דעת אחרת מקנה

אם כנדר: הרמב"ם הל' נדרים פ"ב כתב שהפקר הוי כנדר. ובקצה"ח (רעג, א) תפס דבריו כפשוטו, דלא פקעה הבעלות.[1] ובשער"י (ה, כג) ובחי' הגרש"ש (סוף נדרים) פי' דהיינו שנותן היתר השתמשות לכל העולם, וממילא נפקעת בעלותו. וע"ע חת"ס יו"ד שטז ואו"ח סב בסופו ד"ה ועיי', וחי' ר' מאיר שמחה ח"ב בסימנים שבסופו סי'...