ביאורי מילים

המלבי"ם בביאורו לישעיה (נא ו) על הפסוק "וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כְּמוֹ־כֵ֣ן יְמוּת֑וּן" כותב בביאור המלות "כמו כן ימותון", נוכל לאמר כי מלת כן הוא הנפרד מן כנים, כמו קן מן קנים, ככנה ימותו. עפי"ז מבאר המלבי"ם את הפסוק "וכן היינו בעיניהם" שבעיניהם לרוב גדלותם אף כחגבים לא היינו, אלא כ"כן".

מביא הראב"ע ב' פירושים למילה "מסרפו" (עמוס ו י). א. "ור' יהודה בן קרי"ש אמר כי דודו אחי אביו, ומסרפו אחי אמו. ב. והאומר כי פירושו המציל אותו מהשריפה. וכן מביא הרד"ק "דודו אחי אביו ומסרפו אחי אמו כן פירשוהו קצת המפרשים. וי"מ ענין שרפה והסמ"ך במקום שי"ן". והמלבי"ם נראה שפרשו כאילו כתוב...

יש מילה שהתאזרחה בליבותינו ובשפתינו. "תובנה". מהיכן מקור מילה זו? ומה שורשה?

האם ידוע לחברים אם יש מי שטרח לקבץ את כל ביאורי המילים על פי ביאורו של רבי שמשון רפאל הירש? אמנם בסוף כרך דברים (הוצאת מוסד יצחק ברויאר) ראיתי שהציבו מפתח "למבחר ערכים בפירוש רש"ר הירש על התורה". כמו גם מפתח שרשים "הנזכרים בפירושו בעיקר מילים חריגות ששורשן מוטל בספק או שהמחבר ביארן בדרך...

ידועה דרכו של הגר"מ בביאור המילים ושורשם בלשוה"ק, אשכול זה נועד לבי' מילים ע"פ דרכו,

המקור: תהלים קמד יג מְזָוֵ֣ינוּ מְלֵאִים֘ מְפִיקִ֥ים מִזַּ֗ן אֶ֫ל־זַ֥ן צֹאונֵ֣נוּ מַ֭אֲלִיפוֹת מְרֻבָּב֗וֹת בְּחוּצוֹתֵֽינוּ ופירושה: רש"י "זויות אוצרותינו מלאים טוב". רד"ק "פאות הבית. כלומר, בכל פאה מהבית מין תבואה". מצודת ציון "מל' זויות". מלבי"ם "מזוינו, זויות הבתים". ובמצוד"ד כ' "הדרך...