דיני ממונות

בתוס' בב"מ בסוגי' דב' אוחזין בטלית, לכאו' מתבאר דהחלוקה נעשית מחמת עצמה - מכוח התפיסה, שתפיסה מהווה סיבה וזיקה להיות מוחזק כבעלים על כל הממון, ובשניים אוחזין שסיבתו וכחו של זה לא יותר מן חבירו שוב מחזקינן שני הכוחות בשווה, וע"כ דינא הוא שכ"א מוחזק בחצי. ויש לדון אם מועלת התפיסה לבדה ממש לנפעלות...

בגמרא יש פלוגתא אם פשרה צריכה קנין, והק' תוס' א"כ מה כונת רשב"ג שאמר יפה כוח פשרה מכוח דין, שפשרה בשנים ודין בשלשה, הלא דין בקנין ג"כ מהני בשנים. ותי' תוס' "דמיירי כגון דאתו לבי תרי ואמרי להו דונו אותנו כמו שרגילים לעשות הדין או עשו לנו פשרה כמו שרגילין לעשותה דבכה"ג יפה". ואין כונתו דיש איזה...

ב"ה בעניין מזיק הקדש. א. בחיוב התורה לשלם מן המיטב נחלקו ר"ע ור"י מן איזה מיטב חייבה התורה ממיטב דמזיק או ממיטב דניזק, והוסיף ר"ע שלא זו בלבד שהמזיק נכסי הדיוט משלם מן המיטב דמזיק אלא אף המזיק נכסי הקדש משלם ממיטב דיד' וד"ז נלמד מק"ו מנכסי הדיוט, והעולה מדבריו שיש חיוב נזיקין בהקדש, וע"כ...

ב''ב דף לא' פליגי רב ורב יוסף אי אמרי' מיגו נגד עדים, וביאר הרמב''ן שם דאינו מצד מה שמיגו יותר חזק אלא משום דמתרצי' לדבוריה ע''ש. וצ''ב הרי עד כמה שיש עדים אז אין כלל מיגו ול''ש לקיים את המיגו ע''י שמתרצי' לדיבוריה דבמקום עדים לא קיים כלל טענה דזה ודאי שכל ענין מיגו זה רק כשטוען רק טוען באופ'...

א הנה כבר ידוע הסתירה בדברי הרמב"ם גבי הענישה על ג' עבירות במקום אונס, שברמב"ם הל' יסודי התורה פ"ה, שכ' פ"א ה"ד "וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם ואעפ"כ...

סילוק ממקצת הקרקע – שבח וכתב התומים להביא ראיה דאינו מסלק המלוה אלא אם כן נותן לו כל חובו, מהא דאיתא בגמרא (בבא מציעא דף קי עמוד ב) "סבר רבי חנינא למימר כי מסלקינן להו בארעא מסלקינן להו, ולא היא בדמי מסלקינן להו מדרב נחמן, דאמר רב נחמן אמר שמואל שלשה שמין להם את השבח ומעלין אותן בדמים ואלו הן...

התומים (בסעיף קטן ב) האריך להשיב על דברי הדרישה, ולדעתו אין הלוקח יכול לסלק את המלוה מהקרקע אלא בפרעון כל החוב. שומא והכרזה ותחילה, הביא מה שכתב הדרישה "וכשהיה שומא והכרזה ולא גבה עדיין הדין חלוק, אם בא לסלקו בכל החוב יכול להעלות אפילו על שומת בית דין ויסלקו, אבל אם לא בא לסלקו אלא במקצתו לאו...

כתב בספר קצות החשן (סימן קט סעיף קטן א) אחר שהביא את דברי הסמ"ע והש"ך שם "ונראה להביא ראיה דאין הלוקח יכול לסלקו בזוזי אם אינו מסלק לו כפי כל חובו". דעת התוס' שסילוק הוא רק בהעלאה וראייתו היא מדברי התוס' (כתובות דף צא עמוד ב בד"ה מאי פסידא) שביארו שנחלקו רמי בר חמא ורבא אם יכול הלוקח לסלק את...

הש"ך (בסעיף קטן א) נחלק על הסמ"ע וכתב "אולי נמשך למה שכתב הטור לעיל ריש סימן קט סוף סעיף ב' והרא"ש פרק מי שהיה נשוי[1], וכמ"ש בסמ"ע סוף סימן זה, אבל לפי מה שפסקתי לקמן סימן קט"ו סוף סעיף א' כהרמב"ן והראב"ד ובעל התרומות וריב"ש, א"כ אינו יכול לסלקו עד שיתן לו כל חובו", הרי שדעת הש"ך שאין הלוקח...

מעין הקדמה דיני הסילוק לדעת הסמ"ע כתב הסמ"ע (סימן קיד סעיף קטן ד) "עיין פרישה ודרישה שם כתבתי והוכחתי כלל דין זה דנחלק לג' דינים. והוא, דאם בא הלוקח לסלק המלוה קודם שעשו בית דין שומא והכרזה בשדה זו בשביל המלוה, אזי יכול המלוה לסלקו בדמי שווי השדה אפילו אינו עולה לדמי חובו של המלוה. ואם כבר עשו...

בס''ד דין ספק אי בכור אי לאו ודין ספק אי אח אי לאו כתב הריטב''א דלמא בוכרא דאימא קאמר פירוש ועל הספק עליו להביא ראיה, וכן ברשב''א אמר ליה דהוו קרו ליה בוכרא סיכלא. שמעינן מהא דבחזקה כי הא מפקינן ממונא. ומבואר דיש...

כללי ההנהגות בספק ממון חלק ב' - פתח דבר בהמשך לפרק א' בסדרה - "יסודותיהם של משפטי הממון. הנה כלל גדול הוא בכל עניני וגדרי ההנהגות והבירורים בספקי ממון, דכאשר אנו באים להכריע הכרעות בספק ממון, אין אנו באים לפסוק הכרעות ופסקים הלכתיים מדיני והל' הספקות, דכאשר אנו דנים ובאים להביא דינים מצד...

מאמרים קודמים בסדרה גדרי מצוות בגדר דיני ממונות בסוגיות דנזיקין ביאור הלשון חסרון ממון הנזכר תדיר בגמ' ובראשונים. הנה א''א לומר דפירוש המילה נזק בלשוה''ק הוא חסרון ממון, מלבד שהוא דוחק דהשובר כלי של חבירו וכי מה חיסרו כאן והרי הכלי קיים ועומד רק שהוא שבור, ולומר שחיסרו הממון ששווה הכלי גם זה...

במאמר הקודם - גדרי המצוות - נתבאר החשיבות בהגדרת כל מצווה ממצוות התורה לאיזה חלק היא שייכת, והצורך המהותי שיש בכך ע''מ לדעת באופן הבסיסי ביותר כיצד לגשת למצווה. כעת נעסוק בהגדרת דיני ממונות שגם להם יש גדר מיוחד, והחסר בהבנתו מעקר את היכולת לגשת לסוגיות רבות ברמת ההבנה הפשוטה. מאמרים בסדרה גדרי...

בדיני שתוי ושיכור בהרבה פרטי דינים תוכן הענינים: סק"א ב' וג' - שתוי ושיכור לענין ברכת המזון ושאר ברכות. סק"ד - שתוי ושיכור לענין ברכת המצוות וברכת הנהנין וברכות השבח. סק"ה - היכי ילפינן מ"ושבעת וברכת" דאפי' מדומדם. סק"ו - מאי שנא תפילה דשיכור לא יתפלל ותפילתו תועבה - מברכת המזון שיכול לברך...