גזירה

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' יהודה אריה דינר שליט''א שאל האם לפי ר''א דמכשירי מצוה דוחה שבת לכאורה לא יהא גזירה של שמא יעברינן ברה''ר ויהא מחיוב לתקוע שופר גם בחל בשבת? האם זה נכון והביא שנחלקו בזה מרן הגרב''ד פוברסקי שליט''א סובר דאכן חייב, אבל מרן הגרד''ל שליט''א סובר דפטור ושאל מהו סברת...

האם ניתנה מסיני בכל פרטיה איך וממה ולענין איזה דין: ע' רמב"ן סה"מ שורש ב' שכתב "והוי יודע שזה שאמרו חכמים אין אדם דן גז"ש מעצמו אין כוונתם לומר שכל גז"ש מבוארת להם מסיני תלמדו מלה פלונית שבפס' פלוני ממלה פלונית שבפס' פלוני ותשוו דין שניהם לענין פלוני, אין הדבר כן שהרי מצינו אותם חולקים תמיד...

היעלה על הדעת והלוא אין לדבר סוף ולא שבקת חיים לכל בריה ועוד כהערה האם לפי דעת הגר"א שצריך להקפיד על מגולה כי בטל הטעם גם על פי סוד ובטל הטעם הידוע לא בטל טעם הסוד א"כ אולי לא תיקנו בכל הלכות סכנה כיוצא בזה.

הוקשה לי בכה"ג שנתקלים אנו בדין דרבנן וגזירה דרבנן [נניח בהלכות שבת] האם גזירה נדחית או דין דרבנן נדחה. לצערי לא עומדת כנגדי דוגמא מסוימת. אשמח ליישוב ומראי מקום יש"כ.

ג' שמעבירים הגזירה קשורים לר"ת של שמי?

בעקבות נושא זה: https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%9C%D7%90-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%91%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90.4225/ האם מצאנו דברים שהתורה אסרה משום גזירה? (לי יש כמה דוגמאות ואכתוב בהמשך בעז"ה אחר סידור הדברים)

אני לומד כעת הלכות נדה, בסימן קצ"ד סעיף א', מבואר בט"ז, וכן בב"י בסעיף זה, שהיה גזירה של ליל מ"א לזכר ופ"א לנקבה לפרוש, אבל היום שאין בועלים על דם טהור בטל התקנה. וקשה לי, הרי אנו יודעים שתקנה לא בטלה אם הטעם בטל, והרי כאן זה רק מנהג שהיה מקומות [באשכנז!] שלא הקפידו על מנהג זה, ואפילו אם היום...