הלכה כללי האם חז"ל היו מתקנים לא לנסוע ברכב? (1 צופה)

[יהודי וזהו]

שמעתי בצעירותי (עוד בחיי הסטייפלער זיע"א) שאמרו בשם הסטייפעלער שאין לו ספק בדבר שאם היו היום חז"ל - גוזרי גזרות ומתקני תקנות - היו אוסרים את השימוש ברכבים, כי הם בחזקת שהורגים.

לחץ כדי לכווץ...

היעלה על הדעת והלוא אין לדבר סוף ולא שבקת חיים לכל בריה
ועוד כהערה האם לפי דעת הגר"א שצריך להקפיד על מגולה כי בטל הטעם גם על פי סוד ובטל הטעם הידוע לא בטל טעם הסוד א"כ אולי לא תיקנו בכל הלכות סכנה כיוצא בזה.

 

[פנחס ע]

אולי לר"א ששור אין לו שמירה אלא סכין, אבל בעלמא לכאו' נותנים לאדם להחזיק מזיק שאינו מועד ויכול לשומרו.

 

[אברך מישיבת מיר]

היעלה על הדעת והלוא אין לדבר סוף ולא שבקת חיים לכל בריה
ועוד כהערה האם לפי דעת הגר"א שצריך להקפיד על מגולה כי בטל הטעם גם על פי סוד ובטל הטעם הידוע לא בטל טעם הסוד א"כ אולי לא תיקנו בכל הלכות סכנה כיוצא בזה.

לחץ כדי לכווץ...

וכבר היו דברים מעולם אצל שלמה המלך

ראה בחשוקי חמד בגיטין (ס"ח ע"א) דבר מעניין ומופלא

נאמר במסכת גיטין דף סח ע"א ששלמה המלך אמר בקהלת עשיתי לי... שדה ושדות... במערבא אמרי שדתא. ופרש"י שידתא, עגלה למרכבת נשים ושרים. וכתב בניהו, מאי רבותא דשלמה בהכי שהיו לו עגלות, והרי אף אנשים פשוטים יש להם עגלות? וכתב ליישב. כיון שעל שלמה כתיב ויחכם מכל האדם, אם כן ודאי שהיתה לו החכמה של זמנינו לעשות עגלה שתסע ע"י קיטור, אלא שלא היה חפץ לפרסם הדבר, שיכול להיות גם לרעה, כמו שרואים היום [תאונות דרכים] אבל לעצמו ולאשתו ודאי שעשה מרכבה המונעת על ידי כח הקיטור וכדומה, וזו שידא ושידתא, והוא מלשון שד, משום שהיתה הולכת במרוצה גדולה כהרף עין כמו השדים, עכ"ל. הנה לדברי בניהו המציא כבר שלמה המלך בחכמתו את המכוניות של ימינו ולא פרסמם כדי לא להרבות בתאונות דרכים, ושמעתי מגיסי הגר"ח קניבסקי (שליט"א) זצ"ל שגם אביו מרן בעל הקהלות יעקב זצ"ל אמר כך, ע"כ.

 

[יצחק א]

היעלה על הדעת והלוא אין לדבר סוף ולא שבקת חיים לכל בריה
ועוד כהערה האם לפי דעת הגר"א שצריך להקפיד על מגולה כי בטל הטעם גם על פי סוד ובטל הטעם הידוע לא בטל טעם הסוד א"כ אולי לא תיקנו בכל הלכות סכנה כיוצא בזה.

לחץ כדי לכווץ...

מסתמא אמר זאת כדי להדגיש את חובת הזהירות, לא ייתכן שבאמת היו אוסרים זאת.

ותא חזי, שבזמנם היו "ד' צריכים להודות יורדי הים הולכי מדברות", ואיש לא העלה בדעתו לאסור זאת, אף שצריך לברך הגומל, והיה הרבה יותר בחזקת סכנה, וק"ו לנסיעה רגילה, שבני אשכנז כלל לא מברכים עליה הגומל.
וזה בלי להיכנס, לעד כמה לא מציאותי שכל העולם נוסע ברכבים, ורק היהודים לא, כמה שפיכות דמים היתה נגרמת ע"י אויבינו, ומכ"כ הרבה בחינות לא שייך ולא שבקת חיי לכל בריה, שנ"ל אף מיותר להאריך בזה.

 

[יצחק מירושלים]

היעלה על הדעת והלוא אין לדבר סוף ולא שבקת חיים לכל בריה
ועוד כהערה האם לפי דעת הגר"א שצריך להקפיד על מגולה כי בטל הטעם גם על פי סוד ובטל הטעם הידוע לא בטל טעם הסוד א"כ אולי לא תיקנו בכל הלכות סכנה כיוצא בזה.

לחץ כדי לכווץ...

כוונת הסטיפלער משום שחלק גדול מנסיעות היום אינם נצרכות
וכוונתו דב"ד יצמצו את אפשרות השימוש בכלי הרכב

 

[למען שמו באהבה]

לפני תקופת מה האריך בזה בגיליון של הרב אביגדור מילר וכתב שם שמסתמא שחז"ל היו אוסרים.
ובעינינו רואים שכמעט כל יום יש הרוגים בדרכים ה"י.
[וכידוע שיטת החזו"א ובעל הקה"י שאפשר לומר תפלת הדרך גם בימינו בגלל הסכנה של תאונות הדרכים]

 

[אמר ליה]

מסתמא אמר זאת כדי להדגיש את חובת הזהירות, לא ייתכן שבאמת היו אוסרים זאת.

ותא חזי, שבזמנם היו "ד' צריכים להודות יורדי הים הולכי מדברות", ואיש לא העלה בדעתו לאסור זאת, אף שצריך לברך הגומל, והיה הרבה יותר בחזקת סכנה, וק"ו לנסיעה רגילה, שבני אשכנז כלל לא מברכים עליה הגומל.
וזה בלי להיכנס, לעד כמה לא מציאותי שכל העולם נוסע ברכבים, ורק היהודים לא, כמה שפיכות דמים היתה נגרמת ע"י אויבינו, ומכ"כ הרבה בחינות לא שייך ולא שבקת חיי לכל בריה, שנ"ל אף מיותר להאריך בזה.

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' עיקר כוונת הסטייפלער היתה שעל רכב היו גוזרים לא רק בגלל שהוא מסוכן לנהג, אלא מפני שהוא מסוכן לאחרים שאפשר ח"ו להרוג על ידו, ווממילא לא דמי לד' שצריכים להודות.