• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

הצעיר שבחבורה

בית המדרש/הלכה ומנהג
gemgemgemgemgem
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
5,696
תודות
16,696
נקודות
655
מביא הראב"ע ב' פירושים למילה "מסרפו" (עמוס ו י).

א. "ור' יהודה בן קרי"ש אמר כי דודו אחי אביו, ומסרפו אחי אמו.
ב. והאומר כי פירושו המציל אותו מהשריפה.

וכן מביא הרד"ק "דודו אחי אביו ומסרפו אחי אמו כן פירשוהו קצת המפרשים. וי"מ ענין שרפה והסמ"ך במקום שי"ן".


והמלבי"ם נראה שפרשו כאילו כתוב "משרפו". אמנם לא פירשו מלשון הצלה מן השריפה, אלא "מסרפו שהוא ישרף העצמות (כמ"ש (ש"א ל"א) ויקחו את גוית שאול וכו' וישרפו אותם. ופי' הרד"ק חניטות העצמות בבשמים השורפים אותם ומיבשם ובפרט בעת המגפה שופכים סיד על העצמות כדי שישרפו ולא יתפשט מהם הדבר)".
 
ובספר הכתב והקבלה כתב
הכתב והקבלה פרשת אמור
ועוד נראה כי לשון שריפה כאן ענינו גמיעה ובליעה (שלירפען, איינשלוקקען), מלשון שריף ליה משרף (נזיר ל"ו), כהן שדעתו יפה שורפה חי' (ע"א כ"ט), שריף פינכא דדייסא (תענית כ"ד), וכ"ה בלשון סורי',
ולדעתי הוא לשון המקרא, ונשאו דודו ומסרפו (עמוס ו'), כי ידבר שם מן המעדנים נפשם באכילה ושתיה כמ"ש אוכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק השותים במזרקי יין, על זה אמר אם ימות אחד מהם יבא אחד מאוהביו שהיו חברו בזלילה וסביאה ליטול עצמותיו, וזהו ומסרפו (זיין צעכגענאָססע).

ונראה שפירושו לפי דבריו אוהבו האוכל עמו, זולל וסובא יחד.​
 
ובשו"ת רב פעלים (חלק ב - אורח חיים סימן ד) כתב
מיהו בעמוס סי' וא"ו /ו'/ כתוב ונשאו דודו ומסרפו, ופירש הרד"ק דודו אח אביו ומסרפו אח אמו, וכן פירש בס' השרש, וכן פירש במצודות, והרב אבן עזרא ז"ל הביא פירוש זה בשם הריב"ק, וכתב שהוא בלי ראיה, ורש"י ז"ל פירש קרובו ואהובו, וכן התרגום תרגם קריביה.

ונר' מדבריו שהבין בפירוש רש"י שמילת "מסרפו" תורה על קרובו ואהובו.

אמנם, נראה שאין כן הדברים בפירוש רש"י שם, וזה לשון רש"י "ונשאו דודו ומסרפו - קרובו ואוהבו המציל את עצמותיו מן השריפה כן תרגום יונתן ויטיליניה קריביה מיקידא", ונראה שכוונת רש"י שביאור המילה "מסרפו" היינו "המציל את עצמותיו מן השריפה". ואם בלשון רש"י נוכל לפרש ש"קרובו ואוהבו" הוא ביאור המילים "דודו ומסרפו", אך ממה שהביא בסוף דבריו את לשון התרגום, ולשונו הוא "וְיִטְלִנֵיהּ קְרִיבֵיהּ מִיְקֵידָא" הרי בפירוש התרגום מוכרחים אנו לומר ש"קריביה" הוא ביאור המילה "דודו" ו"מיקידא" הוא ביאור המילה "מסרפו". וא"כ תורה מילת "מסרפו" לדעת התרגום יוב"ע ורש"י על השריפה.​
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון