כולל בין הזמנים – "מסכתא דכלה"
אם כנדר: הרמב"ם הל' נדרים פ"ב כתב שהפקר הוי כנדר. ובקצה"ח (רעג, א) תפס דבריו כפשוטו, דלא פקעה הבעלות.[1] ובשער"י (ה, כג) ובחי' הגרש"ש (סוף נדרים) פי' דהיינו שנותן היתר השתמשות לכל העולם, וממילא נפקעת בעלותו. וע"ע חת"ס יו"ד שטז ואו"ח סב בסופו ד"ה ועיי', וחי' ר' מאיר שמחה ח"ב בסימנים שבסופו סי' נג.
מקור דין הפקר: בירו' ריש פ"ו דפאה (הובא בר"ש שם) ילפינן מהפס' "והשביעית תשמטנה ונטשתה" יש לך נטישה אחרת וכו', ומבואר ברא"ש סופ"ד דנדרים (סי' יא) שזה המקור לדין הפקר, וכ"ה בנתה"מ (רסב, ג), ובחת"ס או"ח סב ד"ה אף הפקר. [ובחי' ר' שמואל (פסחים בשיעורים יומיים שבסוף עמ' צ) חידש דאינו חלות שהאדם עושה אלא שהתורה מפקיעה אם הוא נוטש. והוכיח מפסחים ו:]
גדר הפקר - שותפות דכל העולם: בהקדמת המ"מ לספר קנין כתב דהוי שותפות של כל העולם לזכות בו כל מוצאו.
אם שייך הפקר מוגבל: בקצה"ח (רנח, א) כתב דילפינן מתשמטנה שצריך הפקר גמור. וע' רעק"א ח"א קמה, ושם מיירי גם לענין הפקר לזמן מוגבל. [ובהע' שם צויין: מקו"ח (תמח, ט), וקרית ספר להמבי"ט (נדרים ב, יח), וסמ"ע (חו"מ רעז יד), ושלמי נדרים (נדרים מד.),ושער"י (ה, כג), וחי' הגרש"ש (נדרים סי' כד).]
אם הפקר הוי דעת אחרת מקנה: בהקדמת המ"מ כתב דאינו דעת אחרת מקנה, ולכאורה נחלקו בזה רש"י ותוס' בב"מ יב. ע' קצה"ח רעג א.
[1] צ"ע מב"ק כט. דמפקיר נזקיו פטור, וע"ע ב"ק מח. סתם גללים וכו'.
מקור דין הפקר: בירו' ריש פ"ו דפאה (הובא בר"ש שם) ילפינן מהפס' "והשביעית תשמטנה ונטשתה" יש לך נטישה אחרת וכו', ומבואר ברא"ש סופ"ד דנדרים (סי' יא) שזה המקור לדין הפקר, וכ"ה בנתה"מ (רסב, ג), ובחת"ס או"ח סב ד"ה אף הפקר. [ובחי' ר' שמואל (פסחים בשיעורים יומיים שבסוף עמ' צ) חידש דאינו חלות שהאדם עושה אלא שהתורה מפקיעה אם הוא נוטש. והוכיח מפסחים ו:]
גדר הפקר - שותפות דכל העולם: בהקדמת המ"מ לספר קנין כתב דהוי שותפות של כל העולם לזכות בו כל מוצאו.
אם שייך הפקר מוגבל: בקצה"ח (רנח, א) כתב דילפינן מתשמטנה שצריך הפקר גמור. וע' רעק"א ח"א קמה, ושם מיירי גם לענין הפקר לזמן מוגבל. [ובהע' שם צויין: מקו"ח (תמח, ט), וקרית ספר להמבי"ט (נדרים ב, יח), וסמ"ע (חו"מ רעז יד), ושלמי נדרים (נדרים מד.),ושער"י (ה, כג), וחי' הגרש"ש (נדרים סי' כד).]
אם הפקר הוי דעת אחרת מקנה: בהקדמת המ"מ כתב דאינו דעת אחרת מקנה, ולכאורה נחלקו בזה רש"י ותוס' בב"מ יב. ע' קצה"ח רעג א.
[1] צ"ע מב"ק כט. דמפקיר נזקיו פטור, וע"ע ב"ק מח. סתם גללים וכו'.