האם מברך עושה מעשה בראשית או שכוחו מלא עולם או שניהם??? >>> האם מברכים על ברקים או על הרעמים??? >>> האם ברכת הברקים פעם אחת ביום או לאחר שהתפזרו העננים??? >>> מדוע זמן הברכה בתוך כדי דיבור??? >>> מה הברכה על הנהרות??? >>> מה החיוב בברכת השבח על מעשה בראשית שמתחדש???
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ותתן גם לאישה עמה ויאכל (ג ו)
במדרש רבה פרשה י"ט סימן ה', "רבי שמלאי אמר בישוב הדעת באתה עליו, אמרה ליה מה אתה סבור שאני מתה וחוה אחרת נבראת לך, אין כל חדש תחת השמש, או שמא אני מתה ואתה יושב לך הטליס [כלומר בודד], לא תוהו בראה לשבת יצרה". והקשה מהר"ש יפה זצ"ל ביפה תואר...
צ''ע בסוף הפרשה מוזכר שנות האדם וכל הדור ההוא בכפילות. דהיינו קודם כמה חי לפני שהוליד בנים ואח''כ כמה שנים לאחר שהוליד בנים. ושוב כופלים כמה ביחד הוא חי.
צ''ע מדוע לסכם לנו את השנים וכי לא יודעים לחשבן לבד. זה מיותר. וביותר בפרשת נח שם גם מוזכר מנין השנים אך בלי הסיכום כמה כל אחד חי חוץ מנוח...
יש לחקור, בנושא השייך אף לענייני דיומא בפרשה דילן [פרשת בראשית]:
מי שאינו אוכל בשבת כגון שמתענה או מסיבה רפואית כל שהיא אינו אוכל,
האם יש לו חיוב לשמוע קידוש מאחר,
או דלמא מכיון שאינו אוכל אין שום ענין שישמע קידוש - דדיקא למי שאוכל נתקן קידוש על היין.
מדוע מברכים על פירות הגדלים באדמה – בורא פרי האדמה, ולא מברכים עליהם – בורא פרי הארץ כמו בלחם:
בפרשת בראשית (ד', ג'), איתא: "ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'"
ובמשנה (ברכות לה.) איתא: 'ועל פירות הארץ הוא אומר: בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר: המוציא לחם מן הארץ'.
הנה יש...
והיו לאתת ולמועדים. פרש"י- ולמועדים - על שם העתיד, שעתידים ישראל להצטוות על המועדות והם נמנים למולד הלבנה: והנה חכמי הש"ס רגילים בדרך כלל לפרש את התורה על פי המציאות, בבחינת "איסתכל בעלמא וברא אורייתא" ולא להיפך, כגון מפני מה אמרה תורה מודה במקצת הטענה ישבע וכו', כי הוא יתברך הכינה וגם חקרה[1]...