צרעת

כתב הפרי מגדים (משב"ז או"ח סי' של"א) דספק בן שבעה חודשים ספק בן שמונה מילתו דוחה בהרת ממה נפשך, דאם בן שמונה והוא מת, הוה ליה מחתך צרעת המת ואין בזה איסור, ואם הוא בן ז' וחייב במילה בודאי דוחה איסור צרעת, כדין מילה הדוחה את הצרעת, אכן כתב הפרי מגדים דמסתברא דאנדרוגינוס ושארי דמילתן ספק ואין...

יש לדון האם הטפת דם ברית דוחה צרעת ומצאתי שר' צדוק הכהן מלובלין (ספר הזכרונות מצות מילה פ"א) דבכל מקום דבעי הטפת דם מדאורייתא דוחה את הצרעת, אך אם בעי הטפת ם רק מדרבנן אינו דוחה את הצרעת, ע"ש.

דעת הש"ך (חו"מ סי' שפ"ב סק"ד), דסבירא ליה דבמילה לא מהני שיעשה האב שליח למול את בנו. והקשה עליו התבואות שור (סי' כ"ח) אמאי אמרינן בגמ' בשבת (קל"ג ע"א) גבי מילה בצרעת, דאי איכא אחר לימהל ליה ע"י אחר דלא קא עבר אאסורי צרעת (דלדידיה הוה דבר שאין מתכוון), הא מכל מקום לא יקיים האב מילה בזה שהרי אין...

הטעם שמילה דוחה צרעת נחלקןו הראשונים הרמב"ם (צרעת פ"י ה"ה) כתב וז"ל: מי שהיתה בהרת בערלתו, ימול ואף על פי שהיא מילה שלא בזמנה, שמצות עשה דוחה את לא תעשה בכל מקום, ע"כ. וכ"כ עוד (מילה פ"א ה"ט) וז"ל: אם היתה בהרת בעור הערלה חותכה עם הערלה אף על פי שקציצת נגע הצרעת בלא תעשה יבוא עשה וידחה את ל"ת...

נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם (ויקרא יג, ט) 'צרעת' היא אותיות 'צר עת', כי נגע גדול הוא לאדם כאשר זמנו צר ואין לו פנאי לעבודת הבורא. (הרה"ק רבי אשר הגדול מסטאלין זי"ע, תורה שבכתב)

מצינו לגבי צרעת סימני טומאה שונים, ונתבאר שעליהם להיות בצורה טבעית (ואינם בצורה שאינה כדרך הטבע) וההוכחה לכך- שבמקום שחין או מכוה, אין אומרים שתהיה מחיה. (כמ"ש לדוג' בנגעים ו ח) וממילא אחד הסימנים שמצאנו הינו "שער צהוב". והרי שעדות כגון האתיופים שלא מצאנו בהם כלל צבע שער זה, לכאורה אין מתאים...

אמרו חז"ל דחתן נותנין לו את כל שבעת ימי המשתה כדי לא לבטל שמחתו ולמדו כך מקרא וצ"ע דהרי חתן מוחלין לו את כל עוונותיו ואיך שייך שיהיה לו נגע בביתו או בבגדו. והרי נגעים בא על חטאים ?

ולא משום שפרחה בכולו. גמרא. (לחד צד, לחד מ"ד ולא להלכה).

השאלה היומית, יום שלישי כ"ד טבת, בענין גר שנתגייר כקטן שנולד, בזמן מתן תורה, נחלקו בזה האחרונים, לשיטת המהר"ל - לא היה גר שנתגייר כקטן שנולד בזמן מתן תורה, לשיטת המשך חכמה - כן היה דין זה, ולשיטת השב שמעתתא בהקדמה - לכל כלל ישראל לא היה דין זה, אבל למשה רבינו כן היה, ויש להקשות בזה ב' קושיות...

וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְאֹר...

בדף היומי לפני מספר ימים אי' שבגד עור שהיה על מצורע יתכן שנתרכך בעקבות הצרעת נתעוררתי מזה לדון בנדון ותיק אצלי האם צרעת זו מחלה פיזית, דהיינו שרעיונית [אם ידוע לנו מהי] היא יכולה להיות מדעית ואפ' עם תרופות והתורה היא שמתייחסת לזה עם דינים מיוחדים [וכמו דם נדה וכדו'] או שהס מלדבר בזה וקרוב הדבר...

בלוח עיתים לבינה מציינים כי זה היה היום, כ"ג סיון. אמנם בסדר הדורות איתא שהיה בכ"א סיון.

וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה (ויקרא יד, ז) וְיִפְטוֹר יַת צִיפּוֹרָא חַיְיתָא עַל אַנְפֵּי חַקְלָא וִיהֵי אִין אִיטִימוֹס הַהוּא גַבְרָא לְמִילְקֵי תוּב בְצוֹרָעָא תַיְיבָא צִיפּוֹרָא חַיְיתָא לְבֵיתֵיהּ בְּיוֹמָא הַהוּא (תרגום יונתן) ואת הצפר החיה בדם וגו' (ויקרא יד...

מי הם אלו שלקו בצרעת בסיפור המגילה?