גירות

מדרש רבה דברים פרשה ב פסקה כד ד"א ושבת עד ה' אלהיך אין לך דבר גדול מן התשובה מעשה שהיו רבותינו ברומי ר"א ורבי יהושע ורבן גמליאל וגזרו סנקליטין של מלך לומר מכאן ועד ל' יום לא יהיה בכל העולם יהודי והיה סנקליטו של מלך ירא שמים בא אצל רבן גמליאל וגילה לו את הדבר והיו רבותינו מצטערים הרבה אמר להם...

ידועים דברי המשך חכמה בפרשה שכתב שבנ''י הוצרכו גירות חדשה אחרי מעשה דשיטים, האם היה דינם כב''נ ולא היה חייבים במצות עד שמלו ע''י יהושע והקריבו קרבן פסח שוב? אתמהה!

השאלה היומית, יום שישי כ"ז טבת, בעז"ה כל יום שישי נשאל בענין פרשת השבוע, השבוע פרשת וארא, ונשאל בענין מכת דם, בכדי לשאול את השאלה, צריך להקדים כמה הקדמות, ידועים דברי הכסף משנה [פ"ח מהל' אבות הטומאה הט"ז], שגמר הטהרה היא כשהאדם יוצא מהמקווה, ולא כשהוא בפנים, ונפק"מ אם גר טבל ולא הספיק לצאת...

"עם לבן גרתי" פירש רש"י לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר וברש"י בפרק לב' פ' כט' [בד"ה לא יעקב] וכן בהרבה ראשונים מסבירים שזהו לשון שררה, ובאותו פסוק בד"ה ועם אנשים מדובר בעשו ולבן וקשה הוא היה גר או שר? אשמח לתשובות.