באריכות נמצאים הדברים בלקח טוב כלל י"א
ובתוך דבריו הביא גם כן דברי הרמב"ן וז"ל:
והנה סברתנו זאת דברכות המצות ברכות הנהנין נינהו מצאתי אח"כ שכן מוכיחים ג"כ דברי הרמב"ן ז"ל בס' האמונה והבטחון פ"ז בסוף הפרק שכ' וז"ל ונשוב לדברינו ונאמר כי חלי הנפש הוא המעשה הרע ובריאותה היא המעשה הטוב והיא נהנית...
למה מברכים ב' ברכות על התורה אמאי לא סגי בברכה א'?
וביאר הלבוש (או"ח מ"ז ו') דברכה א' הוה ברכה אחרונה על מה שלמד אתמול, והברכה השניה היא ברכה ראשונה על מה שילמד היום.
ואיתא בהגהה על הלבוש דמברכים ב' ברכות שהאחת היא ברכת הנהנין כי הלימוד הוא הנאה, ואחת היא ברכת המצוות, וכמו שמברכין שתי ברכות...