צדקה

פרשתנו נפתחת בפסוק (שמות לח, כא) אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, כשהכתוב מפרט את סך הנדבות שהתקבלו. על כך מובא במדרש רבה ומדרש תנחומא, שמשה רבינו רצה להוציא את עצמו מפני חשד, ומסר לישראל חשבון מדוייק על הנדבות. עושים באמונה נפסק בשלחן ערוך הלכות צדקה (יו"ד רנז, ב) שכאשר גבאי צדקה הם אנשים כשרים...

וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה וגו' (כא, ו). וברש"י לי לשמי. יש לומר בכוונת רש״י בדרך צחות, עפ״י הידוע שכל מידה רעה יכולים לנצלה גם לטוב. וידוע ששאלו להקדוש האלקי הרבי ר׳ בונם מפשיסחא זצ"ל על איזה דבר טוב יכולים לנצל אפיקורסות, ואמר שאפיקורסות יכולים לנצל בשעת נתינת צדקה, כי אז בא היצר ומסית להאדם...

וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה וגו' (כה, ב). וברש"י לי לשמי. יש שני מיני נותני צדקה, מי שנותן בחשאי, בצנעה, בסתר. ומי שנותן ברעש, בקולי קולות. אצל הראשון אומרת התורה: מאת כל איש אשר ״ידבנו לבו״ — אצל איש כזה אל תדקדק גודל נדבתו, כי העיקר שנותן בכל לבו, כי נדבתו ״לי — לשמי״, לכבוד השי״ת. אבל אצל השני...

יש לחקור מה הגדר של מצות מתנות לאביונים (ואכתוב בע"ה בקצרה את הצדדים) א. איתא בשיטה מקובצת בבבא מציעא (ע"ח ע"ב) דאין יום זה מדין צדקה בלבד, אלא מדין שמחה ומנות. ובביאור ענין השמחה- מצינו כמה ביאורים 1 מתוך דברי רבינו אפרים בבעל המאור והנמוק"י (ריש מגילה) נראה דהמצוה דמתנות לעניים הוה כדי שיהיה...

ודל לא תהדר בריבו (כג, ג). ירמוז בתיבת בריבו על דרך אומרם ז"ל (ויק"ר פל"ד) כי העני עושה מריבה עם קונו למה זן לכל והוא ברעב ובעירום, וכל הנותן פרוטה לעני ומפרנסו הרי זה משבית ריב עני מעל השמים ובזמן שאין חונן דלים טענת עני היא טענה הנשמעת ומהודרת, ולזה יצו ה' שלא יסובבו הידור לריב העני עם קונו...

בתחילת חודש טבת תשפ"א אירע ברובע היהודי בירושלים נס ופלא, שנרשם בכל כותרות העיתונים – שני שוטרים שהלכו ברובע שמעו קולות נשיפה מאחוריהם. פעמים רבות אנו שומעים ריצה מאחורי גבנו ואיננו מסתובבים אחורנית לבדוק את העניין, אולם כעת הם הסתובבו, ולתדהמתם גילו במרחק שני מטרים מהם ערבי עם סכין שלופה. בחסדי...

איך יתכן שאדם מחויב לתת את כל כספי הצדקה שלו לעני אחד, אף שבהלכה נפסק שאין לעשות כן?

ואלה שמות בני ישראל הבאים ר"ת וְשָׁבֶיהָ, כלשון הכתוב (ישעיה א, כז) וְשָׁבֶיהָ בצדקה, שאמרו חז"ל (שבת קלט.) שנגאלין בזכות הצדקה, וכן במצרים נגאלו בזכות הצדקה שעשו זה עם זה, כדאי' בש"ך על התורה: וירא אלקים, שמעתי שנמצא במדרש, מה ראה, ראה שהיו מרחמים זה על זה, כשהיה אחד מהם משלים סכום הלבנים קודם...

התשובה היא אמנם העיקר, אך איננה מספיקה להשלמת תהליך הכפרה. תיקון השובבי"ם נועד לסיום הכפרה, וכהמשך לעבודת התשובה עצמה. התיקונים לא נועדו להחליף את התשובה, אלא לנקות את הפגם והלכלוך הרוחני שנוצר בעקבות החטא. כמבואר בכתבי האריז"ל (עפ"י זהר פרשת ויחי דף רי"ט ע"ב), שגם אחרי שהאדם עשה תשובה ונמחל...

אפשרות למקור מש"ס שבנתינת צדקה ביחוד עושים מה שגדולי ישראל עושים

כותב הרמב"ן יאמר שהאמין בה' וחשב כי בצדקו של הקב"ה יתן לו זרע על כל פנים לא בצדקת אברם ובשכרו אף על פי שאמר לו "שכרך הרבה מאד" ומעתה לא יירא פן יגרום החטא ואף על פי שבנבואה הראשונה חשב שתהיה על תנאי כפי שכר מעשיו עתה כיון שהבטיחו שלא יירא מן החטא ויתן לו זרע האמין כי נכון הדבר מעם האלהים אמת לא...

כולם יודעים שהעבודה של הימים הנוראים הוא "תשובה תפילה וצדקה". מה זה "צדקה"? - שנותנים כמה שקלים לנצרך, אבל האמת הוא, ש"צדקה" משמעותה גם מלשון "צדק" - גערעכטיקייט, לפי זה הכוונה שצריכים לתת "צדקה" - "געב אוועק דיין גערעכטיקייט" - כל אחד צריך להצדיק את השני ולתת לו "צדקה", תן את ה"צדק" שלך לחברך...

לאחר נישואיו של הגאון רבי אברהם גניחובסקי לקח את כל המעות שנתנו לו בנישואין והלווה אותם לאנשים, כמו כן בכל פעם שהיה מונח אצלו מעות היה מלוום לאחרים, שאלו אותו מדוע אינו משאיר אצלו מעט כדי שיהיה לו בעת הצורך, אמר כי לו לא חסר דבר, ואם הוא יכול לעשות עם זה חסד מדוע לא? והמליץ על זה את הפסוק ולא...

אגב האשכול הזה ראיתי צורך להעתיק הלכה למעשה מרבי משה פינשטיין בענין יששכר וזבולון...

יהודי אב למשפחה ברוכת ילדים שיש לי איתו היכרות מינמלית ביקש ממני עזרה כספית נתתי לו כמה מאות שקלים, אחרי חודשיים הוא ביקש שוב. שאלתי אותו אם הוא מסכים שאפנה לקופה שיעזרו לו. והוא התחיל לגדף אותם. כשבררתי עליו אצל שכניו אמרו לי שהמצב שלו בשפל שבשפל. אין להם מה לאכול. נכנסתי לעומק העניין ובררתי...

צירוף שם של חודש אלול יוצא מהפסוק וצדקה תהיה לנו כי, אפשר עפימ"ש בספר ברכת מועדיך לחיים (חלק ב') שחודש אלול הוא זמן של תשובה ושרשו הוא במה שאמרו בתנא דבי אליהו זוטא (פרק ד') במ' יום אחרונים שעלה משה להר סיני גזרו יום צום ותענית וכו' עיי"ש. ואמרו (ברכות ו:) אגרא דתעניתא צדקתא, ולכן בחודש אלול...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בגמ' בבא בתרא י: מבואר דאין מקבלין צדקה מעובדי כוכבים, והטעם משום "ביבוש קצירה תישברנה", היינו כדי שלא יהיה זכות לאומות העולם, וע"י כן שלא יהיה להם זכות הם ישברו. והנה במגילת רות ב' י"ב אמר בועז לרות, "ישלם ה' פעלך", על מה שעשתה עם חמותה, והקשה בספר יעלת חן לרבי אריה ליב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי פתוח תפתח את ידך לו (טו ח) בגמ' כתובות סז: איתא, שמר עוקבא היה עני אחד בשכנותו, והיה רגיל מר עוקבא כל יום להניח לו ארבעה זוז בחור של מפתן הדלת, יום אחד נתן העני אל ליבו ואמר אלך ואראה מי הוא שעושה לי טובה זו, ובאותו היום התאחר מר עוקבא לבית המדרש, ולכן ליותה אותו אשתו...

כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וכו' דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ בש"ך על התורה (גימטריאות): את ידך לו ראשי תיבות איל, כאילו הקריב איל. ואפשר להוסיף לזה את הרמז שמובא בחתם סופר די מחסורו אשר יחסר לו ר"ת דם איל, הנותן צדקה כראוי ממשיך מזריקת דם אילו של יצחק.

במדרש בדין הוא שיטול שכרו. מבארים הכוונה כמו שאמרו בגמרא (ברכות יז:) שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה, כל העולם כולו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע, וברש"י בזכות שבידם, וכן פינחס בדין הוא שיטול שכרו בזרוע ולא בצדקה. עכ"ד. אבל הצדיקים בעיני עצמם נחשב להם לצדקה שאינם חושבים שמגיע להם בזרוע, וזהו...