרומית ועד דור ועכו הצפוניים, כי סתמו כפירושו - כל מקום שלא צויין הרי הוא בכלל גבולות הארץ שבפרשת מסעי, ושם כתוב שכל חוף הים הוא בגבולינו.

 

[יוסף צ. הירשמן]

לפני שאתחיל להביא את גבולות הגליל שבהמשך הברייתא, עליי להקדים כי חמש ארצות מצאנו לענין קדושת הארץ, ג' מהם קדושות והובאו במשנת "שלוש ארצות לשביעית", והם: א. הדרום - ארץ יהודה - הר המלך. ב. הגליל. ג. עבר הירדן - נחלת ראובן וגד - ארץ סיחון ועוג.
ועוד ב' ארצות יש: א. בין ארץ יהודה לגליל, והיא ארץ הכותיים - השומרון, שישבו בה מימי גלות עשרת השבטים. ב. ארץ ארם - סוריא, הצפונית - מזרחית, הנחשבת כיבוש יחיד, וכמה דינים יש בה כחוץ לארץ, כגון שתי חלות ועוד.

והנה, עיקר היישוב היהודי בימי התנאים היה בארץ הגליל, כי ארץ הדרום חרבה פעמיים, בראשונה חרבה ע"י היוונים שהגלו את בניה למצרים, וחזר וכבשה ינאי המלך, ונקראה על שמו "הר המלך - טור מלכא", וחזרה וחרבה ע"י אדריינוס קיסר רומא בעת חורבן ביתר, וידועים אגדות הגמ' והמדרשים אודות ריבוייה וחורבנה.
ואחר ידיעת הנ"ל אין תימה אם נניח שהתנאים האריכו לבאר גבולות הגליל יותר משאר מקומות, כי שם מקום מושבם.

 

[יוסף צ. הירשמן]

כאן אעתיק תחילה את גבולות הגליל מכל הנוסחאות:

בתוספתא: וריש מייא דגעתין וגעתין גרמא וכברתא וכזניתא וקצטריא דגלילא וקובעיא דראתון ומילתא דכור וכוריי רבתא ותפניא וסנפתא וסחרתא דיתר וממציא דגתא ומספד ומחרשת וגחלא דיפצאל ועולשתא ואולם רבתא ומגדל חרוב ונקבתא דעיון וכזישא ותיקרת וכרכא דבר סינגורא ותרנגלא עילייא דקיסרין.

בספרי: וריש מייא דגעתין וגעתין גרמא וכברתא וכזניתא וקצטריא דגלילא וקובעיא דראתון ומילתא דכור וכוריי רבתא ותפניא וסנפתא וסחרתא דיתר וממציא דגתא ומספד ומחרשת וגחלא דיפצאל ועולשתא ואולם רבתא ומגדל חרוב ונקבתא דעיון וכזישא ותיקרת וכרכא דבר סינגורא ותרנגלא עילייא דקיסרין.

בירושלמי: וקצירייא דגלילא וכברתה ובית זניתה וקובעיא ומילתא דכור ובירייא רבתא תפנית וספנתה מחרתה דייתיר וממציא דאבהתא וראש מי געתן וגעתן עצמה מי ספר ומרחשת ומגדול חרוב ואילים רבתא ונוקבתא דעיון ותיקרת ברכה רבא ובר סנגדא ותרנגולא עילאה דלמעלן מקיסרין.

בכתובת הפסיפס: וראש מי גיאתו וגיאתו עצמה וכבר[תה וב]ית זניתה וקסטרה דגלילה וקובעייה דאייתה וממצייה דירכתה ומלתה דכוריים וסחרתה דיתי[ר ונחל]ה דבצאל ובית עיט וברשתה ואולי רבתה וניקבתה דעיון ומסב ספנחה וכרכה דב[ר ס]נגורה ותרנגולה עלייה דקיסריון.

ואלו הם הגבולות: א. ראש מי געתן וגעתן עצמה. [בארמית: ריש מייא דגעתין וגעתין גרמא]. לכל הנוסחאות זהו הגבול הראשון, מלבד להירושלמי, שם נכנס גבול זה בין ממציא דגתא לבין מספד ומרחשת.
ב. כברתא. ג. וכזניתא/בית זניתא. ד. קצטריא דגלילה. בכל הנוסחאות סודרו ג' מקומות אלו כסדר שהובאו, מלבד בירושלמי, שם סודר תחילה קצירייא דגלילא, ואחריו: וכברתה ובית זניתה.

מקומות אלו ציין הרב @ישעיהו מנחלת דן שחלק מהם שמם מוכר כיום: מי געתן נקרא "נחל געתון", וכן כברתא מוכר בשמו, וקצטריא יתכן שהוא קשור לקצרין.

 

[יוסף צ. הירשמן]

המשך גבולות הגליל, כולם שמות שאינם ידועים לי, ואנסה רק ליישר הנסחאות, כדי שהבא אחריי יוכל לזהותם:
ה. קובעייא [בתוספתא וספרי: קובעייא דראתון. בכתובת: קובעייא דאייתה]. בכתובת נוסף אחריו: ממציא דירכתא. אך בכל הנסחאות מובא מקום זה לקמן אחרי "יתיר", ובשינוי נוסח.
ו. מילתא דכור [בכתובת: מילתא דכוריים]. ז. וכוריי רבתא. בירושלמי: בירייא רבתא. וידוע היום מקום הנקרא "בירייה".
ח. תפניא [בירושלמי: תפנית]. ט. סנפתא.
י. סחרתא דיתר. פירוש: סביבות העיר "יתר". בירושלמי: (מ)חרתה דיתיר.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

ארץ ארם - סוריא, הצפונית - מזרחית, הנחשבת כיבוש יחיד

לחץ כדי לכווץ...

כנראה התערבב במשך הדורות ענין סוריא היא ארם נהרים וארם צובא המקראית שהיא כיבוש יחיד והיא מעבר לנהר פרת כמפורש בספרי סוף עקב עם סוריא המשנאית שהיא כל שמחוץ לגבולות עולי בבל בכל מקרה אין נ''מ הלכתית לפרוש המשנה ולגבי הלכה בזמננו כבר כתבתי הנלענ''ד שאזלי' לפי ירושה שלישית

 

[יוסף צ. הירשמן]

המשך:
יא. וממציא דגתא. בירושלמי: ממציא דאבהתא. [בכתובת הובא לעיל: ממציא דירכתא]. בירושלמי נוסף כאן: וראש מי געתן וגעתן עצמה, שבשאר הנוסחאות כבר הובא מתחילה.

יב. ומספד. בירושלמי: מי ספר. יג. ומחרשת. בירושלמי: מרחשת.

יד. וגחלא דיפצאל. [בכתובת: דבצאל]. טו. ועולשתא. [בכתובת: ובית עיט וברשתה]. יצויין כי בירושלמי לא הובאו ב' אלו כלל, ואפשר שהם פירוט יתר שאינו נצרך כ"כ.

טו. ואולם רבתא. [בכתובת: ואולי רבתא]. טז. ומגדל חרוב. בירושלמי סודרו בסדר הפוך.

 

[יוסף צ. הירשמן]

כנראה התערבב במשך הדורות ענין סוריא היא ארם נהרים וארם צובא המקראית שהיא כיבוש יחיד והיא מעבר לנהר פרת כמפורש בספרי סוף עקב עם סוריא המשנאית שהיא כל שמחוץ לגבולות עולי בבל בכל מקרה אין נ''מ הלכתית לפרוש המשנה ולגבי הלכה בזמננו כבר כתבתי הנלענ''ד שאזלי' לפי ירושה שלישית

לחץ כדי לכווץ...

אם תוכל להרחיב בשתי הנקודות אשמח.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אם תוכל להרחיב בשתי הנקודות אשמח.

לחץ כדי לכווץ...

מפורש בספרי שכיבוש דוד נחשב כיבוש יחיד כי כבש קודם מחוץ לגבולות לפני שכבש את כל הגבולות שהם מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון הרי שארם נהרים וארם צובא הינם מחוץ לפרת בעומק טורקיה של ימינו ולא בסוריה ולבנון של ימינו, בל' משנה כל מה שלא נכלל בגבולות עולי בבל נקרא בשם סוריה ע''ש סוריה הקדמונית שמחוץ לגבולות ואולי גם נקרא כך גם בפי האומות ששלטו שם כמו שנקרא גם כיום חלק מהמקום.

לגבי ירושה שלישית אין לי ספק שלא יתכן לקבוע את הקדושה כיום ע''פ עולי בבל כי בטל כיבושם בגלות הארוכה וביאתנו עתה היא ביאה חדשה עצמתית לא פחות ואף יותר מעולי בבל שאין עלינו עול מלכות וכמבואר בירושלמי שביעית ריש פ''ו ראשון ראשון קונה ומתחייב למ''ד ירושה שניה מדבר תורה ולדידן שמדרבנן כמבואר בכמה מקומות בתלמודים פתר לה לעתיד לבוא כמבואר שם בסוף הסוגיא וכולל את קיני קניזי קדמוני ולא מצינו שום מקור לצורך בקידוש מיוחד אלא עצם הכיבוש מקדש וזה שנעשה ע''י חילונים לא משנה לענינינו מאחר ונעשה בשם עם ישראל כשמקור הזכות בתורת ישראל ובפרט בזמננו שמתרבים והולכים שומרי תורה לפחות ברמה בסיסית שאין מקום לפקפק בזה לענ''ד.

 

[יוסף צ. הירשמן]

מפורש בספרי שכיבוש דוד נחשב כיבוש יחיד כי כבש קודם מחוץ לגבולות לפני שכבש את כל הגבולות שהם מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון הרי שארם נהרים וארם צובא הינם מחוץ לפרת בעומק טורקיה של ימינו ולא בסוריה ולבנון של ימינו, בל' משנה כל מה שלא נכלל בגבולות עולי בבל נקרא בשם סוריה ע''ש סוריה הקדמונית שמחוץ לגבולות ואולי גם נקרא כך גם בפי האומות ששלטו שם כמו שנקרא גם כיום חלק מהמקום.

לחץ כדי לכווץ...

ארם נהריים כבר כתב רש"י שהיא מעבר לנהר פרת, והיא חרן שדרו בה תרח נחור בתואל ולבן.
אבל שאר ארצות ארם ארוכים ורחבים הם, ויש ארם צובא שציינתם, ארם רחוב, דרמשק, ועוד. בימי אחאב מובא שהיו שם ל"ב מלכים.
והנה, הא חזינן שדמשק עצמה קרובה אלינו הרבה יותר מנהר פרת, ולכן יתכן שחלק מסוריא אינה דוקא צפונית כ"כ מעבר לפרת, אלא שהיא יותר לצד מזרח ואינה נכללת בגבולות הארץ שבפרשת מסעי.

לגבי ירושה שלישית אין לי ספק שלא יתכן לקבוע את הקדושה כיום ע''פ עולי בבל כי בטל כיבושם בגלות הארוכה

לחץ כדי לכווץ...

זכור לי שראיתי בעבר בירושלמי שביקשו להתיר בארץ הדרום בימי רב אושעיא, כיוון שכבר גלו ממנה ישראל [בחורבן ביתר וטור מלכא], אך לא הספיקו לקבוע כן להלכה ונטרפה השעה, האם אתה מכיר?